הגראי”ל שאל: “מדוע לקחו תינוקת לשמחה – כדי להראות את יופייה?!”

נחמן גור
|
ט"ו תמוז התשע"ה / 02.07.2015 20:08
מה נהגו לשיר לקראת ימי בין המצרים? • האם אפשר לקחת תינוקת כדי להציגה בשמחות? • מה העצה להיות תלמיד חכם? • ואיזה חיזוק מסייע למצוא שידוך? • ומי מוביל אל החופה חתן יתום? • שו”ת מיוחד עם הגראי”ל שטיינמן

הגאון רבי משה יהודה שניידר, החברותא של הגראי”ל שטיינמן, מספר כי בהתקרב ימי בין המצרים מעלה ראש הישיבה את חובת הצפייה לגאולה, ואומר כי פעם היו נוהגים לשיר: “זאלל שוין זיין די גאולה, זאלל שוין זיין די גאולה, משיח זאלל שוין קומען…”

“לפני כעשרים שנה”, מספר הרב שניידר, “ביקש רבינו צילום של תיקון חצות באותיות גדולות, וכן אמר לי לצלם את הנוסח של תיקון חצות ולחלקו בכולל, כדי שיאמרו האברכים תיקון חצות בימים אלו…

לחשוש מעין הרע

הרב שניידר מספר עוד כי שמע הרבה פעמים מהגראי”ל ש”יש לחוש מעין הרע”, וגם על עצמו חשש כמה פעמים.

” בימים אלו”, הוא מספר, “סיפרו לרבינו על תינוקת שנולדה לאחר הרבה שנים, ולקחו אותה לשמחה כדי להראותה – ולמחרת קרה לה דבר חמור, שניצלה בנס, וחשש רבינו מאד שזה בא מחמת עין הרע, ואמר: ‘בשביל מה לוקחים אותה לשמחה, כדי להראות העמים והשרים את יופייה’?!'”

הרב שניידר מוסיף ומספר, כי לפני 25 שנה הגיע אברך אל הגראי”ל, וסיפר שחמותו רוצה לקחת את נכדה הראשון לביקור אצל חברותיה – ושאל: “האם לחוש מעין הרע?”

הגראי”ל השיב: “לא לתת לה לקחת”.

כשאמר האברך שחמותו טוענת ש”אם לא נותנים לה לקחת את הנכד היא תהיה חולה מזה”, אמר לו ראש הישיבה: “תשאל אותה, מה עדיף לה – שהיא תהיה חולה או שהתינוק יהיה חולה?!”

 זהירות בתארי כבוד

הרב שניידר מספר עוד, כי אצל ראש הישיבה רואים זהירות בכל פעולה ופעולה: “לא מכבר נתבקש רבינו לחתום על מכתב צדקה מסוים, ולקח את המכתב בידו וקראו מתחילה עד סוף, וסירב לחתום עליו.

“וביאר טעמו – היות ונזכר במכתב שם תלמיד חכם אחד עם תואר מופלג מעט, הרי הוא חושש לחתום על זה, ואמר שאפילו על רבי יצחק אלחנן לא כתבו מתחילה ‘הגאון הגדול’, רק בסוף ימיו”.

וכשהעירו שבזמנינו בלאו הכי כותבים תארים בלי חשבון – אמר הגראי”ל: “זה לא משחק, אני חושש שאם אחתום על זה, יחשבו שאפשר לסמוך על אותו תלמיד חכם גם בשאלות חמורות מאוד… שאינו ראוי להכריע בהם”.

עצה להיות תלמיד חכם

בין אלפי הבאים להתברך ולהתייעץ עם הגראי”ל ישנם גם ילדים.

מספר הרב שניידר: “הבוקר נכנס לרבינו לברכה, ילד יקר שעדיין לא הגיע לבר מצווה, וסיים כמה פעמים גמרא מסכת שבת – ונהנה רבינו מאד מזה”.

וכששאל הילד את ראש הישיבה מה העצה להיות תלמיד חכם – השיב לו: “לחזור הרבה”.

עצה לשידוך

בפני הגראי”ל הוצגה השאלה הבאה: כתה שלמה באחד הסמינרים סיימה כבר את הלימודים ועדיין אף אחת מהתלמידות לא זכתה להתארס – האם יש  עצה לחיזוק?

הגראי”ל השיב שאינו יודע, אבל הדגיש ש”אין שום קשר בין אחת לחבירתה, ואין לעשות מכל הכתה חטיבה אחת, כאילו הסיבה היא מחמת שהם אותה כתה, אלא כל אחת זה חשבון בפני עצמו” – ובירך שיזכו בקרוב להתחתן כולן, עם זיווגים טובים.

הרב שניידר מוסיף: “ואף שלהם לא אמר דבר לחיזוק, אך לאחד שביקש מאד איזה דבר לחיזוק שבזכות זה יזכו אחיו ואחותו להתחתן בקרוב – אמר לו רבינו: ‘להיזהר מלשון הרע'”.

יתום ואלמנה יעודד

הבוקר נכנס אל הגראי”ל חתן יתום שמתחתן היום – ובירכו. וכששמע ראש הישיבה שהוא יתום – אמר לו: “הריבונו של עולם מוביל אותך לחופה…”