מאחורי הזכוכית: מה ירצו בני משפחתו של רבי משה יוסף לשכוח • טור מיוחד

1.

בקומה ה-11, במרומי מגדל מגורים ההולך ומוקם ברחוב גבעת שאול בירושלים, משפצים בימים אלו את דירת המגורים אליה עומדת לעקור, מתישהו לקראת החגים הבאים עלינו לטובה, משפחה חשובה מאוד.

התוכנית מרשימה: מסביב יקיפו את הדירה זכוכיות, שיאפשרו להשקיף על הנוף המרהיב של העיר וסביבותיה. שם, כך מקווים בני המשפחה, הם יוכלו לשכוח את שעבר עליהם בשנתיים האחרונות, בפרט בערב הבחירות האחרונות לכנסת ה-20.

את הבית שברחוב הקבלן 45 מתכוונת משפחת יוסף, רבי משה, ראש בד”צ ‘בית יוסף’ ורעייתו הרבנית יהודית, מנהלת רשת גנים מצליחה, למכור – ולהשאיר מאחור את כל הביצה הפוליטית ממנה הם מנסים לברוח. ללא הצלחה, צריך לומר.

בערב הבחירות הם התיישבו לנסח מכתב תמיכה בש”ס. אמנם לא המכתב המקורי עליו ביקשו מהם לחתום, אבל בהחלט מכתב תמיכה חמים במפלגה בה הם מאמינים בכל ליבם.

לפי דעתם, הצלחתו של אלי ישי הייתה פוגעת בש”ס. מובילה לריסוק בשטח, לתחרות בין מוסדות, בין פעילים, בין נציגים. ומשכך, היה פוגע במפעל חייו של אביהם, הגר”ע יוסף זצ”ל.

אבל לך תשכנע מישהו בש”ס שכך הם פני הדברים. שם בטוחים היום כי הלב של משפחת יוסף שבור בשל מפלתו של אלי ישי.

בעוד שבועיים יחגוג אלי את שמחת בר המצווה של בנו, עובדיה. למזלם, הם אפילו אינם נדרשים להתחבט בשאלה האם להגיע ולהשתתף (אמירה שיש בה משום תמיכה) אם לאו ( לא יפה, בכל זאת ידיד נאמן לשעבר). שכן, טיסתם אל יעד בחו”ל ממריאה ממש באותו בוקר, י”א באב.

2.

רק שקט, זה החלום שלהם. היא עם רשת הגנים שלה, עם זכייה במכרז בערים ברחבי הארץ, הגם שטרם זכתה במכרז בעיר הבירה. והוא – עם הבד”צ.

בש”ס היו שמחים יותר אילו היה משתף אותם ברווחי ארגון הכשרות, ואילו היא הייתה ממזגת את רשת הגנים שלה עם הרשת של התנועה הקדושה.

מדוע לא, בעצם?

יש שיענו בשאלה: מדוע, בעצם, לא משתף הרב הראשי לישראל, הראשל”צ הגר”י יוסף, את ש”ס ברווחיו על ספרי ה’ילקוט יוסף’? ובכן, זה לא עובד ככה. יש רבים וטובים שהצליחו להשתכר בזכות שמו הגדול של הרב הגדול, אך אין זה אומר שהם צריכים להתחלק בזה עם כל התנועה להחזרת עטרה ליושנה, ממש כמו הנוהל בקיבוצים שקרסו מזמן.

ומה באשר לגנים?

אפשר להבין חוסר התלהבות לשתף מוצר מצליח ברשת שנקלעה לקשיים. האמת, הערכה שלי היא שאילו היו הקשרים קצת יותר טובים, ואילו הייתה נרשמת רמת אימון קצת יותר גבוהה בין הצדדים, הכול היה שונה.

אבל נראה ששועלים קטנים מכרסמים כל העת באפשרות שכזו. יו”ר ש”ס עצמו ניסה לייצר גשר, בעיקר בערב הבחירות. רק שהוא לא פועל בחלל ריק וסביבו יש מי שרוחשים-בוחשים.

אני מאמינה שאילו היו בני הזוג יוסף מתיישבים לשיחה טובה עם בני הזוג דרעי, היו שתי המשפחות לומדות לעבוד יפה ובשיתוף פעולה.

האם זה יקרה פעם? לא חושבת.

3.

ברקע מעכיר את אווירת השלווה המשפחתית הפסטורלית, המשפט המתנהל סביב ירושת הרב עובדיה יוסף זצ”ל. לא מכובד, לא מכבד את זכרו, אבל זה מה יש.

