מסקר מקיף שעיבודו הושלם בימים האחרונים במינהל המחקר של משרד הכלכלה עולה, כי בתוך שש שנים זינק מספר החברות במגזר העסקי המעסיקות חרדים פי שניים.
הסקר – שממצאיו מתפרסמים על ידי העיתונאי יובל אזולאי ב’גלובס’ – בוצע בקרב 505 בתי עסק שפועלים בענפים שונים, והוא נעשה באמצעות שאלונים שעליהם ענו בעלי עסקים.
מהסקר עולה כי בשנת 2014, 16% מכלל העסקים בישראל העסיקו חרדים. לשם השוואה, בשנת 2008 רק 8% מהעסקים בישראל העסיקו חרדים.
עוד עולה מהנתונים כי ב-2014 הועסקו במגזר העסקי יותר מ-101 אלף חרדים, בהשוואה ל-48.5 אלף בקירוב בשנת 2008.
מחלוקה ענפית של בתי עסק שהעסיקו חרדים בשנת 2014 עולה, כי רובם – 44% – הועסקו בענפי השירותים הפיננסיים והבנקאות, 20% מבתי העסק פועלים בתחום המסחר ו-13% בתעשייה. 9% מכלל החרדים המועסקים במגזר העסקי עבדו בענף התחבורה.
מהסקר עולה עוד, כי 49% מכלל העסקים שמעסיקים חרדים העסיקו בתקופה הנסקרת עובד אחד מהמגזר החרדי, כ-30% מהם העסיקו בין 2 ל-4 עובדים חרדים, 13% העסיקו בין 5 ל-10 עובדים ו-8% העסיקו יותר מ-11 עובדים חרדים.
מרבית המועסקים החרדים, כך עולה מניתוח תוצאות הסקר, הם גברים.
רוב העסקים שדיווחו על העסקת חרדים הם עסקים זעירים, קטנים ובינוניים: 38% מהם מעסיקים בין עובד אחד ל-9 עובדים. העסקים הבינוניים והגדולים שמהווים 17.5% מכלל מעסיקי החרדים העסיקו כ-40% מכלל המועסקים החרדים במשק.
כשליש מהעסקים שמעסיקים חרדים ממוקמים באזור ירושלים.
במסגרת הסקר נבחנה גם סוגיית ההתאמות המיוחדות של עסקים בבואם לקלוט לשורותיהם עובדים חרדים. הסקר העלה כי 10.6% מכלל העסקים שדיווחו כי הם מעסיקים חרדים דאגו לקיים במרחב העבודה הפרדה בין גברים לבין נשים; 18.4% הקצו זמני תפילה לעובדים ו-12.7% הקצו לשם כך מקום מיוחד.
9.7% מהמעסיקים ציינו כי החילו כללים קפדניים על לבוש צנוע של כלל העובדים ו-12.9% ציינו כי פתחו במקום העבודה מטבח כשר. יחד עם זאת, מרבית העסקים שהקפידו על התאמות מיוחדות להעסקת חרדים הם בבעלות חרדית או דתית.
בעלי עסקים שאינם מעסיקים חרדים התבקשו לנמק במסגרת הסקר את הסיבה לכך.
49.4% מבעלי עסקים אלה ייחסו להפרדה בין גברים לנשים חשיבות רבה; 31% נימקו זאת במיקום; 25.2% טענו כי אינם מעסיקים חרדים בשל היעדר השכלה וכישורים; 17.9% אמרו כי העסק שבבעלותם פתוח בסופי שבוע; 20.2% הסבירו זאת בקשיי כשרות או היכולת לאפשר קיום של תפילות ו-10.1% נימקו את החסם שעומד לפניהם בהעסקת חרדים בתכנים פוגעניים.
הסקר בחן גם כיצד התקבלו החרדים בבתי העסק שבשורותיהם הם עובדים: ברוב המוחלט של המקרים (71.3%) דיווחו בעלי העסקים כי הם נקלטו בתיווך של קרובים או חברים; 10.7% דיווחו כי הגיעו מיוזמתם ו-6.8% באמצעות ירידי תעסוקה.
שאר העובדים נקלטו במקומות העבודה לאחר שענו למודעות דרושים באתרי אינטרנט ובעיתונות, או הוכוונו באמצעות שירות התעסוקה וחברות כוח אדם.
מתשובות המעסיקים לעורכי הסקר עולה עוד, כי קליטת עובדים חרדים נעשתה בלי קשר לרקע החברתי או המגזרי שלהם: כרבע מהמעסיקים טענו כי בחרו בעובדים אלה כי הם “טובים ומסורים לתפקידם”, כהגדרתם.
רוב המעסיקים (85%) ענו במסגרת הסקר כי הם מכירים בחשיבות היציאה לעבודה של חרדים.
עם זאת, בעלי עסקים שלא מעסיקים בשורותיהם חרדים, הדגישו במסגרת הסקר כי סיוע של המדינה יאפשר להם לקלוט לשורותיהם עובדים חרדים: כ-45% מבעלי אותם עסקים ציינו כי כלי הסיוע הנחוץ הוא סבסוד שכרם של עובדים חרדים; 28% ביקשו לסבסד הכשרות לפני עבודה וכ-25% ציינו את סבסוד שכרם של עובדים חרדים תוך כדי עבודה.