הגאון רבי משה יהודה שניידר, החברותא של הגראי”ל שטיינמן, מציג שאלות ותשובות שנשאל ראש הישיבה על ידי הבאים לבקש את עצתו וברכתו.
שאלה: בשליחת מברק שכל מילה עולה כסף, האם מותר לחבר שתי מלים, בלי ריווח ביניהם, כגון כשרוצה לכתוב מזל טוב, יכתוב בתיבה אחת ‘מזלטוב’, וירוויח שיעלה לו רק כמחיר תיבה אחת.
תשובה: כיוון שזה באמת שתי תיבות, הוי גזל! ואף בחו”ל אצל גויים, קי”ל גזל עכו”ם אסור, ועל כל פנים חילול השם בוודאי יש בזה.
“וסיפרו לרבינו מעשה נורא בשם הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין”, מספר הרב שניידר, “שבא לפניו מעשה באחד שנסע במטוס ולקח אתו הביתה את האזניות שמחלקים לנוסעים, כי חשב שזה ניתן במתנה. אחר כך נפטר, ובא לאמו בחלום ואמר לה שיש במגירה שלו שתי אזניות – אחד בחבילה סגורה, ואחד פתוח, ומבקש שתחזיר אותם לחברה, כי אין לו מנוחה בעולם האמת בגלל זה. ושאלוהו אם להתייחס לחלום, היות וזו חברה של גויים – וכמובן הורה להם להחזיר.
“ורבינו כששמע את זה היה נראה שלא מתפעל, והגיב מיד: הרי גזל עכו”ם אסור. והוסיף ואמר: ‘הדבר הכי חמור בגיהנום, זה גזל!'”
מוסיף הרב שניידר: “ומי לא זוכר את האנחות של רבינו על גנב מסוים: ‘אוי וויי.. הרי הוא לא יצא לעולם מגיהנום… והיה בצער נורא'”.
שאלה: במכירת דגים קפואים, שמצוי שמכניסים בשקית כמות דג פחות מהמשקל, ומוסיפים כדי להשלים את המשקל חתיכת עור דג, שאינו ראוי לאכילה – האם מותר להתעסק במכירה של דגים כאלו, כשכולם עושים כך?
על כך ענה הגראי”ל: “כולם בגיהנום… אין זה היתר מה שכולם עושים”.
מוסיף הרב שניידר: “רצו לומר סברא להקל היות ואנשים כבר התרגלו לכך, ששמים להם עור במקום דג, וממילא הויא מחילה – ואמר רבינו: גם אם נאמר כן, זה רק אחרי שכבר למד שככה זה הולך. אבל בפעם ראשונה שלא ידע הלוקח מזה – הרי בוודאי זה גזל, ומספיק גזל פעם אחת…”
שאלה: האם מותר לתת לאנשים שאינם שומרי תורה ומצות, אפשרות לחטא, ועל ידי כך יוכלו לעשות הרבה דברים טובים בשביל שומרי תורה ומצות?
תשובה: “בתורה אין חליפין כאלו… אלא מה שאסור – אסור. וכיון שאסור לסייע בידי עוברי עבירה, לא מועיל חשבונות כאלו”.