המכון הישראלי לדמוקרטיה: “החוק הנורווגי – חוק לסידור עבודה”

שרי רוט
|
ג' אב התשע"ה / 18.07.2015 22:40
לא רק ליצמן מתנגד • נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על החוק הנורווגי: “הצעת החוק הנוכחית מנוסחת באופן פרסונלי ומטרתה להעניק פרס ניחומים לחברת כנסת שלא הצליחה להיבחר”

לקראת הדיון בישיבת הממשלה מחר (ראשון) על תזכיר ‘החוק הנורווגי הקטן’ שהונח על ידי משרד המשפטים, קורא המכון הישראלי לדמוקרטיה לשרים לדחות את ההצעה.

החוק הנורבגי קובע כי ח”כ שהוטל עליו תפקיד ממשלתי, יוכל להתפטר מחברותו בכנסת, יפנה את מקומו בסיעה לבא אחריו ויכהן רק בממשלה. כך, למשל, מתכוונת השרה איילת שקד להתפטר מהכנסת ולאפשר את כניסתה לכנסת של ח”כ לשעבר שולי מועלם. גם השר אריה דרעי הודיע כי בכוונתו לנצל את החוק אם יאושר, ולאפשר את כניסתו לכנסת של ח”כ אברהם מיכאלי.

ביהדות התורה הודיע סגן השר יעקב ליצמן  כי ח”כי אגודת ישראל יתנגדו לחוק, במידה וח”כ גפני לא יסיר את מועמדתו לתפקיד נציג בוועדה למינוי דיינים.

נשיא המכון, ח”כ לשעבר יוחנן פלסנר, אמר: “הצעת החוק הנוכחית מנוסחת באופן פרסונלי ומטרתה להעניק פרס ניחומים לחברת כנסת שלא הצליחה להיבחר. גם הכללת סגני השרים בחוק הנוכחי היא שגיאה קשה, משום שממילא על פי רוב מדובר בתפקיד מיותר ולכן אין צורך ליצור להם מחליפים בכנסת.

“הדרך הנכונה לחזק את עבודת הכנסת היא באמצעות תיקון שיטת הממשל ואגב כך, ניתן לשקול העברת חוק נורווגי רחב, מקיף ומאוזן אשר יעמיד לרשות הוועדות ומליאת הכנסת 120 חברי כנסת שמרצם יוקדש לקידום העבודה הפרלמנטרית, והם יוכלו להתמקצע בנושאים הציבוריים השונים.

“מן הצד השני של המתרס, השרים יוכלו להשקיע את כל זמנם ומרצם בתפקידם המיניסטריאלי”.

פלסנר הוסיף: “הנוסח המוצע הוא סימפטום נוסף למשבר התפקודי המאפיין את המערכת  הפוליטית. חקיקה לטובת סידור עבודה זמני רק תעמיק את היעדר האמון הציבורי בפוליטיקה.

“יש לפעול בדחיפות לתיקון שיטת הממשל באופן שיחזק את המערכת הפוליטית וישקם את אמון הציבור בנבחריו”.