ההתאבדות של ברכה • רב בית הכנסת: “איזה שקר. אף אחד לא הפנה לו עורף”

הרב יוסף כהן, רב בית הכנסת 'משכן הכהנים' בעיר מודיעין, בו התפלל בקביעות תת-ניצב אפרים ברכה - זועם על הפרסומים כביכול המתפללים 'החמיצו פנים' והפנו כתף קרה לחוקר מספר 1 בעקבות הפללתו של הרב יאשיהו פינטו • "הוא היה אחד מעמודי התווך של בית הכנסת. כולם אהבו אותו • את הסעודה השלישית הוא היה מארגן, חותך את הירקות..."
אליעזר היון
כ' תמוז התשע"ה / 07.07.2015 15:55

הרב יוסף כהן, רב בית הכנסת ‘משכן הכהנים’ בעיר מודיעין, זועם: בפרסומים בכלי התקשורת הוצג כאילו תת-ניצב אפרים ברכה נתקל בכתף קרה מצד מתפללי בית הכנסת בגלל הפללתו של הרב יאשיהו פינטו.

“זה מכעיס אותי מאד”, אומר רב בית הכנסת בשיחה עם חרדים 10. “אני כל-כך לא מעכל את זה, עד שברגעים הראשונים כששמעתי על כך תכננתי להתקשר לאפרים ולהגיד לו: תאמר להם שזה שטויות, אבל אז הכתה בי ההכרה שהוא איננו”.

הרב כהן, מארגון איילת השחר, מספר על אדם מיוחד מאוד שהיה אחד מעמודי התווך של הקהילה: “כולם אהבו אותו, כיבדו אותו, היו מתייעצים אתו. היה נותן עצות לכולם. מדובר באיש צנוע, הרי היה לו במה להתגאות, במעמד שלו, ובכל זאת היה אחד מן המתפללים. את הסעודה השלישית הוא היה מארגן, חותך את הירקות…

אני אישית, התייעצתי אתו פעמים רבות, לעיתים עד השעות הקטנות של הלילה בשאלות של שלום בית שהתעוררו בקהילה. את הכל עשה בצנעה ובנעימות. הוא דחף להקמת הוועד של בית הכנסת, כדי שהכל יתנהל בדרכי שלום ועל מי מנוחות”.

בלוויה הספיד הרב כהן את חבר קהילתו ואמר: “כשאהרן הכהן נפטר, שלשה עלו להר ההר, ושנים ירדו – משה ואלעזר. העם סירב להאמין שאהרן נפטר, עד שהראה להם הקב”ה את מיטתו של אהרן. גם אנחנו אנשי הקהילה מסרבים להאמין שאפרים הלך מאתנו”.

• האם שוחחתם אתו על הפרשה?

יוסף כהן

“אני לא שוחחתי אתו על כך מעולם. גם שאר המתפללים לא התעניינו במיוחד, מלבד העובדה שאפרים לא היה הופך את זה לנושא. הוא לא היה מדבר הרבה – ‘סייג לחכמה שתיקה’ אבל כשדיבר, כל מילה היתה יהלום”.

 מתי ראית אותו לאחרונה?

“הוא הגיע לבית הכנסת בשבת שלפני האחרונה. ראיתי שפניו היו מתוחות”.

בנו של ברכה אמור להתחתן בעוד כחודש וחצי. הרב כהן מספר כי הוא עומד בקשר הדוק עם המשפחה שמתייעצת אתו בהלכות אבילות.

“הילדים לומדים אצלנו במסגרת הפעילות של ‘אילת השחר’, ואני מופיע גם לתפילות בבית האבל. הבנים היו מרוסקים. במיוחד הבן הצעיר. הם היו בהלם, כמו כולנו”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות