בשנה וחצי שאני חוקר את מה שקורה בקרן קיימת לישראל. היו כמה מקרים בהם אפילו הארגון הזה נאלץ להודות ששפכנו סתם כסף. בכל אחת מהפעמים הוא התחייב לנסות להחזיר את הכסף. לא מזמן בדקתי מה עלה בגורל המאמצים.
ערוץ הטלוויזיה המוזר, בבעלות אוליגרכים אוקראיניים, שקיבל משום מה מיליוני שקלים מקק״ל וחדל בכלל לשדר, עדיין לא החזיר את הכסף.
קק״ל הבטיחה לתבוע כבר באפריל שנה שעברה. שנה ורבע אחרי, אין תביעה, לא נגד הערוץ ולא נגד המתווך המסתורי, שממשיך להוציא מקק״ל כסף עבור פרויקטים אחרים (עדכון: בדקתי את עניין התביעה לגבי הערוץ האוקראיני עם קק”ל לפני שלושה שבועות. שבועיים לאחר מכן, הם סוף סוף הגישו תביעה בירושלים נגד הערוץ האוקראיני).
חברת ההפקות שהבטיחה לייצר סרטים על ציונות עבור קק״ל וקיבלה, גם כנראה בעזרת קשרים, למעלה ממיליון שקלים, עדיין לא הצליחה לעמוד במחויבותה. קק״ל הבטיחה לפעול להשבת הכסף.
היא עדיין פועלת, רק כסף אין.
לפני יותר משנתיים הודיעה קרן קיימת שבעקבות הביקורת הציבורית, היא לא תשתתף במימון הבאתו של הנשיא לשעבר קלינטון לארץ לחגיגות יום ההולדת ה-90 של שמעון פרס. עשרה חודשים מאוחר יותר התברר שבניגוד לספין, כמעט חצי מהכסף לא חזר, קרוב לרבע מיליון דולר.
קק״ל אמרה – יזמנו בוררות כדי להחזיר את הכסף. שנה ורבע לאחר מכן, הבוררות המסתורית עדיין נמשכת. כסף? יוק.
אלו, כמובן, רק דוגמאות מעטות לארגון המושחת והרקוב ביותר בו נתקלתי.
יש כאלו שאומרים לי – רגע, למה אתה מעליב את ההסתדרות הציונית והסוכנות וקרן היסוד. הם לא רקובים? אז בלי לפגוע יותר מדי, קק״ל בודדה בפסגה.
אין עוד ארגון עם כמויות כאלו של מיליארדים, שלא צריך לעשות דבר כדי להמשיך ולהתעשר ואין לו שום עקרונות קשיחים להוצאת הכספים.
לאחרונה הונחת על השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, תיק קק״ל. גבאי אמור לגבש המלצות מה הממשלה רוצה לעשות עם הארגון הזה, במיוחד מכיוון שממש החודש אמור להיכנס לתוקף העונש שהשיתה קק״ל על המדינה, בתגובה לכוונותיה הביזאריות של המדינה להתחיל להשתלט על ההכנסות העצומות של קק״ל מקרקעות.
קק״ל אמורה החודש לקחת את קרקעותיה בחזרה מהמדינה (בערך 12 אחוזים מהאדמות במדינה!), להפוך ברגע לחברת הנדל״ן הגדולה במדינה ולהתחיל לשווק אותן לבד.
שאלוהים ישמור אותנו. שרי ‘כולנו’ – משה כחלון ואבי גבאי, לא לגמרי שוללים את הרעיון.
הם איכשהו חושבים שכל כמה שקק״ל רקובה, מנהל מקרקעי ישראל לא פחות רקוב. עדיף שלפחות תהיה תחרות.
אולי זה רק אני, אבל המחשבה שאפי שטנצלר ואלי אפללו, יושבי הראש של קק״ל, יעמדו מאחורי התכנון והשיווק של הקרקעות היקרות המדינה, מעבירה בי צמרמורת קשה.
•
לא פחות חשוב.
באוקטובר הקרוב ייערך הקונגרס הציוני. כמובן שכל מה שפורסם על שטנצלר ואפללו, לא גורם להם אפילו להרהר באפשרות לא לרוץ לעוד קדנציה. הם שפכו מאות מיליוני שקלים על פוליטיקאים וארגונים למיניהם בדיוק בשביל הרגעים הללו.
שטנצלר צריך לפני הכול את תמיכת מפלגת העבודה, כלומר את תמיכת יצחק הרצוג. מישהו שלא מכיר את יו״ר העבודה היה יכול לטעות ולחשוב שזה חלום באספמיה. מה, איזשהו פוליטיקאי עם אספירציות מנהיגותיות היה נותן לשטנצלר תמיכה? אחרי כל מה שהתגלה?
אבל בוז׳י הרצוג קורץ, כנראה, מחומר אחר.
הוא לא הפוליטיקאי שייתן לאיזה סירחון קטן, או אפילו סופה של זבל, לגרור אותו לעימות עם שטנצלר. לא, לא, זה פשוט מפחיד מדי.
בכירי העבודה מספרים שהוא מתכנן ‘צילום מצב’ בכל הקשור לבחירות בקונגרס הציוני, שזה המונח הסטרילי לזה שכל אחד נשאר בתפקידו.
למה לא? מה רע בסטטוס קוו? אז קק״ל זורקת כספים, ששייכים לכולנו, כמו מים, אז מה? בגלל זה לשנות את ׳המצב׳? על זה מישהו צריך לאבד את הכיסא? עדיף ‘לצלם מצב’.
אגב, אם תצליחו לחלץ תשובה חדה מהרצוג בנושא הזה, אני מבטיח לכם את פרס החוקר של השנה. אני ניסיתי. לשווא.
גם ראש הממשלה נדרש להחליט מה הוא רוצה לעשות בקק״ל. אבסורדי ככל שזה נשמע, אולי כדאי לתלות את יהבנו בביבי. הוא לא חייב כלום לשטנצלר וייתכן שיתאהב ברעיון שמפלגת השלטון תשלוט בפרת המזומנים העצומה הזאת שנקראת קק״ל.
ואז? ואז יהיה יותר טוב? מי שביבי יביא יהיה פחות בעייתי? האמת, לא יודע.
אני כן יודע שאחרי הטירוף מערכות שהתנהל בקק״ל בארבע השנים האחרונות, שטנצלר ואפללו חייבים ללכת הביתה.
המאמר התפרסם הבוקר ב”הארץ” • מתוך הבלוג של רביב דרוקר: drucker10.net