שאלה:
לפני כשנתיים אני ובעלי לשעבר הגענו, לאחר דיונים ארוכים, להסכם גירושין בבית המשפט לענייני משפחה, ובו נכללו גם נושא מזונות הקטינים. בית המשפט נתן להסכם תוקף של פסק דין. לאחרונה, בעלי לשעבר אומר לי כי הוא מתכוון להגיש תביעה להפחתת מזונות לביה”ד הרבני, מאחר ושם נקבעים מזונות נמוכים יותר, לטענתו. האם אין משמעות להסכם שלנו?
תשובה:
מאחר וניתן פסק דין למזונות ילדים בביהמ”ש לענייני משפחה, אזי ככל שבעלך לשעבר רוצה להפחית את המזונות – עליו להגיש התביעה לביהמ”ש שאישר את ההסכם. הוא אינו רשאי להגיש התביעה לביה”ד הרבני, שכעולה משאלתך – כלל לא דן בעניינכם. אציין כי אף שקיים הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, אין מדובר בסוף פסוק ויתכן וביהמ”ש ימצא לנכון להפחית המזונות אם בעלך לשעבר יוכיח שינוי נסיבות של ממש במצבו, לעומת המצב בעת חתימת ההסכם. אולם, מאחר ומדובר בסכום אליו הגעתם בהסכמה- נטל ההוכחה המוטל עליו הינו גבוה יחסית.
שאלה:
בעלי הגיש כנגדי לאחרונה תביעה לפירוק שותפות בדירה המשותפת לביהמ”ש לענייני משפחה, לאחר שהודיע לי כי הוא רוצה להתגרש. אני לעומת זאת חושבת שאנחנו יכולים לשקם את הנישואין שלנו. ברור לי שאם מי מאתנו יעזוב את הדירה – כבר יהיה מאוחר מדי ולא תהיה דרך חזרה. האם אין דרך לעצור את פירוק השותפות?
תשובה:
באפשרותך להגיש תביעה לשלום בית לביה”ד הרבני – אף שהוגשה תביעה רכושית. יהיה עלייך לשכנע את ביה”ד הרבני בכנות התביעה ובכך כי את אכן רוצה שלום בית ומוכנה לעשות הנדרש לצורך כך, לרבות פגישות ייעוץ. בדרך כלל, ביה”ד הרבני שולח, לאחר הגשת בתביעה זו, את הצדדים לייעוץ על מנת שיבחן האם יש סיכוי לנישואין. ככל שיקבע כי אין סיכוי – קיים סיכוי גבוה כי תביעתך תדחה. למעשה, תביעותיכם יתנהלו במקביל.