יהודיה? יש לך כרטיס למחלקה ראשונה

המשפיע רֶבּ מענדל פוטרפאס סיפר על איכר בכפר נידח ברוסיה שהיה צריך להגיע למוסקבה.

האיכר היה איש מאוד פשוט שהתכוון לרכוב על סוס עד מוסקבה. אמרו לו שזה ייקח חודשים ובמקום זה עדיף שייסע ברכבת. האיכר מעולם לא ראה רכבת.

הסבירו לו שמדובר במכונה שנוסעת הרבה יותר מהר מסוס ויש בה קרונות מפוארים ופשוטים. איכרנו החליט להתפנק ולקנות כרטיס למחלקה הראשונה.

הוא עומד על הרציף ומחכה לרכבת, אבל לא יודע מה עושים ולמה לצפות. עומדים לידו שלושה אנשים והוא מחליט להתנהג כמותם, הוא רק לא יודע ששלושתם עולים ללא כרטיס…

הרכבת מגיעה והם עולים למחלקה השלישית. לשלושה היה סוג של הסכם לפיו אחד עומד בפתח הקרון ומתריע כשמבקר הכרטיסים מגיע.

עוברים כמה רגעים והשומר וחבריו מזנקים מתחת לספסלים, והאיכר אחריהם.

ושם – לכלוך, אבק וקורי עכביש. האיכר חשב שכך נוסעים ברכבת. הדבר חזר על עצמו בכל תחנה, עד שפעם אחת, אחד מהם לא הסתתר טוב, רגלו בלטה החוצה והמבקר תפס את כולם, ודרש לראות כרטיס.

כשהמבקר הגיע לאיכר שלנו, הוציא הלה את הכרטיס מהכיס, כרטיס למחלקה הראשונה…

המבקר ההמום שאל אותו: “אם יש לך כרטיס למחלקה הראשונה, למה אתה נוסע במחלקה שלישית, ועוד מתחת לספסל?”

ר’ מענדל סיים את הסיפור ואמר: “אנשים חיים כל חייהם במחלקה שלישית עם קורי העכביש, למרות שיש להם כרטיס למחלקה ראשונה”.

יש תקווה

בסוף ישיבה של כמעט שעתיים בוועדה למעמד האישה בדיון אודות נשים חרדיות, הצטבר המון מטען רגשי סביב שולחן הוועדה.

היה את סיפורם של הגננות העשוקות שמוציאים להן תלוש שכר של 8,000 שקל ומעבירים להן פחות ממחצית הסכום. היה את סיפורן של המטפלות המשתכרות שכר מינימום, שלא יכולות להתלונן כי הבהירו להן שיש עוד הרבה שיסכימו לעבוד כמוהן.

ואפילו את סיפורן של סייעות שמוצאות ל’פנסיה’ כפויה בגיל 55, ללא זכויות וללא תנאים סוציאליים, בטענה ש”נגמר להן הסוס”.

שמענו את סיפוריהן של נשים חד-הוריות במגזר החרדי וסיפורים רבים על אפליית נשים וגברים בהקצאת משאבים לרכישת מקצוע בציבור החרדי .

ועוד לא דיברנו על העדר מידע בריאותי לנשים אודות סרטן נשים ואודות קשיים בפוריות וסיבוכי הריון ולידה – והפעם לא בגלל הממשלה, אלא בגלל המדיה החרדית שנמנעת מפרסומים בנושאים אלה.

או על נשים עגונות ומסורבות גט שבשל אורח חייהן החרדי אינן יכולות ליצור זוגיות חדשה המנוגדות לתורה הקדושה. נשים שעומדות לבדן מול בירוקרטיה ממשלתית חסרת רגישות.

בתוך כל הכאב והצער שעלו על שולחן הוועדה, נשזרה גם נימה של אופטימיות ובעיקר אמונה.

יושבת ראש הוועדה, ח”כ סולימאן עידה סיכמה את הדיון באומרה: “למרות הקשיים אני שומעת על הצלחות רבות. כאישה, אני גאה לראות שאנחנו מתחילות דרך של עשייה. נצטרך לשתף ידיים כדי להשיג עוד הישגים. לא שמעתי כאן קולות של קוֹרבָּנוּת. יש הרבה כוח בחדר הזה והרבה רצון לעשות ולשנות”.

עידה גם ציינה את העובדה שהדיון לא עסק בעוני ואמרה: “כאשר אומרים שישנם ילדים עניים, פירושו של דבר הוא שנשים נמצאות מתחת לקו העוני. זה דבר שמחייב שינוי חברתי וזה לוקח המון שנים. אבל זה לא פוטר אף אחד מהאחריות לטפל בזה”.

 צרכים רוחניים

לאחר שהדיון הסתיים ניגשתי ליו”ר והודיתי לה על דברי העידוד והתקווה. הוספתי ואמרתי כי האישה החרדית מורכבת מגוף ונפש, וכי מעבר לצרכיה הבריאותיים, התעסוקתיים, הכלכליים והזוגיים שעלו בדיון, ישנם גם צרכים רוחניים. הרוח היא זו שמחזקת את הגוף ולא ניתן לשרוד את אתגרי החיים היהודיים ללא הרוח היהודית.

אמרתי כי כאשר אישה חרדית יודעת שבכיסה מצוי כרטיס למחלקה הראשונה, גם חיי דחק מתוך בחירה לאפשר לבעלה להישאר בהיכלה של תורה ולכלכל עשר נפשות, יכולים לעבור עליה מתוך יישוב הדעת והרחבת הנפש.

סולימאן אמנם ערבייה, אך הדברים התקבלו על דעתה והיא מיהרה לומר כי בכוונתה לזמן דיון בנושא צרכי התרבות והאמנות של הנשים.

“בוודאי שארצה שנשים חרדיות תבואנה להציג את צרכי התרבות שלהן”, אמרה סולימאן. במילים אחרות, יש סיכוי שיימצא פיתרון למצוקתן של מסגרות הלימודים החרדיות לנשים, גם אם לא מדובר בלימודי מקצוע, אלא בלימודי תורה וחיזוק רוחני.

 אהבה ונחמה

ברוח ימים אלה, ימים של נחמה, נחמה כפולה – נחמו נחמו עמי – אנחנו נזכרים בחתונה שלנו, של כנסת ישראל עם הקב”ה.

הסמיכות בין הנחמה של שבת נחמו והאהבה של ט”ו באב, אינה אקראית. היא מתרחשת מידי שנה משום שיש קשר בין שני הדברים.

נחמה ואהבה הן מילים נרדפות בעלות מסר זהה (“וייקח את רבקה ותהי לו לאישה ויאהבה, וינחם יצחק אחרי אמו”). הנחמה שבהפטרת נחמו נובעת מהאהבה הגדולה של הקב”ה לעם ישראל ולכן היא כפולה.

ההתנחמות לאחר החורבן נובעת משמחה במה שיש, ומההבנה שעולם התורה של בבל או זה של “יבנה וחכמיה”, הוא הדרך לקימומה של האומה מחדש. משום שהתורה הקדושה היא זו שתוביל אותנו לגאולה האמיתית והשלמה שאין אחריה גלות.

• חלק מהטור מבוסס על שיחותיו של הרבי מליובאוויטש | הכותבת היא בעלת “הבחירה שלי”, מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו | לתגובות:[email protected]