יוון אמרה “לא”: ניצחון למתנגדי תכנית החילוץ של האיחוד האירופי

יוון אומרת ‘לא’: בתום ספירת קולות הבוחרים התברר כי  61.3% הצביעו “לא”, בהתאם לעמדת הממשלה, ורק 38.7% מאזרחי יוון הצביעו “כן”, במשאל העם על תכנית הסיוע של האיחוד האירופי.

התוצאות מהוות ניצחון סוחף לממשלה בראשותו של אלכסיס ציפראס, שדחק באזרחים להצביע “לא” בהמוניהם. ראש ממשלת יוון פנה בנאום לאומה כדי לחגוג את נצחונו.

“היום יוון הוכיחה שאי אפשר לסחוט דמוקרטיה. היוונים קיבלו החלטה אמיצה, כזו שתשנה את המיקוח מול אירופה”, אמר ציפראס. “אני מבין שהמצביעים לא נתנו לי מנדט נגד אירופה, אלא מנדט למצוא פתרון לטווח ארוך”.

הוא הזהיר שאין פתרונות קלים, אבל הוסיף: אפשר למצוא פתרונות הוגנים, אם שני הצדדים מעוניינים בכך”.

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת פרנסואה הולנד שוחחו בטלפון לאחר פירסום התוצאות, והסכימו כי מנהיגי מדינות גוש האירו צריכים לכנס פגישת חירום ביום שלישי, בעקבות תוצאות משאל העם ביוון. כך מסר דובר ממשלת גרמניה, שהוסיף: מרקל והולנד הסכימו שאין לכבד את התוצאות.

 דובר ממשלת יוון, גבריאל סקלארידיס, אמר עם פרסום המדגמים שצפו את נצחון מחנה ה’לא’, כי בכוונתה של יוון להמשיך מיד את השיחות עם הנושים במטרה להגיע להסכם. “המשא ומתן שיתחיל יהיה חייב להיגמר מהר ככל האפשר, אפילו תוך 48 שעות”, הוא אמר.

 שר ההגנה של יוון, פנוס קמנאוס, הגיב גם הוא לתוצאות המפתיעות ומסר כי “היוונים הוכיחו שאי אפשר לסחוט, להפחיד ולאיים עליהם. הדמוקרטיה ניצחה”.

 במהלך היום הצביע ראש הממשלה ציפראס ואמר: “הנחרצות של עמנו גברה על תעמולת הפחד, ואני בטוח שהחל ממחר נתווה דרך חדשה לכל מדינות אירופה. העם היווני שולח היום מסר חזק מאוד. מסר של כבוד עצמי והחלטיות. המסר הזה אומר שלאומה יש בחירה. רבים יכולים להתעלם מרצונה של הממשלה, איש לא יכול להתעלם מכמיהתה של האומה לחיות”.

משמעות ההחלטה

 מה משמעותה של ההחלטה שלא לקבל את הסיוע המלווה בתנאים מהאיחוד האירופי? חוסר הוודאות במדינה צפוי להיות חמור עוד יותר והדבר עשוי להוביל להתמוטטות כלכלית מהירה. הנושים כבר איימו שבמקרה כזה יקטעו מיד את המו”מ עם יוון, מה שישאיר את המדינה המרוששת לבדה, ללא סיכוי של ממש להתמודד עם פשיטת הרגל הצפויה.

הסבירות שיוון תעזוב את האירו מתגברת. הבנק המרכזי האירופי, בסבירות גבוהה, לא ימשיך להזרים כסף לבנקים ביוון שנמצאים על סף התמוטטות וירידה מכל נכסיהם.

 יוון תיאלץ לחזור לכלכלה עצמאית עם המטבע הישן – הדרכמה. זהו מצב בלתי פשוט עבורה לאור מצבה הכלכלי הרעוע.

יוון במספרים

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ’ יוג’ין קנדל, סקר הבוקר בפני שרי הממשלה את המשבר הכלכלי ביוון ואת ההשלכות והלקחים שלו עבור ישראל.

בפתח הסקירה הציג פרופ’ קנדל מספר נתונים השוואתיים בין כלכלות יוון וישראל, אשר הראו את השינויים שחלו בהן בשנים האחרונות.

על פי נתוני הבנק העולמי, התמ”ג לנפש, שבשנת 2004 היה גדול יותר ביוון מאשר בישראל ועמד על 25,837$ לא גדל בעשור האחרון בעוד שהתמ”ג בישראל עלה בכ-50 אחוז מ-21,796$ בשנת 2004 ל-32,691$ (במונחי כח קניה ומחירים שוטפים).

שיעור האבטלה ביוון עלה מ-8.4% בשנת 2002 ל-26.5% בשנת 2014, בעוד ששיעור האבטלה בישראל ירד מ-12.9% בשנת 2002 ל-5.9% בשנת 2014.

יחס החוב לתוצר ביוון עלה מ-94.1% בשנת 2003 ל-177.2% בשנת 2014, בעוד שבתקופה המקבילה בישראל הוא ירד ב-26%, מ-93.9% ל-68.8%. במקביל, חלה ירידה בדירוג האשראי של יוון ועלייה בזה של ישראל. בשנת 2002 דירוג האשראי של יוון, על פי חברת מודי’ס, היה 1A ושל ישראל היה 2A, ואילו בשנת 2015 דירוגה של ישראל עלה ל-1A בעוד של יוון ירד ל-Caa3.

הסיבה העיקרית להבדלים הללו היא בשוני של המדיניות שהממשלות נקטו בתחילת שנות ה-2000.

ממשלות יוון משנת 2002 ועד 2007 בחרו בהגדלת הוצאות הממשלה ו”הטבות” לציבור, כגון פנסיה בגיל 57 וכו’, שאי אפשר לממנם בטווח ארוך. ממשלת ישראל בחרה במדיניות אחראית של קיצוץ הוצאות הממשלה ומשמעת פיסקאלית.

פרופ’ קנדל ציין שעל פי הערכת המועצה הלאומית לכלכלה, ההשלכות הישירות של המשבר הכלכלי ביוון על ישראל צפויות להיות נמוכות בכל תרחיש. זאת מכיוון שהחשיפה של המערכת הפיננסית הישראלית ליוון היא נמוכה, ומכיוון שיוון אינה יעד יצוא מרכזי של ישראל – בשנת 2014 היצוא ליוון הסתכם ב-450 מיליון דולר, כאחוז אחד מסך היצוא.

בפתח ישיבת הממשלה אמר רה”מ נתניהו: “בשנת 2003 התוצר לנפש היה יותר גדול ביוון מאשר בישראל. אנחנו נקטנו שורה של רפורמות לשליטה על ההוצאות ורפורמות לפתיחת השווקים לתחרות – וכתוצאה מהן התל”ג, התוצר שלנו לנפש, עלה בחמישים אחוז, ולצערי התוצר של יוון נשאר זהה, במקום שהוא היה. יש לנו תקוות שהמדינה הזאת תמצא דרכים לחלץ את עצמה מהמשבר הכרוני הזה”.