יוון קורסת? פורטוגל, ספרד ואיטליה מקרטעות? הכתובת על הקיר, אבל לא רק על הקיר הדיגיטלי של חשמני הכלכלה הגלובלית. זאת לא רק ה”עַצֶלֶת” הים תיכונית, אלא גם “מחלת היאפים” המערבית שהורסת כל טברנה טובה.
דומה כי המוני היוונים שהבעירו את חוצות אתונה שלחו מסר חשוב, המשותף לעשרות מיליוני קורבנות הקפיטליזם הפוסט-לאומי: בלי איומים, בלי טובות, בלי פטרונות ובלי התנשאות. לא רוצים להיות כמוכם. לא גרמנים, לא שוויצרים, לא אוסטרים, לא הולנדים, לא בריטים, לא שבדים ולא אמריקנים.
אתם תחרותיים, חרוצים, חסכנים (יש אומרים קמצנים), דייקנים, נקיים, אמינים וצייתנים. אבל אתם לא הכי חינניים, לא דוגרים, לא משפחתיים ולא נהנים מהחיים. האוכל שלכם לא טעים ואתם בודדים, לחוצים ומתאבדים.
גם לי התחשק לזעוק עם היוונים: אנשי הים התיכון, קומו התאחדו! אל תיכנעו לצבא העמלנים של ארצות הקור. נעמוד מולם עם בגדי ים וכפכפים ונגן על מסורתנו וערכינו בבקבוקי ראקי בוערים ושיפודים חדים של כבש.
די לוורקוהוליזם, די לצרכנות הבולמית, די למותגים, די להשכמות בוקר וכרטיסי נוכחות, די לסטרבקיסטים חד-פעמיים, די לפיטורים, די לאופיום הריאליטי, די לעקומות היצע וביקוש ודי לגבינות רזות. די לשלטון הילדים, המשפטנים ומנהלי העסקים.
לא צריך משקאות אנרגיה ומדדי רייטינג, פריון ותפוקה. עדיף ספלי קפה שחור וקטנועים קטנים, בקלאוות ופרגולות רוחשות זבובים.
שהם ישברו את הראש ואנחנו נשבור צלחות.
נאחל לאחינו הים-תיכוניים שלא יתנו לסושי להשתלט על המאזטים ולדיאט-יוגורט על הצזיקי, ונברך אותם בברכה הים-תיכונית הגאונית שהומצאה לאחרונה במקומותינו (בחיי ששמעתי אותה מפי ברנש ישראלי): “שהשם יפנק אתכם”.
• עוז אלמוג הוא פרופסור לסוציולוגיה מהחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה