1. כיצד אפשר לדעת מה אירע בוודאות?
כדי לברר את האמת, ביקש אותו רב ממני ומהרה”ג חיים בזק שנבדוק את הטענות ונברר את העובדות. אחר כך הוא יעשה כל מה שנאמר לו. בדקנו והטענות היו נכונות. אמרנו לו והוא הודה בפנינו – בפני הרב אברהם אנגל והרב גד כהן ו”הודאת בעל דין – כמאה עדים דמי”.
2. לא נכון היה יותר לסגור את העניינים בין הרבנים?
בתחילה חשבנו שמעשיו הם רק קלקול מוסרי ואין בהם היבטים פלילים, הצענו לו להתרחק מכל מגע עם הציבור ועוד כמה דרישות. הוא קיבל על עצמו את כל התנאים, אבל לא עמד בהם.
הוא המשיך לשוחח עם תלמידים והצדיק את מעשיו המקולקלים. הרחקנו אותו מהעיר, ההרחקה נתנה אומץ לאשה הראשונה להתלונן אחרי 13 שנה שהיא שמרה את הכאב בליבה. אחריה באו כל האחרות.
כשהן התלוננו התברר שיש במעשיו חשש לפלילים.
3. האם אין בפרסום הזה חילול ה’?
בוודאי שיש בזה חילול ה’. אבל לכסות על הסיפור זה חילול ה’ יותר גדול.
רק השבוע קראנו בפרשת בלק שה’ אומר למשה: “קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לה’ נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף ה’ מִיִּשְׂרָאֵל”. בוודאי היה חילול ה’ גדול כשהתגלה כי נשיא בית אב לשמעוני חוטא בעריות. בכל זאת הניקוי של ישראל מהתועבה הזאת הוא חשוב יותר. וחשוב שיעשה נגד השמש. זה נותן לאנשים אמונה בכח הצדק.
4. האם העובדה שהוא רב לא גורמת להסתיר את מעשיו?
הגמרא (מועד קטן יז.) מספרת על תלמיד חכם גדול שנפל בעריות. רב יהודה שקל אם ינדו אותו – הציבור יפסיד את חכמתו הגדולה. ואם יכסו עליו – זה חילול ה’. בסופו של דבר החליט רב יהודה לנדות אותו.
לפי חז”ל הכיסוי על הקלקול הוא חילול ה’. כאשר לא מוקיעים מעשי זימה של רב גדול זה חילול ה’. מציאות החטא הצועקת לשמים היא חילול ה’. אין לך חילול ה’ גדול יותר מחורבן בית המקדש, ואף על פי כן ה’ החריבו כדי לתקן את הריקבון שפשט בעם ישראל. שלא יתפשט יותר.
5. הרב, אנו עוברים משבר אמון. כיצד תלמיד חכם מלא בתורה ובהנהגות של יראת שמים יהיה מקולקל? האם התורה לא משפיעה לטובה?
אם תורה לא משולבת עם מידות טובות היא עלולה להיות “סם מוות”. חכמינו אמרו על התורה: זכה – נעשית לו סם חיים. לא זכה – נעשית לו סם מוות. לצערנו ראינו לאורך הדורות תלמידי חכמים שהשתמשו בתורה באופן שלילי, ישו, שבתאי צבי ואחרים. איננו אומרים חלילה שהאיש הזה הוא אחד מהם, אבל לצערנו היו אנשים בעלי כוחות רוחניים שנפלו בגלל מידות רעות של גאוה או תאוה או קנאה וכד’.
6. האם הוא נקרא רשע או רב?
על פי ההלכה הוא נקרא עכשיו “רשע” (שו”ע חו”מ לד ב). אם הוא יחזור בתשובה לא רק בדיבורים אלא במעשים, ידונו בזה בעתיד ויחליטו על מעמדו.
7. האם הוא היה תמיד רשע או שרק אחר כך הוא התקלקל?
