בוחרים יועץ משפטי חדש? שיהיה אקטיבי
הנה מה שבאמת חשוב:
אקטיביות. בשם אלוהים, תביאו מישהו שיוזם ולא רק מגיב, מישהו כמו אהרון ברק, שקורא בעיתון ידיעה על איזה חשבון דולרים מסתורי ומתקשר מיידית למפכ”ל המשטרה ומבקש לפתוח בחקירה. בלי דיונים, בלי התייעצויות, לא ממציא הליכי ‘בדיקה’, שקודמים לחקירה, לא דוחה לאחרי הבחירות ולא ממסמס את זה שנתיים.
חפשו מישהו כמו מני מזוז שגומר פגישה עם הנשיא קצב, שאומר לו במפורש – ׳אני לא מגיש תלונה׳ ומחליט מיד על פתיחת חקירה פלילית.
5 ניסיונות להצית בתים של פלשתינים קרו בשנה וחצי האחרונות. אף אחד מהם לא פוצח, עד שהצליחו. כשאתה כל כך פסיבי, כמו היועץ הנוכחי, אז טרוריסטים יהודיים משתוללים פה כמו משוגעים, שורפים כנסיות ומסגדים, שורפים ילדים ומציתים בתים, בעוד היועץ עומד מהצד ולא מספק שום כלים חדשים למשטרה, כדי להתמודד עם הטירוף הזה.
•
חוץ מאקטיביות, יהיה נחמד מאוד אם יחזור ללשכת היועץ מישהו עם עמוד שדרה יותר חזק, לפחות בכל מה שקשור לדרג הפוליטי.
רק תקראו את פסקי הדין בנושא בתי דריינוף שבבית אל (גרוניס כתב את המרכזי שבהם…). תחת הלחץ הפוליטי של נתניהו, היועץ פשוט הוביל את עמדת המדינה למקומות שרגל פרקליט לא דרכה בהן מעולם.
המדינה בהתחלה אמרה – בטח להרוס את הבתים. זו קרקע פרטית. אחר כך אמרה – כן, נכון שלא הרסנו. אבל זה לא בגלל שאנחנו לא חושבים שצריך להרוס. צריך. רק יש לנו סדר עדיפויות וזה לא דחוף. כמובן שבדרך התחייבו לתאריכי הריסה וכמובן שלא עמדו בהם, ושילמו הוצאות פעם ועוד פעם ועוד פעם, ואז ויינשטיין עשה פליק פלאק ופתאום בא עם עמדה חדשה לבית המשפט – לא צריך להרוס. אפשר להכשיר.
בית המשפט זרק אותו מכל המדרגות, אבל היועץ הלחיץ לא נרתע. הוא המשיך לתמוך בעתירות הסהרוריות של המתנחלים שאמרו – אולי בכל זאת, הנה הכשרנו, הנה הזדרזנו, אפילו בעתירה המטורפת האחרונה המדינה תמכה, כשכול הפרקליטים מתחננים בסתר ליבם שהשופטת נאור תתן להם סטירת לחי.
ואם כבר אנחנו מפנטזים – אז יהיה נחמד לקבל יועץ משפטי שמבין את העולם החדש, שהפנים שאתה לא יכול לתת ביד אחת חוות דעת שמחייבת את כל השרים לפרסם את הלו״ז שלהם (למען הדיוק, חוות הדעת נכתבה על ידי דרג נמוך יותר ולפני תקופת היועץ, אבל בתקופת היועץ הזה היא הפכה לנורמה חשובה) ולהתנגד למסירת הלו״ז שלך עצמך.
זה בסדר כשדורשים את זה משר הבטחון (פרסם) ומשרת המשפטים, אבל מויינשטיין? הלו״ז עוד עלול לגלות שהיועץ לא עובד כל כל קשה וזה באמת סוד מדינה.
בתום מבצע צוק איתן הדהים ויינשטיין, כשאפשר לראש הממשלה להגיע להסכם הפסקת אש בלי לכנס את הקבינט ולקבל את הסכמתו.
האם יכולים להיות טעמים שיצדיקו את זה? בטח, אבל זו אמורה להיות חוות דעת כתובה, מנומקת, שנוגעת בליבה של שיטת הממשל שלנו.
חודשים לאחר מכן, התברר שהיא לא ניתנה בכתב בכלל. אז מה רוצים מצוות מתווה הגז, אם היועהמ״ש מקבל החלטות שנוגעות לסוף לחימה בעל פה ובלי תיעוד?
כן, חברי הועדה המכובדים. קו אחד עובר בין כל אירועי השבוע האחרון. יועץ פסיבי, שנכנע בקלות רבה מדי ללחץ של הדרג המדיני ועושה את זה דווקא כשמעמד היועץ המשפטי לממשלה חזק מאי פעם.
ראש הממשלה יצחק רבין לא ראה בעיה לדבר עם היועץ המשפטי ברק על חקירות רגישות של אישי ציבור בכירים. מנכ”ל משרד ראש הממשלה, שמעון שבס, הרגיש נוח להגיד ליועץ חריש לשנות צוות חקירה בפרשת דרעי.
היום, ויינשטיין עצמו יספר לכם שבעשרות ומאות שעות של פגישות, ראש הממשלה לא העז לשאול אותו על תיק איווט ליברמן, אפילו לא ברמז.
אם רק תבחרו באיש הנכון, עצמאי ואקטיבי, הוא יוכל להוביל שינוי דרמטי בכל כך הרבה תחומים, בטח ובטח במלחמה בטרור היהודי.
המאמר התפרסם ב”הארץ”. מתוך הבלוג של רביב דרוקר: drucker10.net
תגובות
אין תגובות