“סומך עליכם שתציגו הדברים נכוחה לרבנים”, אמר ריבלין למארחים

כמו תמיד, התקבל ח”כ רובי ריבלין  בסיעת יהדות התורה בחמימות גדולה.

איך סיכם אחד מאנשיו את הפגישה שקיים היום המתמודד בבחירות לנשיאות המדינה עם הח”כים החרדים? הוא הרגיש בבית. אחרי הכול, לפני כשנה וחצי הוא התקבל גם בביתו של גדול הציבור הליטאי, הגראי”ל שטיינמן – כבוד לו זכו מעטים מחברי בית הנבחרים הישראלי.

הסיפורים נשלפו אחד לאחד, הרקע המשפחתי שלו, משפחת ריבלין הענפה (משפחת פרוש היא אחד מענפיה, אגב), שמירת המסורת שלו. והיה גם הסיפור אותו הוא נוהג להשמיע תמיד: פעם הזמינה אותו התנועה הרפורמית לביקור בארצות-הברית. הזמינו, אבל מן הסתם זה לא יקרה יותר. שכן, הם התחרטו מאוד על הצעד. ריבלין פשוט עלה לנאום באירוע שארגנו – ונאם נגדם.

הח”כים החרדים, מצידם, עשו הכול כדי להעניק לו הרגשה טובה. אז נכון שעם הרגשה טובה לא הולכים לקלפי, במיוחד כשההצבעה מתבצעת מאחורי הפרגוד, אבל גם זה שווה משהו. בין לבין, מלמל אחד מהם: “ביבי מנסה להביא דתי עם כיפת-מחמד בדמות יעקב נאמן, אבל לא זה מה שיקנה אותנו…”

למה ביבי כועס?

בזמן הפגישה הורשו להיכנס אל חדר הסיעה, מלבד הח”כים, רק שתי נשים: עוזרתו המסורה והוותיקה של ח”כ מנחם אליעזר מוזס – טייבי, ומנהלת לשכתו של ריבלין – רבקה רביץ. אמרת רבקה רביץ, אמרת רצון בלב חברי הכנסת החרדים להצביע עבור ריבלין, ולו רק בשבילה. רוב המעשים לא פורסמו, שכן השתיקה יפה להם, אבל חברי הכנסת של יהדות התורה, ובפרט של דגל התורה, נושאים באמתחתם אוסף מרשים של מקרים בהם סייעה להם כאילו הייתה אחת מהסיעה. באישורו של הבוס שלה, כמובן.

מיתר העוזרים ביקשו להמתין בחוץ. מתכון בדוק למניעת הדלפות, הפצת תמונות ואפילו סרטוני וידאו.

בין לבין, ניסו החברים להבין (לך תסביר להם שגם ריבלין לא ממש מבין), מה גורם לנתניהו לפעול נגדו בכל הכוח. “תשאלו אותו, לא יודע”, השיב להם רובי. למען האמת, זו האמת. אז נכון שברקע עומדת לרעתו אמירה במליאה – “אשתי לא ממנה מינויים” – אבל אליבא דרובי הוא בכלל התכוון לח”כ אחר מהליכוד, אחד שאשתו יכולה להעביר את שרה קורס בבחישה והתערבות.

‘יש עתיד’ כבר הודיעה שלא תתמוך ביוזמת דחיית הבחירות, ובכל זאת בלשכתו של ריבלין לא ממש רגועים. יודע כל פוליטיקאי מתחיל שלא בעיה לקנות מפלגה. נכון לעכשיו, מסתובבים ביש עתיד עם בטן מלאה בשל אי מינוי האיש שלהם, ח”כ עופר שלח, לתפקיד יו”ר ועדת חוץ ובטחון, ולרוע מזלו של נתניהו הוא אף סירב לתפקיד סגן שר החוץ, אבל בפוליטיקה תמיד אפשר למצוא כופתאה מתאימה שתרגיע את יאיר לפיד.

רובי סומך עליכם

אז לאן, באמת, פניהן של המפלגות החרדיות בבחירות לנשיאות? המצב כיום הוא שאין חיה כזו ‘משמעת סיעתית’, גם לא במפלגות החרדיות. מאחורי הפרגוד יש לכל אחד מהם את שיקוליו.

רק לדוגמה: חברי כנסת מש”ס שכועסים על היו”ר אריה דרעי יכולים להצביע הצבעה לעומתית. דרעי, עצמו, אגב, עדיין לא קיבל החלטה, ועושה רושם כי אנשיו מפזרים תחושה טובה לכל עבר, בלי כיסוי. בין לבין, יש עיתונאים להם הודלף (בכוונה תחילה) שש”ס תתמוך בפואד בן אליעזר, למרות שכרגע זה לא ממש מסתמן באופק. מה גם שסילבן שלום עדיין לא אמר את המילה האחרונה – רץ או לא רץ. אפילו ג’ודי רעייתו, טרם צייצה את הפוסט המתאים.

וביהדות התורה? גם אילו יאמר גפני לרעיו בדגל בתורה הצביעו נא לאיש שאני חפץ ביקרו, יעשה כל אחד מהם את אשר על ליבו. אלא אם כן יורה להם הגראי”ל שטיינמן הוראה ברורה וחדה (כרגע לא ברור אם יתערב). על המשמעת הסיעתית באגודת ישראל, אין צורך להכביר מילים. איך הגדיר ח”כ יעקב ליצמן את הנעשה בהזדמנות קודמת? “נהרא נהרא ופשטיה”.

איך אמר ריבלין בסיום הפגישה, רגע לאחר שהבהירו לו כמקובל  ש”אצלנו רק הרבנים קובעים”?  – “אני סומך עליכם שתדעו להציג את הדברים נכוחה בפני הרבנים, ותעזרו להם לקבל את ההחלטה הנבונה…”