הגמרא דנה על רבי יוחנן כהן גדול שנעשה באחרית ימיו צדוקי. ושואלת האם הוא היה רשע מעיקרו או שהיה צדיק מעיקרו ואחר כך התקלקל. יש בזה מחלוקת. מסתבר שיכול להיות תלמיד חכם וצדיק גדול שנכנס ויצא לקודש הקודשים שנים רבות, ואחר כך מתקלקל.
הגמרא מספרת על נביאי אמת שהתקלקלו כמו חנניה בן עזור. יש חכמים שאומרים כי גם אצל יוחנן כהן גדול היה הרע כנוס בתוכו ולא יצא אל הפועל כל ימי היותו כהן גדול.
8. איך יכול להיות אדם מושחת עם כוחות רוחניים?
התורה מספרת על בלעם שהייתה לו נבואת אמת והיה מושחת. גם בעם ישראל יכולות להיות תופעות כאלה.
יש פרשת בתורה “כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ”. והגמרא מביאה דוגמא לאחד שעושה ניסים וחוטא. אם האדם הזה אומר לעבור על דברי תורה. “לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה ה’ אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה’ אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם”.
מסיימת התורה ואומרת: “אַחֲרֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ, וְאֹתוֹ תִירָאוּ, וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ, וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ, וּבוֹ תִדְבָּקוּן”. לדעתי זו צריכה להיות המסקנה שלנו אחרי שאנחנו נתקלים בתופעה רוחנית שקרית כזו. אין עוד מלבדו.
9. איך רבנים גדולים טעו בו וחשבו שיש לו רוח הקודש?
אלישע הנביא אומר על האשה השונמית שבנה מת: “וה’ הֶעְלִים מִמֶּנִּי וְלֹא הִגִּיד לִי”. אלישע היה פי שנים ברוחו מאליהו הנביא והוא לא ראה. גם יעקב לא ראה את מכירת יוסף למרות היותו נביא. גם משה לא צפה את הקלקול של המרגלים שכשרים היו באותה שעה. לעיתים ה’ מסתיר מעבדיו, כנראה כדי לחלץ את ההבנה הזאת מעצמינו.
10. כעת אני לא יכול להאמין לאף רב. אולי הוא מקולקל?
כשיש תאונות דרכים לא פוסלים את כל הרכבים. כשיש ניצבים שסרחו – לא כל המשטרה פסולה. כשיש קצינים או פרופסורים שסרחו לא הכל פגום. תמיד צריך זהירות ועיניים פקוחות. אם אתה רואה משהו חשוד אצל בעל הסמכות – אל תבטל את דעתך בגלל הסמכות.
11. למה לא להאמין לבעל הסמכות?
צריך לשמוע מבעל הסמכות אבל לא לבטל את דעתך לגמרי.
חכמינו אמרו שאדם צריך להיות אמיתי, כך מספרת הגמרא (יומא סט) על ירמיה ודניאל שלא יכלו אחרי החורבן לחזור על דברי משה רבינו. משה אמר: ‘האל הגדול הגיבור והנורא”. ירמיה אמר: נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו? לא אמר ‘נורא’. דניאל אמר: נכרים משתעבדים בבניו, איה גבורותיו? לא אמר ‘גבור’.
מסבירה הגמרא איך הם העזו לשנות את דברי משה: “אמר רבי אלעזר: מתוך שיודעין בהקב”ה שאמיתי הוא, לפיכך לא כיזבו בו”.
מסקנה: תלמד אצל הרב ותחפש תמיד את האמת. ה’ מבקש מאתנו אמת, כנות ולא ציטטות. בבית המדרש האמיתי התלמידים שואלים את הרב: ‘מנלן’ ו’קשיא’.
12. האם כל מה שעשה הרב בעבר, ספרים שכתב, עצות שנתן, היו שקר?