בתחילה היו מי שסברו שנכון היה לסיים את הפרשה בבית דין רבני. בכל זאת, מדובר במשפחה חרדית, בבנים שחלקם רבנים מכהנים במשרות היותר חשובות שיש, ובנות הנשואות לבעלים חשובים. אבל היו במשפחה מי שחשבו אחרת, ולא ניכנס לשמות.

ברקע תלוי ועומד מכתבו הברור של הרב זצ”ל, בו הוא כותב, שחור על גבי לבן, כי את הטיפול בנכסיו, בכל חשבונות הבנק שלו ובספרייה, הוא מעביר לידיו של בנו הצעיר, רבי משה.

“הריני חוזר ומאשר כי כל פעולותיו של בני יקירי רבי משה שליט”א בכספים העומדים לרשותי, הן בחשבונות הבנק שעל שמי הן במזומנים הן בשיקים הן במכירת וקניית נכסי דלא ניידי או בנכסי דניידי וכל כיוצא בזה, נעשו על פי רצוני ובקשתי”, כתב הרב.

לבני המשפחה יש השגות. איננו שופטים, וחזקה על בית המשפט שיוציא את הצדק לאור.

כעת נמצא כל הסיפור ב’פישור’, סוג של גישור שמתבצע על ידי שופט. על הפרק מונח הכול-בכל-מכל-כל. הדירה, הספרים, חשבונות הבנק. אפילו חשבונות הבנק של הרבנית מרגלית זצ”ל.

מצמרר, קשה לעיכול, אבל מתברר שזה קורה גם במשפחות הטובות.

4.

גם ‘פרשת הקלטות’ תלויה ועומדת, כמו צל שחור ומעיק.

בש”ס יש המפנים אצבע מאשימה לעברה של יהודית יוסף – מי שההקלטות השונות של הרב עובדיה זצ”ל נשמרו על המחשבים שבביתה. לך תסביר שבבית שהתנהל כמו בית ציבורי, כל עסקן יכול היה לגשת ולהעתיק כמעט כל קובץ שחפץ.

בשבוע שבו פורסמה הקלטת בערוץ 2, שהתה יהודית בחו”ל. כמה ימים לפני שנחתה, התקשר אליה אחד מבני משפחתה וסיפר כי רבנים חשובים פנו אליו וטענו: פעילי יחד מסתובבים אצל רבנים עם קלטת של הרב זצ”ל.

היא זעמה, התקשרה מחו”ל למי שהתקשרה, כשהיא דורשת ותובעת במפגיע שלא לפרסם דבר וחצי דבר מכל הקלטה הנמצאת בידי מישהו. אפנה לעורך דין מיד עם הגיעי לארץ, הזהירה.

אבל בטרם הספיקה לפעול, ערוץ 2, שהקלטת הייתה בידיו עוד זמן רב קודם לכן, קיבל אישור לפרסם.

כשלוש שנים קודם לכן, עוד בשלהי ממשלת נתניהו השנייה, נודע לה שקלטת ‘מסתובבת’ בערוץ טלוויזיה. ח”כ התקשר והזהיר.

הייתה זו תקופה סוערת ביותר בפוליטיקה הישראלית, זמן קצר לאחר בחירת שאול מופז לראשות קדימה. מופז טרח אז להבהיר מול כל מיקרופון כי הוא ממש אינו מתכוון להיכנס לממשלת נתניהו, והיה נשמע כה נחרץ, עד שהיה ברור לכל שהבחירות או-טו-טו בפתח.

מה שהביא לפריחת הספקולציות על שובו של אריה דרעי אל החיים הפוליטיים. בדיוק באותם ימים סוערים הודיע אותו ח”כ למשפחת יוסף כי ‘יש קלטת שמסתובבת’. כבר אז התעורר חשש, אלא שנראה כי בחיי הרב, איש לא העז לאשר פרסום קלטות מסוג זה.

עוד כמה שנים חלפו, בטרם התקבל האישור.

5.

במבט לאחור, היה בפרסום הקלטת משום חילול כבוד הרב. מעשה לא ראוי ובלתי מתאים. ובכל זאת, היו בה גם כמה נקודות אור.

האחת – הקלטת הוכיחה קבל עם עדה ואומה שהרב עובדיה היה תקיף, החלטי, בקי בנבכי הפוליטיקה, וזוכר פרטים על הסכם אוסלו שבוצע שנים לאחור.

