חוק הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה: מה צריך לדעת?
עד היום, כאשר זוג נקלע לסכסוך גירושין , יכל להגיש תביעות לביהמ”ש לענייני משפחה או לביה”ד הרבני (וכאשר יודגש כי תביעת גירושין ניתן להגיש לביה”ד הרבני בלבד).
בעוד כחודשיים, יכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, אשר חידושו העיקרי הינו בקביעת תקופת המתנה לצורך הגשת התביעות, כאשר בתקופה זו יופנו הצדדים למרכז גישור במטרה לנסות ולפתור את המחלוקות ביניהם מחוץ לכותלי ביהמ”ש.
מאחר ומדובר בחוק חדש, פרטנו עבורכם את הנקודות העיקריות בחוק, אותם חשוב כי כל זוג אשר שוקל הליכי גירושין- יכיר:
סדר הפעולות בהתאם לחוק החדש
1. זוג הנקלע לסכסוך לא יכול עוד להגיש מיד תביעה לביה”ד או לביהמ”ש לענייני משפחה.
2. צד שנקלע לסכסוך גירושין, לא מגיש תביעה לביהמ”ש/ביה”ד, אלא מגיש בקשה להתדיינות בביה”ד הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בנוגע לסכסוך או סמכות, אלא אמורה להיות על גבי טופס ספציפי, שיהיה קיים בביהמ”ש ובביה”ד.
3. תוך 45 יום מהגשת הבקשה אמורים להתקיים 4 מפגשים במרכז הנקרא “מרכז מהו”ת”, בו ינסו להביא את הצדדים להסכמה. דין מפגשים אלה כדין דיונים, בכל הנוגע לחובת ההתייצבות. במהלך הפגישות אמורים לשמוע את הצדדים, לתת להם מידע על אילו הליכים הם יכולים לנקוט, וכיצד הם יכולים ליישב הסכסוך.
4. לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע, ניתן יהיה לצמצם את מספר הפגישות, וכן ניתן יהיה להאריך את תקופת ה-45 יום ל- 60 יום.
5. באישור היחידה בלבד, ניתן להביא לפגישות עו”ד , וכאשר החוק דורש כי יהיה בעל ידע וניסיון התחום המשפחה והגישור.
6. היחידה מוסמכת לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות וסדרי ראיה לתקופת הגישור או להפנותם לגורם מסוים להמשך הסדרת הנושא.
7. עם תום הפגישות, היחידה תיתן המלצות בדבר סיום הסכסוך לצדדים.
8. כל אחד מהצדדים אמור, תוך 10 ימים ממועד הפגישה האחרונה להודיע האם הוא רוצה להמשיך בגישור אחר. במקרה שכזה המרכז יפנה אותו למרכז מתאים אחר,להכנת הסכם.
9. אם הצדדים הגיעו להסדר, ביהמ”ש/ביה”ד אליו הוגשה הבקשה מוסמכת לתת תוקף של פסק דין להסדר זה.
10. לאחר שתמו ה-45 יום שהוקצבו לפגישות (ובשים לב כי יש אפשרות להאריך את ה-45 יום ל-60 יום), וכן ה-10 ימים שיש לצדדים להודיע את עמדתם, יש לחכות 15 יום נוספים על מנת להגיש תביעה, ככל שההליך לא הסתיים בהסכם, או ברצון להמשיך גישור במקום אחר.
11. באם אין הסדר – הזכות הראשונית להגשת התביעה ניתנת לצד שהגיש הבקשה, לערכאה אליה הוא יחפוץ, תוך 15 יום. באם חלפו 15 יום והוא לא עשה זאת- הזכות עוברת לצד השני.
מה ניתן לעשות גם בתקופת הגישור והקיפאון
סעיף 3 לחוק קובע כי גם בתקופה זו, מי מהצדדים יכול להגיש את הבקשות כדלקמן, ללא צורך באישור מסוים:
1. בקשה לעיכוב יציאה מהארץ.
2. בקשה לסעד זמני לשמירת מצב קיים.
3. בקשה לסעד זמני דחוף- החוק קובע כי יותקנו תקנות שיגדירו מה נחשב כסעד כזה ומה יהיו דרכי הדיון בו.
ניתן לפנות בשאלות למייל:
כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף ויש לבחון כל נסיבות מקרה לגופו. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.
תגובות
אין תגובות