א’, נער בן 16, בן למשפחה חרדית מטבריה, שברח מטיפולי הכימותרפיה בבית החולים רמב”ם בחיפה, פונה אל הציבור ומבקש שיפגינו למענו מול בית החולים רמב”ם בחיפה, כדי שלא יכפו עליו טיפולים.
“אני לא רוצה לעשות טיפולים”, הוא אומר. “יש לי סבל נוראי ונמאס לי להיות בבית החולים, בלי החברים”.
את הדברים אמר הנער בסרטון שהפיצו בני משפחתו והוסיף: “אני מתגעגע למשפחה ולחברים ורוצה להיות כמו כולם. אני מפחד שהטיפולים יהרגו אותי, ומי יבטיח לי שבטיפול הבא אני אחזור מטיפול נמרץ. בבית החולים רמב”ם טיפלו בי יפה, אבל אני לא מעוניין בטיפול בכפייה”.
הנער מבקש מהציבור להשתתף במחאה: “עם ישראל היקרים, אני מבקש מכל מי שיכול לבוא להפגין כאן בכניסה לבית החולים רמב”ם שלא יתנו לי טיפול בכפייה. גם אם אני צריך למות – תנו לי למות בכבוד. זו כל הבקשה שלי”.
ברח מבית החולים בשל כאבי תופת
סיפורו של א’ התפרסם לפני מספר ימים, כאשר שוטרי תחנת טבריה פתחו בחיפושים אחריו,- לאחר שבחר לעזוב את בית החולים ולהסתתר בדירת מסתור.
“הטיפול הזה לא יעזור לי והוא רק יזיק לי. אני לא מוכן לעשות טיפולים כימותרפיים, אני אלחם עם תפילות – והכל ייעלם”, אמר הנער לכתב אתר nrg, יאיר קראוס, שחשף את סיפורו.
ביום חמישי האחרון הצליחו שוטרי תחנת טבריה לאתר את א’, ובהוראת בית המשפט, העבירו השוטרים את הנער להמשך טיפול בבית החולים.
הנער חולה בסרטן מזה מספר שנים, והוריו נלחמו בעבר נגד מתן טיפולים להחלמה מסרטן בשל הכאבים שהם גורמים לילד.
לפני כחצי שנה הורה בית המשפט לענייני משפחה בטבריה לכפות על המשפחה לטפל בילד. ההורים, שהתנגדו לטיפול הרפואי, חויבו לעשות כן בצו בית משפט והילד החל סדרת טיפולי הקרנות בבית החולים רמב”ם בחיפה.
לדברי המשפחה, במהלך החודשים שחלפו אושפז הנער בחדר טיפול נמרץ במצב קשה והוא סובל מכאבי תופת. הוא מבקש לאפשר לו לשוב לביתו, למות בשלווה ולא להילחם יותר.
לטענתו ולטענת הוריו, בבית החולים הובהר להם כי אחוזי הסיכוי של הטיפול הכימותרפי במחלת הסרטן שאוכלת את גופו עומדים על 40 אחוזים בלבד והוא לא מוכן לקבל את הטיפולים במחיר של כאבים והתמודדות קשה.
“אין שום כוונה לטפל בו בכוח”
מבית החולים רמב”ם נמסר הערב: “הנער מאושפז על פי צו בית משפט. הוא מסרב לטיפול ולכן שוהה בחדרו. אין שום כוונה לטפל בו בכוח.
“הסיבה: טיפול איכותי במחלתו הוא טיפול ארוך טווח שמחייב שיתוף פעולה והתחייבות לעמוד בפרוטוקול טיפול ארוך וקפדני מצד הנער ומשפחתו. בלי שיתוף פעולה לא תהיה יעילות לטיפול”.
בתוך כך, מתנדבים ואישי ציבור מתגייסים על מנת לשכנע את הנער ובני משפחתו לעבור את הטיפולים, על מנת לנסות להציל את חייו.