בגלל תמונה מלפני 110 שנים: ירושלים מזווית שלא הכרתם
בקבוצת פייסבוק ‘ירושלים של פעם’, בה אני חבר, מעלים המשתתפים תמונות מלפני עשרות שנים – צילומים שצולמו על ידי צלמים מקצועיים ותיירים, שהגיעו לירושלים ותיעדו אותה בעדשת מצלמתם, מזוויות שונות.
הלכתי לחפש ולתעד את אותם מקומות שהובאו בתמונות, כפי שהם נראים היום. בחלק מהתמונות מתגלים פרטים מיוחדים על ההיסטוריה של העיר, עד כדי אימות סיפור נפילת השיניים של הנזירה מבית החולים סַן לוּאִי שליד מתחם נוטרדאם, בימים שהעיר הייתה מחולקת בין השלטון הירדני והישראלי.
הסיפור, למי שמתעניין, שייך לנזירה שיום אחד הביטה מחלון חדרה מול השער החדש. לפתע היא גחנה מעט קדימה והשתעלה שיעול קצר. לפני שהספיקה להגיב, נשמטו שיניה התותבות מתוך פיה, הישר אל שטח ההפקר בין ישראל לירדן. ואז בפעם הראשונה והאחרונה, באותם 19 שנים בהן הייתה ירושלים מחולקת, נכנסו קצינים ישראלי וירדני, לצד קצין צרפתי מוועדת שביתת הנשק של האו”ם, רק כדי להוציא את שיניה, לא לפני שכל אנשי ונציגי כל הדתות התערבו בפרשה.
אחד מחברי הקבוצה, אביב יצחקי, שתיעד את ירושלים ממצלמתו כצלם בשנות ה-70 עד סוף שנות ה-90 העלה תמונה של המנזר. מנהל הקבוצה, עמי שפירא, הגיב לאחר שכתבו על הסיפור, כי הוא במקרה מכיר את השוטר שנכנס לשטח. פשוט כי הוא חמיו.
בכך ניסגר מעגל.
לפני כמה ימים העלה אחד מחברי הקבוצה תמונה, אותה תיעד צלם בלתי ידוע, עליה נכתב: “שוק מחנה יהודה ממלון קזינו דה פריז”.
אני מכיר את השם הזה ממסעדה שקיימת בשוק.
החלטתי ללכת לחפש ולראות במה מדובר, ולנסות לתעד את השוק מאותה זווית.
לאחר שיטוטים לא קצרים, מצאתי את הגג ממנו צולמה התמונה הישנה. ואז גם גיליתי שלמרות מה שחשבתי שאין מה לראות מלמעלה, רואים ממחנה יהודה כמעט את כל ירושלים – כפרושה על כף היד.
מספרתי את התמונות. אם אתם ירושלמים אמיתים, בלב ובנפש, אתם אמורים לזהות בהם דברים שלא הצלחתי לזהות.
תגיבו, תכתבו ותשלימו לנו את החסר.
- 1. מתחם כי”ח – כל ישראל חברים, ומתחם ישיבת ‘עץ חיים’ ליד שוק מחנה יהודה. ברקע בניין כלל.
- 2. שוק מחנה יהודה. תראו איך נראה השוק המקורה במבט מלמעלה, כמו צינורות איורור.
- 3. מבט אל שכונת גאולה. מימין: כיפת בית מדרש ‘פורת יוסף’. משמאל: בניין חסידות באיאן. במרכז: מגדל השעון של מחנה שנלר.
- 4. מבט כללי לשכונות הצפון . ברקע בניין גבוה שלא הצלחתי לזהות.
- 5. רחוב יפו, תחנת רכבת ‘מחנה יהודה’. ולחשוב שלפני כמעט עשור נסעו כאן רק אוטובוסים מפיחי עשן כבד.
- 6. מנופי פרוייקט ‘תנובת הארץ’, בניין חסידות באיאן, גג ישיבת יקירי ירושלים.
- 7. מגדל השעון במחנה שנלר. הבניין מיועד לשימור, למרות תנופת הבניה הגדולה במקום.
- 8. בניין ישיבת פורת יוסף. מבט מקרוב. מעולם לא ראיתי את הצד הזה של הכיפה במלוא הדרה.
