“צברו מאות מיליונים” • רשות המיסים תפרסם הנחיות למיסוי מקובלים ובד”צים

בשבועות הקרובים, לאחר שתקבל את ההערות המקצועיות מלשכות עורכי-הדין, רואי החשבון ויועצי המס – תפרסם רשות המיסים הוראות לגביית מס ממקובלים. כך נחשף היום (שני) בישיבת הוועדה לביקורת המדינה בכנסת.

יו”ר הוועדה, ח”כ קארין אלהרר, שיזמה את הדיון, אמרה: “כל אדם שווה בפני החוק, והדיון איננו נגד הדת, אלא מכבד אותה ורוצה שהעוסקים בה יהיו שווים בפני החוק. חלק מחצרות המקובלים מתופעלות בעשרות-מיליוני שקלים, כאשר רבים מהם כופרים בעצם חובתם לשלם”.

אלהרר הבהירה: “הוראות רשות המיסים חייבות להיות ברורות, וכרגע התחום עדיין פרוץ, כי ההבחנה בין מתנה לבין גמול, מותיר עדיין שיקול דעת רחב מאד למי שיצטרך לשלם מס”.

צבי ורטיקובסקי, נציג מבקר המדינה, ציין כי חלק מהמקובלים צברו הון רב של מאות מיליוני שקלים, ומשום-מה אינם מחויבים במס, וכך גם כעשרים גופי כשרות בארץ. לדבריו, כיום ניתנת אפשרות לפרשנות שונה בנושא בין פקיד שומה אחד למשנהו.

משה אשר, מנהל רשות המיסים, ציין כי אם יהיה חוק שכל מתנה שאינה-בין-קרובים חייבת במס, התחום יהיה פשוט בהרבה, “אך ישנן כבר חצרות מקובלים שהוסדרו על-ידנו במיסוי. בשנת 2014 בדקנו בכ-120 מקומות את תעודות הכשרות, ונרחיב בדיקות אלו בשנה הקרובה.

“איתרנו כ-44 גופי כשרות שלא היו מדווחים, ורובם כיום בהליך בדיקת מסמכים ושומה מולם”.

תני פרנק, מ’נאמני תורה ועבודה’ הוסיף כי חוק האונאה בכשרות אינו נותן מענה לבד”צים, ואין די בחוזר של רשות המיסים בעניין אלא יש לקדם חקיקה בפיקוח ובשקיפות על הבד”צים.

השר לשרותי דת, דוד אזולאי, השיב כי למקובלים אין כל קשר למשרד לשירותי דת, וכי המשרד או הרבנות אינם מפקחים על הבד”צים. הוא ציין כי ללא הכשר מהרבנות, הבד”צ איננו יכול להעניק פיקוח או תעודה.

לדבריו, “הבד”צים הם גופים גדולים ופרטיים ואני מתקשה להאמין שהם מתחמקים מתשלום מס. לבעלי העסקים נוח שהם משלמים ישירות למשגיח, כדי לשלוט בו, וזהו אינו מצב נורמלי. המצב האידאלי הוא מערך כשרות, בו המשגיח אינו מקבל את משכורתו מהמושגח”.

רוני חממה, מרשת פיצוחי חממה סיפר: “יש קשר הדוק בין רב העיר לבין בד”צ מסוים. בלי רכישת הכשר של בד”צ מסוים, הרבנות באותה עיר לא מעניקה הכשר. באחד המפעלים שלי, איש אחד השגיח עבור שישה בד”צים שונים”.

ח”כ דני עטר מהמחנה הציוני קרא להפוך הענקת תעודות כשרות לרשות ממשלתית מסודרת, כדי למנוע מינויים לא תקינים, או גביה-שאינה-שווה, ואילו ח”כ יואב בנצור הבהיר כי יש להבדיל בין הענקה כתמורה לברכה או ייעוץ, או כהערצה למקובל.

ח”כ רחל עזריה מכולנו הזהירה: “לא מדובר בשוק חופשי לגמרי, ולעיתים הכשר הרבנות הופך להיות כלי כדי לחזק גוף כשרות פרטי”, ואילו ח”כ מיקי לוי מיש עתיד הוסיף: “במשך שנים היו לחצים לא לגעת בתחום הזה, אך בשנתיים האחרונות רשות המיסים מובילה מהלך אמיץ בתפוח האדמה הלוהט, ויש לגבות אותה. לא ייתכן שיימשך המצב בו בד”צ הוא עמותה שכאילו פטורה ממס”.