לנכדו של דוד בן גוריון נמאס: “די לבולמוס הנצחת שמו של רבין”
אמירה נגד ‘פולחן האישיות’ שנעשה לראש הממשלה המנוח יצחק רבין מאישיות מפתיעה: פרופסור יריב בן אליעזר, נכדו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ז”ל, קורא להפסיק בהנצחתו המוגזמת של יצחק רבין ז”ל.
“גלוי נאות: אני מודע לאפשרות שיכריזו עלי “אוייב העם”, אבל מוכן לקחת את הסיכון”, כותב בן אליעזר בדף הפייסבוק שלו, “כי אני חושב שעם כל הצער על רצח ראש הממשלה, יש לשים גבול לפולחן קידוש שמו של רבין ז”ל והנצחתו הקולוסאלית והבלתי נלאית”.
בן אליעזר מצטט את עיתון הארץ שם דווח כי: ” משרד החינוך נותן קדימות במתן מענקים לבתי ספר על שם רבין”. והכתב מפרט: “… לפי המסמך שהוציא מנהל חברה ונוער במשרד החינוך, בשיתוף מרכז רבין, הוא יעניק מענקים ל-27 בתי ספר על שם רבין….”
נכדון של בן גוריון מציין כי ח”כ שמולי מהעבודה, “הזהיר את חבריו למפלגה ממחדל ועשייה בנימוק ש”תמונה רבין על הקיר שלנו רועדת”. וכותב על כך: “למיטב ידיעתי,לא רבין הקים את מפלגת העבודה, אך ברבות הימים, מטעמי פופוליזם מובהק, החביאו את מייסד המפלגה בבוידעם וקבעו את רבין כסמלה של המפלגה.
“בבחרותי, למדתי ב”תיכון החדש” בתל-אביב, שהמייסדת והמנהלת האגדית שלו היתה טוני הלה ז”ל. מנהלת התיכון הסבה את שמו, אחרי רצח רבין, ל”תיכון החדש על שם רבין”. כך הופכים את מדינת ישראל למונומנט לזכרו של רבין, ואפילו בנתב”ג, מוצב בכניסה פסל של רבין”.
הפרופסור מבהיר כי הוא סובר שחשוב לזכור את יצחק רבין ז”ל ואת הנסיבות שגרמו לרציחתו, על השלכותיה, אך לטעמו, “הבולמוס להנציח את שמו על כל אבן ובכל אתר במדינה, הוא יצרי וחוטא לזכרו”.
-
מדינת ישראל על שם רבין
-
דבריו צודקים , הוא רבין כראש ממשלה לא היה מקובל על חצי העם ויותר , אני הייתי נגד הרצחו וגם היום זו דעתי , זה היה רצח מיותר , הרסני למדינת ישראל . לא רבים חושבים כמוני ואני איש ימין . חייבים להפסיק את החגיגה הפאגנית הזו את הסגידה לנושא והפיכתו לקדוש מעונה טועה ומטעה . והשמאל שצועק , זאב ,זאב שופך את דמו של בינימין נתניהו ומסית לרצח כול הימין והרס הארץ .מי שרוצה לסגוד לו שיעשה זאת באופן אישי או קבוצתי ולא לכפות זאת על עם שלם .
-
מישהו הנציח אותו???
אבל חקוק בלבבנו.דיי לשחיתות ולבזבוז כספים
אם צריך להיזכר נזכר. אם לא- כנראה שלא -
משהו לא טוב קורה לדוקטור יריב, הוא פולט ופולט דברי הבל ושטות, בלי שליטה לא פעם… מאוס.