- 9. לא הצלחתי לזהות לאן שייך הבניין הגבוה. מימין: שכונת רמת אשכול, במרכז יש דגל. אני מסתפק אם זהו הדגל שעל גבעת התחמושת.
- 10. מימין: הגבעה הצרפתית. במרכז: בית הכנסת של גבעת המבתר מרובה הקשתות. משמאלו: גשר הגבעה הצרפתית. בצד שמאל של התמונה: שכונת בית חנינא.
- 11. גג הסינמה סיטי, כשברקע עצי גן סאקר והגן הבוטני. מימין: פרויקט הבניה של ‘משכנות האומה’.
- 12. התמונה המשוחזרת של שוק מחנה יהודה, כפי שהוא נראה היום. אז מה השתנה מאז? סגרו את המרפסות גג, הוסיפו רעפים, השמשיות השתנו, ואין רכבים בשוק. אבל האווירה כנראה אותו הדבר.
- 13. תקריב של תבליט האבן שנמצא על בניין כי”ח. זהו תבליט לחיצת יד, המבטא את שם החברה ‘כל ישראל חברים’.
- 14. בניין ת”ת ישיבת ‘עץ חיים’ מיועד אף הוא לשימור. מאחוריו מתחיל פרויקט בניית בניין מגורים ענק, על מתחם חניון השוק.
- 15. הכניסה לשוק מחנה יהודה. הרכבת הקלה. ברקע: מגדלי דודידוף החדשים שנבנו על שיכוני השכונה החרבה.
- 16. ושוב תמונה נוספת: איך נראה השוק מלמעלה, כשהוא מקורה. זה קצת מכוער, לעומת האווריה והיופי שיש למטה ברחובות.
- 17. מבט אווירי אל רחוב יפו, לכיוון החומות. מגדל הנחושת המבצבץ – הוא המגדל מעל מנזר נוטרדאם, ליד השער החדש בעיר העתיקה.
- 18. ניסיון לצלם את שעון השמש בבית הכנסת ‘זהרי חמה’ דרך הסורגים לא צלח. אז נסיתי להביא תמונה סימבולית לירושלים, מבט לכיוון צפון.
- 19. אבל מחוץ למעקה הגג, בזווית כמעט בלתי אפשרית, הצלחתי לתעד חצי תמונה של בית הכנסת. הגג בחלק הזה פשוט חסום על ידי מנועי המזגנים.
- 20. בתמונה זו, שצולמה לכיוון צפון, לא הצלחתי לזהות כמעט כלום. אפילו המבנה במרכז התמונה, עם הדגל מעליו, לא מוכר לי.
- 21. מתחם מחנה שנלר – החלק המיועד לשימור. במקום היה בעבר בית חרושת לרעפים. מימין רואים את הבניין הגדול שנבנה במתחם על רחוב בר אילן.
- 22. רחוב תחכמוני. הגג מימין למטה הוא הגג של ישיבת המקובלים של הרב דוד בצרי. ברקע: בית אבות ‘בית טובי העיר’ ברחוב בר אילן.
- 23. גרפיטי ירושלמי. במבט מלמעלה הוא מקבל צורה וצבע אחר. לפתע זה לא נראה כל כך מכוער.
- 24. בניין רשות השידור ברחוב תורה מציון. בקרוב הבניין הזה ייהרס ובמקומו תקום שכונת מגורים, לחרדים כמובן.
- 25. מתחם התחנה המרכזית בירושלים, עם שעון הענק שעל חזיתו. השעון, אגב, מאד מדויק.
- 26. מתחם התחנה המרכזית. בצמוד אליה, הבתים הגרמנים שנבנו עם קרמיקות נדירות, שעם הזמן נושרים ומתפוררים. בית אגד, מתחם תחנה מרכזית הישנה, בית החולים שערי צדק הישן, קצה רחוב רש”י ורחוב יפו.
- 27. מתחם ‘משכנות האומה’ – החלק החדש, הצופה על השוק.
- 28. מתחם ‘משכנות האומה’ – החלק הוותיק יותר הצופה על גן סאקר, רחוב בצלאל ומתחם סינמה סיטי. אם הבניין לא היה מסתיר, בטח הייתי יכול להצביע לכם על המרפסת של העיתונאי ידידיה מאיר.
