ביום חמישי לפנות ערב ניתן האות. המקהלה שוב פצחה בניגון ידוע מראש – “החרדים מסיתים” – ותחרות ‘עובד ומעביד’ יצאה לדרך: מיהו ה’בוס’ שידרוש את הגינוי החריף ביותר.
הריאלטי החדש מבית היוצר של ערוץ האגו. ובריאלטי, כמו בכל ריאלטי, לוהקו גם דמויות חרדיות לסדרה. גם הם מבקשים מגדולי הדור, חברי כנסת וסתם אישי ציבור, לגנות את אירוע הדקירה בירושלים. המחמירים מציעים גם את הנוסח המדויק שלדעתם אמור להופיע במודעת הגינוי.
בכלל כדאי לשים לב ל’בחריפות’. זו מילה שתופיע הרבה בדרישות הגינוי של המתחרים בפרקים הבאים של הסידרה.
השלב הבא, או אולי זה היה צריך להיות השלב הקודם: דרישת גינוי מכל דמות טלוויזיונית שהקולגה שלה חטא, דרישת גינוי נחרצת מכל תל אביבי ששכנו לרחוב גנב, ודרישת גינוי ‘חריפה’ מכל עיתונאי שהחליט להיות מעביד בעל כורחו של המגזר החרדי.
רבותיי, הנה חידוש: הרב שטיינמן לא עובד אצלכם, הח”כים החרדים לא עובדים אצלכם, ובאופן כללי החרדים בכלל לא עובדים. אצלכם.
כי כדאי שתבינו: אין דבר כזה ‘החרדים’ כמקשה אחת. לא כל מעשה שעושה חרדי קשור לחרדי אחר, גם אם המשותף לשניהם היא תחושת מיאוס מהתנהלות של אנשים מסוימים.
כן כן, פה אני מגיע לנקודה חשובה נוספת שחשוב להבהיר: אותה זכות דמוקרטית שמקנה את האפשרות למישהו להתגאות בהתנהגות מסוימת, היא אותה הזכות שמקנה לי את האפשרות לחוש תחושת גועל מאותה התנהגות בדיוק.
הדמוקרטיה, חופש הביטוי וחופש ההרגשה – כפי שאני וחבריי מבינים – לא מגדירה איך להרגיש כלפי מעשים והתנהגויות שונות, אלא להיפך, מקנה את הזכות לחוש כלפיהם איך שבא לי.
וככה בא לי להרגיש.
ברור שאין כל קשר בין התחושה הקשה לבין רצח. אבל אני לא רוצה להתמקד בזה, מפני שאני לא חייב. מפני שלכל אחד ברור שאין קשר, ואם מישהו רצח, הוא עשה זאת על דעת עצמו, ולא בגלל שום דבר אחר.
•
אתם אחים שלי, ואני רואה שאתם תמהים ונדהמים, כאילו לא מבינים מדוע אנו לא מעודדים אתכם, לא מרגשים אתכם, אפילו נגעלים מכם – אז הנה, אני רוצה לעזור לכם.
למה אני חש תחושה של גועל? לא בגלל שהתורה אוסרת.
התורה אוסרת עוד דברים שאני בכלל לא נגעל ממי שמפר אותם. התורה גם לא מחייבת להיגעל. התחושות הקשות שלי, של חבריי (ושל רבים מהמגזר החילוני, אגב) כלפי הגאווה שבמצעד נובעת לא מהנטיות של המשתתפים. ממש לא.
ביום-יום שלי, כשאני הולך לבית הכנסת או למכולת, אני חושב בדרך כלל על דברים אחרים. לאו דווקא על נטיותיהם של אנשים שונים ברחבי העולם.
תבינו, כל סטייה היא דוחה, ולא משנה מה האופי שלה. כל פעילות מוחצנת ברשות הרבים תגרור אחריה שובל של אזרחים שיחושו שלא בנוח, ולא חשוב מאיזה צד של המפה זה יגיע.
אז תפסיקו להיעלב, ותפסיקו גם להתגאות. לא הייתם נעלבים, אם לא הייתם מתגאים קודם.
ואגב, אתם הרי לא חשודים על דרישה מאנשים לשנות את הטבע שלהם, נכון?