השניה – הנה התקיימו דברי הרב, שאמר בקלטת כי אם נעמיד את דרעי בראשות ש”ס, 40% לא יצביעו לו. זה בדיוק מה שקרה בבחירות האחרונות. 7 מנדטים, מתוך 11-12, הם בדיוק 60%. גם אם בבחירות הבאות תדביק ש”ס את הפער, הוכח שצדק הרב בחכמתו ובחששותיו.

ובכל זאת, לא תמצאו אפילו חרדי אחד שישמח על פרסום הקלטת, בטח ובטח לא בני משפחתו של הרב, שזועמים על כך עד עצם היום הזה. התחושה שלהם היא שהשתמשו בהם, שהפכו אותם לשק החבטות, לחשודים פוטנציאליים.

אילו שאל אלי ישי לעצתם, היו בוחרים לייעץ לו להישאר בתוך ש”ס, להמשיך להיות חלק ממנה. כמו שרצה לעשות ניסים זאב, כמו שבחרו לעשות כל שאר ח”כי ש”ס, חלקם מכהנים מטעמה בכנסת עד עצם היום הזה. כך, לדעתם, נכון היה לעשות.

ש”ס הייתה מפעל חייו של הרב, נכון היה לשמר ולשמור אותה מבלי להשליך לפח האשפה קולות יקרים. יקרים מדי.

רבים הם הש”סניקים (לשעבר) שבחרו לתת את קולם ל’יחד’, ובמבט לאחור מתחרטים בכל ליבם על הצעד. בבחירות הבאות הם ישלבו ידיים עם ש”ס, בין אם ש”ס תחבק אותם ובין אם לא.

זה היה רצונו האמיתי של הרב עובדיה זצ”ל, אומרים לי לאחרונה יותר ויותר אנשים – ובכאב גדול.

6.

לא קלים הם חייו של אריה דרעי בכנסת.

השבוע, בפתח ישיבת הסיעה, הבהיר אל מול מצלמות התקשורת כי מחד הוא נחוש לעמוד על ביצועו של כל סעיף בהסכם הקואליציוני, ירצה או לא ירצה  שר האוצר משה כחלון. מאידך, לא, הוא לא הולך לפרק את הממשלה.

נתניהו יקיים את מה שהבטיח, הבהיר, בקול רם.

ואם לא? – הרים לו אחד הכתבים להנחתה.

אין אם לא, הוא יקיים, הבהיר דרעי.

בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, עוקבים אחר האמירות הללו בדריכות רבה. לפני שבועיים, קצת אחרי פרשת ההצבעה על סעיף 52, הצבעה אותה כפה דרעי על הממשלה ועל הכנסת, כעסו עליו בסביבת נתניהו והיו מי שתדרכו נגדו.

לא ממש מאמינים לו שם, כך התחושה.

השבוע, כשעלו שוב היחסים של נתניהו עם המפלגות החרדיות על שרטון, היו מי שלחשו: דרעי יוזם חבירה לבוז’י הרצוג. הם שכחו, שהם אלו שהעניקו לדרעי את התחושה שמנסים להכניס פנימה את הרצוג כדי להפוך את ש”ס למיותרת.

דרעי, כידוע, לא ממש פראייר, ויודע להחזיר במהלכים משלו, מה גם שקשריו עם סיעות השמאל תמיד היו טובים. עם אהוד ברק, כמו גם עם חיים רמון – או בוז’י הרצוג. נתניהו יצטרך להיות מאוד יצירתי כדי לנקום בדרעי, ומעבר לזה, מאוד זהיר. שכן דרעי יודע להשיב מלחמה שערה. הוא גם חבר של אביגדור ליברמן, בל נשכח.

איך תסתיים סאגת ממשלת ה-61? רק אלוקים יודע.

למען האמת, כל האופציות, כמו שאוהבים לומר, מונחות על השולחן. צירוף המחנה הציונ,י תוך הותרת ש”ס עם קנה חלול באקדחה, הכנסת ליברמן, או – ואולי – חבירה של שתי מפלגות סטייל ‘ברית האחים’ של בנט את לפיד – תוך השארת נתניהו חשוף בצריח.

על לוח השחמט הפוליטי מונחות כל האופציות. ושלא יהיה לאיש ספק: כל מרכיבות הקואליציה הרעועה משחקות בחיילים ומנסות לשנות מיקומים.

עד לרגע בו תישמע קריאת ה”שח” או ה”מט”.