פסוקים ראשונים מספר ויקרא התגלו במגילה בת 1500 שנים שנמצאה בתוך ארון הקודש בבית כנסת העתיק בעין גדי.
המגילה, העשויה קלף, נחשפה כבר בשנת 1970 בחפירות ארכיאולוגיות בבית הכנסת בעין גדי, בראשות ד”ר דן בר”ג ז”ל וד”ר ספי פורת, אך בשל מצבה המפוחם לא ניתן היה להבין את הנכתב בה.
באמצעות טכנולוגיות מתקדמות כמו סריקה תלת מימדית, באמצעות מערכת מיקרו-CT התברר כי מדובר בחלק של מגילה המכילה את ראשיתו של ספר ויקרא, כתובה בעברית.
לפני כשנה הציעה חברת מרקל טכנולוג’יס מישראל לסרוק קטעי מגילות ובתי תפילין המצויים ברשות העתיקות, בטכנולוגיות המתקדמות שפיתחה, ותוצרי הסריקה שכללו את המגילה מעין גדי, נשלחו לפרופסור ברנט סילס מאוניברסיטת קנטקי, אשר פיתח תוכנת הדמיה דיגיטלית שמאפשרת לפרוש וירטואלית את תצלום המגילה המפוחמת והמגולגלת, ומשחזרת את הכתוב.
מדובר במגילה מהחומש, הקדומה ביותר לאחר מגילות מדבר יהודה, אשר רובן מתוארכות לסוף ימי הבית השני [המאה הראשונה לספירה].
יצויין כי זו הפעם הראשונה שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות ספר תורה בתוך בית כנסת עתיק, ובפרט בתוך ארון קודש.
לא צריך הוכחה
המגילה הוצגה במסיבה עיתונאים בה השתתפה שרת התרבות מירי רגב שאמרה: “הגילוי ההיסטורי שניצב לפנינו מרתק וחשוב. הוא מלמד על הקשר העמוק של עם ישראל לארצו ולמולדתו. דווקא בימים בהם מנסים העמים השונים לאתגר את השאלה למי הזכות ההסטורית על הארץ הזו, גילוי כזה מעניק תשובה מוחצת וניצחת לכל המקטרגים”.
“מיותר לציין כי אין אנו זקוקים לגילוי כזה או אחר כדי להצדיק את עצם קיומנו כאן וזכות האבות שניתנה לנו. הגילוי שלפנינו מקטע מספר ‘ויקרא ‘אחד מחמשת חומשי התורה, הקודקס הרוחני המעצב את האמונה והתפיסה היהודית רוחנית הוא דרמטי, מפני שהוא מעניק צבע ועדות נוספת לכך שעם ישראל חי ונשם את הארץ הזו, התפלל לאלוהים מתוך אמונה עיקשת חרף האיומים הרבים מולם הוא ניצב”.
מנהל רשות העתיקות ישראל חסון אמר: “הממצא משקף מורשת בת אלפי שנים, אשר לשמחתי פגשה, בעת הזו, את הנחישות המקצועית של עובדי רשות העתיקות אשר מיצו את מלוא היכולות המדעיות הקיימות על מנת להעניק לעולם את הממצא המופלא, ועל כך יבואו על הברכות!”.
ד”ר ספי פורת, מי שגילה את המגילה בחפירות עין גדי בשנות ה-70 אמר: “פיענוח המגילה שהייתה חידה עבורנו במשך 45 שנה, הינו מרגש ביותר. עין גדי היה כפר יהודי בתקופה הביזנטית (מאה 4-7 לסה”נ) ולו בית כנסת עם רצפת פסיפס מהודרת וארון קודש.
הישוב נשרף כולו, ואיש מתושביו לא חזר להתיישב בו שנית, או לחטט בחורבותיו כדי להציל רכוש יקר. בחפירות הארכיאולוגיות של בית הכנסת השרוף, מצאנו בנוסף למגילה המפוחמת גם מנורת ‘שבעה קנים’ מברונזה, את קופת הקהילה ובה כ-3,500 מטבעות, נרות שמן מזכוכית וחרס, וכלים לשמירת בשמים.
“אין לנו מידע על הסיבות לשריפה, אך ההשערות לסיבת החורבן נעות מפשיטה של בדואים מהאזור שממזרח לים המלח, ועד לסכסוכים עם השלטון הביזנטי”.