מליאת הכנסת אישרה הלילה (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את החוק הנורווגי, המאפשר לשר אחד מכל מפלגה להתפטר מהכנסת כדי לפנות מקום למועמד הבא ברשימת מפלגתו.
החוק אושר ברוב של 64 מול 51 חברי כנסת.
החוק עבר בתמיכתו של יו”ר ישראל ביתנו, ח”כ אביגדור ליברמן.
עוד לפני ההצבעה צייצה ח”כ שלי יחימוביץ בחשבון הטוויטר שלה: “ליברמן הולך להצביע עוד מעט בעד החוק הנורבגי. בלעדיו זה לא עובר (חוק יסוד, צריך 61 וסילבן בחו״ל). או שהוא בדרך לממשלה או שהוא מקבל משהו שווה”.
על פי החוק, יוכל שר אחד או סגן שר בכל מפלגה להתפטר מהכנסת ולאפשר לבא בתור ברשימת המפלגה להיכנס כחבר כנסת במקומו. התפטרות השר מהכנסת לא קשורה לתפקידו בממשלה והוא ימשיך לכהן בה כשר.
החוק נקבע כהוראת שעה לכנסת ה-20 בלבד, והוא לא אמור לחול בכנסת הבאה.
החוק החדש צפוי להכניס לכנסת עד חמישה ח”כים חדשים של מפלגות הקואליציה.
מי יהיו הח”כים החדשים?
אם כל חמש השותפות הקואליציוניות יחליטו לנצל את האפשרות שמציע החוקר את החוק, ייכנסו לכנסת מועמדת הליכוד שרן השכל והח”כים לשעבר שולי מועלם-רפאלי מהבית היהודי, אכרם חסון מכולנו, אברהם מיכאלי מש”ס ויעקב אשר מיהדות התורה.
השר אריה דרעי כבר הודיע, כי עם כניסת החוק לתוקף, הוא יתפטר מהכנסת לטובת ח”כ אברהם מיכאלי. גם נפתלי בנט כבר הודיע כי יתפטר לטובת ח”כ לשעבר שולי מועלם.
בכולנו צפוי להתפטר, ככל הנראה, שר האוצר משה כחלון. מהליכוד טרם ברור מי יהיה השר או סגן השר שיפרוש לטובת המועמדת הבאה ברשימה – שרן השכל.
המשימה של יעקב אשר
מי שעומד כעת בפני המשימה המורכבת ביותר הוא הח”כ לשעבר יעקב אשר, שצריך לשכנע את סגן שר החינוך, מאיר פרוש, לפרוש מהכנסת למענו. בדגל התורה בונים על ‘דיל’ עם הח”כ משלומי אמונים, אך לאור הקרע שחל בשבועות האחרונים בין אגודת ישראל לדגל התורה, המשימה תהיה, כך נראה, לא פשוטה.
החוק נחקק כחלק מההסכמים הקואליציוניים, אלא שבניגוד לסיכום הראשוני החוק לא יחול רק על סיעות הקטנות מ-12 ח”כים, אלא על כלל סיעות הקואליציה.
אחת הסיבות לקידומו של החוק: בכנסת ה-20 כשליש מחברי הכנסת מכהנים כשרים וסגני שרים.
מכיוון ששרים וסגני שרים אינם יכולים לשמש כחברים בוועדות הכנסת, נוצר מצב שכמה ח”כים מהקואליציה מונו לכהן בשש ועדות שונות והם אינם מסוגלים למלא את תפקידם, משום שדיוני הוועדות מתנהלים במקביל.