- 29. כאן רואים בתחתית התמונה את גן סאקר, ולאחריו זה נראה כמו שכונת בית הכרם וקצת בית וגן. אשמח אם תזהו את המקום בוודאות.
- 30. גן סאקר בתחתית התמונה שוב. אבל מעליו בהוד והדר ניצב מלון ‘שלום’, החולש על קצה בית וגן – מה שמגלה כי השכונה מאחור היא בית וגן.
- 31. מימין למטה: בית החולים ‘שערי צדק’ (אפשר לקרוא את הכיתוב). משמאל: כיפות הסמל מעל בתי המשפט המסמלים את ‘הבונים החופשים’. במרכז: בניין עם כיפה מסופקני אם זה מרכז הרב. אשמח גם את תפענחו את החלק הזה של התמונה והמבנים מאחור.
- 32. כנסת ישראל במלוא הדרה. מאחור: בניין המפלצת של פרויקט הולילנד ניצב בגאווה. שניהם נראים כחיבור אחד. ואני חשבתי לעצמי זו תמונה שמבטאת הכי הרבה את הסיפור העגום “הון ושלטון”
- 33. חלק זה של ירושלים לא מוכר לי. זיהיתי בית קברות, זיהיתי מבנה שכתות עליו ‘אמבסדור’. אבל מעבר לכך כלום לא מוכר לי. מה מתעדת התמונה?
- 34. שוב שכונת הצפון: גשר הגבעה הצרפתית, בית הכנסת בגבעת המבתר. אם זיהיתם עוד פרטים שתפו.
- ומכאן הכל התחיל: תמונת העבר והתמונה כיום. התמונה מימין צולמה בשנת 1905. הנוכחית – 110 שנים אחרי – בשנת 2015.
-
פשוט מדהים!
-
בועז אולי כדאי באמת שתעשה סיבוב קצר בצפון העיר.
אז כך. הבית קברות הנוצרי ע”י בי”ח הדסה הר הצופים, הבניין עם הדגל – המטה הארצי של משטרת ישראל. ובניינים באופק מעונות סטודנטים בגבעה הצרפתית.-
26/07/2015 21:05
לחללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.
בנוסף לבריטים, קבורים שם גם כמה עשרות יהודים וגם מוסלמים.
-
-
מחשבה קטנה: מה עבודתינו בתשעה באב? כתוב באמרי פנחס שבתשעה באב השכינה גם יושבת בארץ לכן גם אנחנו יושבים על הארץ יחד עם השכינה, כי אנחנו צריכים להיות קרוב לשכינה כל הזמן, וכשאנחנו יושבים בארץ ומתאבלים ביחד עם השכינה אנו מתקשרים אליו. ויש לאדם להתבונן שאיזה פנים יש לו כאשר יושב על כסא רגיל בעת שהשכינה הקדושה יושבת בארץ אבילה וחפויה, וכמו”כ אפילו אלו שיושבים על הארץ אם לא משתתפים באבילות השכינה, הלא תכסה פני האדם על זה חרפה ובושה שאין דוגמתה, וה”ז דומה לאב עם בני משפחתו שיושבים שבעה ל”ע על אשת נעוריו , וכולם יושבים ומבכים מרה בבכיות עצומות עד שכל השומע בוכה עמהם וא’ מהבנים שיושב עמהם יושב ומשחק ואינו משתתף בהאבל כלל, איזה פנים יש לו?