רבי מאיר למד תורה מאלישע בן אבויה בו בזמן שרכב על סוסו בשבת. ודאי היו טעויות מהותיות בהגותו של אלישע בן אבויה, אך רבי מאיר ניפה את הפרי מהפסולת. אנחנו לא פוסקים כמו רבי מאיר לכתחילה, אבל בדיעבד כל מה שלמדו ממנו או מספריו צריך בדיקה. יש פרי ויש קליפה. וצריך לבדוק כל מילה וכל שיעור וכל ספר בשבע עיניים.
אם קיבלת ממנו עצה תבדוק אותו אצל רב אחר – אולי היא פרי ואולי היא קליפה.
13. כיצד ייתכן שהנידון ראה דברים רוחניים שגם היו נכונים?
לו ספר התורה חסר אפילו אות אחת מדברי בלעם, הספר כולו פסול. יש חלק מדברי בלעם שהיה נכון למרות היותו מקולקל.
14. כיצד נדע להבא לא לטעות אחר מקרים כאלה?
מוקדם עדיין להסיק את כל המסקנות המתבקשות מהמקרה הזה. ה’ יעזרנו על דבר כבוד שמו. אבל מי ששומר על ההלכה לא נופל במקרים כאלו.
לצערנו הוא לא שמר על הלכות יחוד ולא על הלכות נגיעה, על כן הוא נפל במקרים קשים ביותר. המסקנה שלנו הראשונית היא לא לחשוב שאני יכול לעבור על הלכות יחוד ונגיעה ולא להתדרדר. מי שמתחיל לוותר – עלול למצוא את עצמו בשיא התועבה.
15. הרב, אני רוצה להישאר טהור ונקי. האם כל העיסוק סביב הנושא לא בגדר לשון הרע?
הסיפור הזה מפורסם והוא לא בגדר לשון הרע. גם בדבר המפורסם מותר לדבר על זה רק לצורך ולא לרכילות. מותר לדבר רק מה שאמיתי ולא מה שכתוב בעיתונים. אנשים צריכים ללמוד מהסיפור הזה להיזהר ולא ליפול במלכודת שעלולים להניח להם אחרים.
16. האם הקלקול הזה קשור ללמוד הקבלה?
לימוד הקבלה נותן עוצמות גדולות, וכל גדולה מביאה גם גדולה ביצר. כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו. אבל אלוקים יצר אותנו כ”עם גדול”. ועל כן אין לנו ברירה אלא להיות גדולים גם בשמירת העיניים ושמירת הברית. כך היה הבבא סאלי זיע”א וכך ראינו אצל מו”ר הרב אליהו זצוק”ל. קדושה גדולה מביאה עוצמות גדולות וגם מצריכה שמירה גדולה על כל פרט ופרט.
17. יש איזה מילים של נחמה בכל הסיפור הזה?
יש סיפור בגמרא (יומא סט) שבתחילת ימי הבית השני ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה. אחר כך ניסו לבטל את יצר הרע של עריות והסתבר להם שביטול יצר העריות מבטל גם את יצר ההולדה, “לא נמצא ביצה לחולה בכל ארץ ישראל”. על כן לא ביטלו את יצר הרע הזה אלא החלישו אותו שלא יפגע בדרך כלל בתוך המשפחה.
מסתבר שאי אפשר לבטל רק את החלק הרע של יצר הרע. זו עבודה אישית של כל אחד ואחד. לכן גם בביטול יצר הרע של עבודה זרה איבדנו את הנבואה והשראת שכינה שלא היו בבית המקדש השני.
אנו יודעים שבבנין הבית השלישי תחזור הנבואה ותחזור השראת השכינה. יחד איתם יחזור יצר של עבודה זרה. לא תהיה לנו ברירה אלא להתגבר עליו כדי שנוכל לזכות בנבואה.
כמו כך יתחזק בנו כוח היצירה וההולדה בעת הגאולה. יחד איתו אנו רואים שמתחזק כח יצר העריות. אנחנו מוכרחים להתחזק בשמירה ובעוצמה ובהכוונת הכוחות רק למקום הקדוש הטהור היפה והבונה. כי אנחנו רוצים חיי יצירה וחיי עוצמה וחיי קדושה מאירת פנים.