בוגי יעלון הגיע להבנות עם הח”כים החרדים? בלשכות הגיוס לא עודכנו

שרי רוט
|
ט"ז אייר התשע"ד / 15.05.2014 21:05
מסמך ההבנות של יעלון פטר את בני הישיבות מבדיקות רפואיות, אבל בלשכות הגיוס עדיין לא הפנימו את ההנחיות החדשות • עדות של אימא: הבורות של חיילי הבקו”ם בכל הקשור לבחורי ישיבה – מדהימה

שבוע חלף מאז שיגר ראש המטה של שר הביטחון, חיים בלומנבלט, אל הח”כים החרדיים מסמך הבנות בשאלת ההתייצבות של בני הישיבות בלשכות הגיוס.

לפי שעה עדיין נותרו חילוקי דעות בין הצדדים: אדמו”רים דורשים לרכז את הגעת בחורי הישיבות בימים נפרדים – ואת זאת מתקשה שר הבטחון להעניק. אחרי הכול, כך טוענים בצה”ל, אין סיבה שחוק הגיוס החדש יהפוך את הליך ההתייצבות לטוב יותר ממה שהיה בעבר. מה גם, הם טוענים, שלצבא אין דרך לדעת ‘מיהו חרדי’ ואת מי להזמין לאן.

החוגים החסידיים, מאידך, כי מאחר והצבא הוכיח שברצונו לשכנע את בני הישיבות להתגייס, ומאחר והתרחשו תקלות בלשכות הגיוס – לכן השתנו הדרישות ויש להפריד את בחורי הישיבות מיתר הנוער שמגיע אל לשכות הגיוס.

למרות זאת, נראה כי נכון לעכשיו מועצות גדולי התורה לא יתכנסו, וההתייצבות של בני הישיבות ב’צו ראשון’ תימשך.

בישיבת תפרח, לדוגמה, דרש ראש הישיבה, הגאון רבי אביעזר פילץ התייצבות נפרדת, וגם הצליח לקבל את מבוקשו. בחורי הישיבה הגיעו ביום נפרד ללשכת הגיוס בבאר-שבע, כשהם מלווים באחד מעובדי הישיבה.

אלא שבכירים האחראים לקשר שבין החרדים לצבא טוענים, כי התייצבות בצורה כזו גורמת לאי סדרים. בשיחה עם אחד המומחים בתחום הוא מספר, כי ישנם בחורים שקיבלו טפסים להמשך בדיקות בריאותיות, ונוצר צורך לנהל רשימה מי סיים ומי עדיין לא, ו”זה בהחלט לא התברר כרעיון מוצלח”.

 טרטור של בחור

כך או כך, למרות שבמסמך ההבנות הובטח, בין השאר, כי מי שהצהיר שברצונו להמשיך ללמוד – יהיה פטור מבדיקות רפואיות, אותן יעבור בדרך לקבלת פרופיל רק אם יסיים את לימודיו בישיבה ויבקש להתגייס לצה”ל, מתברר כי החיילים המוצבים בלשכות הגיוס מבולבלים ואינם יודעים כיצד להתמודד עם ההחלטות החדשות.

אחת הדוגמאות הגיעה אלינו השבוע: מדובר בבן ישיבה כבן 17 שהתייצב כחוק ל’צו ראשון’. הרופא בלשכת הגיוס החליט כי עליו להמשיך לעבור עוד בדיקות דם, וצייד את הבחור בפתקים המיועדים לרופא המשפחה. הבחור פינה לעצמו כמה שעות, התייצב אצל רופא המשפחה, קיבל הפניה לבדיקות, ביצע אותן, חזר לרופא, וקיבל את כל הטפסים המלאים, כולל חתימת הרופא.

את המסמכים שגרה אמו של הבחור באמצעות פקס אל לשכת הגיוס. לכאורה תמה הסאגה בעניינו מול הצבא – והוא יכול להמשיך וללמוד בשלווה.

אלא שלא כך היה.

אחד החיילים בבקו”ם התקשר אל האימא. “הרופא לא סימן את כל הדרוש בטופס”, אמר -ודרש התייצבות חוזרת של בן הישיבה אצל הרופא, תוך מילוי חוזר של הטפסים.

“לא חבל על זמנו של הילד?” – תהתה האם. הרי ההסכם החדש קובע שבחור שיושב ולומד כלל אינו עובר את הבדיקות.

“כן, אבל הוא כבר התחיל”, השיב החייל. אבל רגע אחרי תפס את עצמו. “בעצם, אולי את צודקת, אלך לברר אצל מפקדי”.

עוד המתנה של מספר דקות, והחייל שב: “המפקד יצא, הוא יהיה רק מחר בבוקר, תקבלי תשובה מחר”.

עד רגע פרסום כתבה זו, לא הגיעה תשובה. תהא התשובה אשר תהא, עצם המקרה מעיד על הבלבול. למזלה של אותה אם, היא הכירה את הנהלים החדשים. אבל הורים שאינם מכירים יפלו לבורות הביורוקרטיה הצבאית לריק.

בורות וחוסר הבנה

בשולי הדברים: במהלך השיחה של האם, בלטה הבורות וחוסר ההבנה של חיילי הבקו”ם בכל הקשור לבחורי ישיבה. כך, למשל, תוך כדי שיחה ניסה החייל להציע לאם: “טוב, מה הטלפון של הבן? נדבר איתו ישירות”. האם הסבירה שבישיבות, ובטח בישיבות קטנות, אין ברשות הבחורים טלפונים.

“אז אם את צריכה להגיד לו משהו אין לך דרך?” – הוא התקשה להבין.

אם מדובר בהודעה דחופה, אפשר להתקשר למשרד הישיבה, ראש הישיבה או מישהו שנמצא בחדר עונה וקורא לבחור. אבל השאלה שלך, על בדיקה כזו או אחרת, לא עושה רושם שעונה להגדרה ‘דחופה’.

“אז מתי תוכלי ליצור איתו קשר?”

הוא מסיים ברבע לעשר בלילה, עשר דקות אחר-כך נמצא בדרך כלל בבית.

“כל-כך מאוחר?” – הייתה השאלה הבאה.