ומה שנאמר שכשיושבים לארץ יושבים סמוך וקרוב לשכינה אין הכונה סתם שיושבים לארץ בגשמיות כי בזה שהגוף לבד יושב לארץ עדיין אינו מספיק להיות מפני זה קרובים לשכינה כי בודאי שא”א להיות קרוב לשכינה רק בגוף לבד בלי “הלב” אלא צריכים לישב לארץ גם בנפש כדי להתאבל באמת על החרבן, ואז יושבים סמוך לשכינה אז אנחנו קרובים לשכינה. ואיזה הזדמנות ישנו בט”ב ומי שלא תופס הזדמנות הזו אין שיעור לטפשותו, דהנה ידוע שבכל השנה אפשר להיות קרובים לשכינה רק ע”י שמחה של מצוה, כי עוז וחדוה במקומו ואין זה קל לכל אדם למי שאינו מזוכך עדיין כראוי שאז ה”ז קשה להגיע לשמחה של מצוה, ומכש”כ אדם שהוא מלא עבירות קשה לו מאד להכניס ללבו “שמחה של מצוה” כי החטא בטבע מוריד השמחה ונמצא שהרבה יותר קל להאדם וקרוב ללב האדם לאבל של מצוה, ממה שלשמחה של מצוה, ובט”ב היא ההזדמנות להתחבר לקב”ה מתוך אבל של מצוה. ועיקר להתעורר מכל זה לקבל על עצמינו לשנות את דרכינו להתקרב להקב”ה.
אנחנו חייבים לתפוס ההזדמנות של מצות “אבל” על חורבן בית המקדש משום שאפשר לפעול הרבה לקרב הגאולה, כמו שכתב החיד”א שהבכיות של ט”ב על החרבן ה”ז תיקון על פגם בעניני קדושה שמעכבת הגאולה, ועוד כתב שמי שאינו יכול לבכות לכה”פ יעשה קול בכי וגם זה הוא תיקון לקרב הגאולה שלמה…
-
עשית עבודה נהדרת. אוהבת את העקשנות לגבי פרטים וזיהוי של מקום פעם והיום. כל הכבוד לך… ותודה
-
הבניינים הגבוהים מעונות הסטודנטים בהר הצופים, הבניין למטה יותר עם הדגל בנין השמר הגבול בכביש מס’ 1 סמוך אליו ניתן לאות בניין עם 2 דגלים של ספרד והאיחוד האירופי, בניין הקונסוליה הספרדית.
-
אותו איזור של תמונה מס’ 20 בית קברות של החיילים האנגליים צמוד לבית החולים הר הצופים, משמאל מלון דן ירושלים, אמבסדור הוא בית מלון ליד המטה הארצי
-
כל מי שצועד ברגל לכיוון שוק מחנה יהודה מכל מקום באיזור יודע את ה”תגלית” הזו: השוק הוא הגבעה הכי גבוהה באיזור, ולכן מהגגות שלו רואים לכל כיוון אפשרי. חד וחלק.
התמונות נהדרות!
-
בתמונה 33 אנחנו רואים בית קברות הבריטי ממלחמת העולם הראשונה המבנה של הקשתות זה מעונות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית והקדמת התמונה למטה זה שכונת שיח’ ג’רח
-
אבי היה בבית אבות הזה שנמצא שם…
מי שרוצה עוד בתי אבות בירושלים יכול להיכנס לפה:
-
לכן הקימו שם את שעון השמש, מתוך כוונה ששום בנין לא יאפיל עליו ויסתיר את השמש.
במקור הבנין היה גבוה יותר בקומה או שניים, אבל התורכים חשדו שהמוט משמש לאיתות לצבא הבריטי, ולכן הנמיכו אותו ב2 קומות.
מצפון ירושלים, רמות או רמת שלמה, רואים רק את ירושלים מרוחב יפו וצפונה.
מדרום העיר, גילה, הולילנד, רמת רחל, רואים רק את דרום העיר עד רחוב יפו.
מאזור מחנה יהודה רואים את כולה.
חן חן.תמונה 29
מורדות בית וגן, רחוב חכמי ורחוב אליעזריתמונה 31
אזור הכניסה לבית וגן, מלון חן, ישיבת קול תורה המבנה החדש.תמונה 33
גם מלון הייאט בתמונה..
-
הי בועז,
מאד מרגש, פרויקט מדהים.
במידה ותראה את ספרי התמונות של הסבא שלי יעקב בן דב, שמלבד מאות תמונות צילם גם 33 סרטים, תוכל לעקוב אחר אין סוף זוויות צילום של ירושלים החדשה בהשוואה לעברה.
פתיחת האוניברסיטה העברית, כניסת הגנרל אלנבי לירושלים, פתיחת בית הספר בצלאל, קבר רחל ועוד.
בהצלחה.
מדי נבון