המלחמה בחייבי המזונות המתחכמים: לראשונה בית המשפט ילווה ההליך

בפעם הראשונה, בית המשפט מטפל בסרבן מזונות כפייתי, ומלווה את ‘התיק’ גם לאחר פסק הדין, עד ליישומו המלא.

תחילת הפרשה: לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הוגשה תביעת בזיון בית משפט על ידי עורך הדין שדמי, מתוך מטרה להוציא אל הפועל רכיבים מפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה מ- 2006, שבמסגרתם חויב הבעל לשאת בתשלומי החזקת הבית.

במסגרת הבקשה טען עו”ד שדמי כי על אף שבני הזוג נפרדו ולא התגרשו, בני הזוג עדיין מתגוררים באותו נכס כאשר הבעל מנסה לסלק את אשתו לשעבר מהנכס כדי לזכות בדיור או בפיצוי מבעלי הקרקע. לשם כך נטען על ידי התובעת כי הוא מטרפד את הפרדת מוני החשמל, ואף את אספקת החשמל, לאחר שלנכס רשום חוב של 16 אלף ש”ח לחברת החשמל.

כל עוד לא משולם החוב – אין אספקת חשמל, ועל ידי כך מקווה הבעל, כך על פי התביעה, לסלק את אשתו מהנכס.

ניסיון לפטור עצמו

שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני, בפסק דין נוקב, קובע כי “טענת הנתבע שאין לו כסף היא נסיון לפטור את עצמו מתשלום המזונות שנקבעו לו על פי בית הדין. בית המשפט אינו מקבל את טענותיו ורואה בהן כנסיון מלהפטיר את עצמו ממילוי חובותיו שבדין ואין מועילות כנגד מסתבר לא פקודות מאסר ולא הוצאה לפועל”.

בית המשפט מבקר את התחבולות של חייבי מזונות שלדבריו, אינה תופעה חדשה במחוזותינו ומסביר את הבעיתיות בפניה עומדים בעלי חוב מזונות. שכן כדי לגבות את החוב, צריכה היתה האשה לפנות להוצאה לפועל, הליך הכרוך בגיוס כספים מצידה.

השופט דחה אמנם את הבקשה לפקודת בזיון בית משפט, בהסבירו שהליך בזיון בית משפט חייב לעבור סף של מיצוי של הליכי ההוצאה לפועל, אך עם זאת קבע כי למרות שהתובעת לא הוכיחה שמיצתה את הליכי ההוצאה לפועל, יש צורך לוודא שהוראות פסק הדין יקוימו ושהנתבע לא יוכל להתחכם לפסק הדין, ועל ידי סרבנותו ינסה לסלק את התובעת ומי מהילדים מהבית.

המסקנא, ניתן צו המורה לבעל לפרוע תוך 5 ימים את החוב לחברת החשמל, ובמידה שלא יעשה כן מתיר בית המשפט לרשות האכיפה למנות כונס נכסים לנתבע.

ליווי ההליך

“אדם סביר לא היה מונע חשמל מילדיו ובלבד שיצליח לגרש את אימם או שלא ירשמו על שמה זכויות כלשהן במקרקעין. היעדרו של תום הלב או עצימת עינים לתוצאות מעשיו של הנתבע הם מעשה שלא כדין”.

עו”ד רפי שדמי מסביר כי החידוש שבפסק הדין הוא באופן שבו בית המשפט לענייני למשפחה מלווה את “ההליך” המשפטי גם לאחר שניתן פסק דין למזונות ומוודא, במקרים מתאימים שהנפסק מבוצע “אחת לאחת”.

“כידוע, עם מתן פסק הדין למזונות נטל האכיפה מוטל לפתחם של הזוכים (בדרך כלל אשה וילדים), ומשימה זו לא קלה – בלשון המעטה, שכן בישראל קיימת תופעה כואבת של סרבני מזונות.

דרכי האכיפה בלשכת ההוצאה לפועל וברשות האכיפה קשים, מסורבלים ומחייבים את הזכאים למידה רבה של טירחה, זמן, הוצאות כספיות ועוגמת נפש. במקרים רבים מתקשים הזוכות להוציא לפועל את פסקי הדין למזונות בהיותן מוגבלות באמצעים ממילא, בטח לאור חסרון הכיס שמעמיק כאשר הבעל מסרב לשלם את המזונות שנפסקו.

לא משלם לכתחילה

“ישנם גם מתמודדים עם חייבים אשר “אידיאולוגית” אינם מקיימים הנפסק ומוכנים לכל ההגבלות שיוגבלו (חשבונות בנק, רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מן הארץ) ואפילו כדי מאסרם”, אומר שדמי, ומסייג כי למרות פסק הדין התקדימי אין להניח שבתי המשפט וכעניין שבשגרה יחלו “בטיפול” בחייבי מזונות, אולם ההרתעה שבזכות הגישה הנוספת לבית המשפט, ואפילו על בבסיס פקודת בזיון בית המשפט תועיל “מול” אותם חייבים ששמו להם כמטרה לאמלל את הזוכים.

“יש כאן בהחלט קורת רוח מהחלטתו של השופט שני לאפשר את פרסום פסק דינו, לאור החשיבות הרבה של פסק הדין להרתיע סרבני מזונות מאותן תחבולות”, אומר שדמי.