הפעם נעסוק בסיטואציה שוודאי רבים נתקלו בה – תביעה על ידי גוף מוסדי (למשל, בנק, עירייה וכדומה).
לא פעם מוצא את עצמו האדם מן השורה, זה שמעולם לא היה בבית משפט, מקבל לביתו תביעה מגוף גדול. לדוגמא, מי שחתם על ערבות לטובת צד ג’ (במקרים רבים – בן משפחה), יכול ביום אחד להיתבע על ידי הבנק בגין החובות בחשבון לו הוא ערב.
אותיות קטנות הוצאות גדולות
המלצה ראשונית ועקרונית למי שנתבע על ידי גוף מוסדי, הינה לקרוא את האותיות הקטנות שבכתב התביעה ובנספחיה.
צריך להבין שבדרך כלל התביעות שמוגשות על ידי גופים אלה הינן תביעות “סדרתיות”, ולכן יש סיכוי לא קטן לטעויות של התובע, שמשמעותן יכולה להיות מרחיקת לכת.
לפיכך, היתרון היחסי של הנתבע על ידי הגוף המוסדי, הינו הירידה לפרטים והצפתם בפני בית המשפט.
כך לדוגמא, אם נתבעתם על ידי בנק, אחד המסמכים הבסיסיים ביותר שמצרף הבנק לתביעה הוא מסמכי פתיחת החשבון בגינו הוגשה התביעה, והתנאים הכלליים לניהולו. כל אדם הפותח חשבון חותם על המסמך הזה, המסדיר נושאים רבים (ולצערנו, מרבית בעלי החשבון לא קוראים אותו).
סמכות שיפוט – היכן אמורה להתנהל התביעה?
אחד מהסעיפים הסטנדרטיים בהסכמים אלה הוא סעיף “סמכות שיפוט” הקובע, בין השאר, מיהו בית המשפט המוסמך לדון בתובענה.
סעיף זה קובע, כי מקום השיפוט הייחודי (קרי, העיר שבה נמצא בית המשפט שבו יידון הסכסוך) הינו בית המשפט הקרוב ביותר לסניף שבו מתנהל החשבון. מכאן, שאם החשבון המצוי במחלוקת נמצא בירושלים – הרי שבית המשפט המוסמך לדון בסכסוך הינו בית המשפט בירושלים, וכן הלאה.
והנה, למרות התנייה שהבנקים בעצמם מכניסים להסכמים – מסתבר שכשהבנקים מגישים תביעה, הם עושים זאת פעמים רבות לפי מיקום משרד עורכי הדין שמייצג אותם, ולא לפי התנאים שהם בעצמם קבעו.
באחת מהתביעות שניהלנו, המדובר היה בחשבון בסניף בנק בירושלים, בבעלי חשבון שגרים בירושלים ובערב המתגורר בירושלים. כלומר, כל הזיקות שקשורות לתביעה מתקיימות בירושלים. עם זאת, ולמרות הסכם פתיחת החשבון והתנאים הכלליים במסגרתו, הגיש הבנק את התביעה לבית המשפט בבאר שבע, תוך שהוא מאלץ את הלקוח שלנו, הנתבע, לכתת רגליו לעיר הדרומית. במקרה זה הגשנו בקשה להעברת מקום הדיון לירושלים, נוכח התנאים הקבועים בדין, אך מעבר לכך – נוכח ההסכם שהתובע בעצמו ניסח. כמובן שבקשתנו התקבלה והתביעה הועברה לירושלים.
באופן זה חסכנו ללקוח שלנו הוצאות משפט משמעותיות, וגם “צברנו נקודות” במאבק מול הבנק. במצב כזה, ניתן ואף צריך לדרוש הוצאות מהצד השני, שאילץ את הנתבע להשקיע מאמץ רב לא רק בכתיבת הבקשה להעברת מקום הדיון, אלא גם בעצם הגשתה לבית המשפט המרוחק.
ערבויות מוגבלות בסכום וערבויות בלתי מוגבלות
סוגייה נוספת שכדאי לבדוק הינה סכומי החובות. פעמים רבות, ובפרט כשמדובר בערב, נשלחים מכתבים מטעם הבנק ו/או הרשות המקומית בהתבסס על פלט של מחשב. כלומר, הנתבע מקבל את התביעה על סכום שלעתים בינו לבין הסכומים עליהם חתם הנתבע כערב אין כל קשר.
חשוב להפריד בין ערבויות מוגבלות בסכום וערבויות בלתי מוגבלות. לעתים קורה מצב שבו ערב חותם על ערבות מוגבלת בסכום (כלומר, ניתן לתבוע אותו על חובות בחשבון רק עד גובה הערבות), אולם הגוף המוסדי התובע, מבקש לחייב אותו על כל גובה החוב בחשבון, מבלי להגביל את סכום התביעה לסכום הערבות.
כזה הוא המקרה בו ייצגנו לקוח שלנו, ערב לחשבון שנקלע לחובות. עוד לפני שהוגשה התביעה, שלח הבנק ללקוח מכתב התראה לפיו הוא נדרש לשלם את כל גובה החוב בחשבון החייב. מבדיקה שערכנו במסמכי הערבות עליהם חתם הלקוח שלנו, גילינו כי ערבותו מוגבלת בסכום הנמוך מגובה החובות בחשבון. אחת הפעולות הראשונות שעשינו בתיק, הייתה להוביל את התובע להודות בפני בית המשפט כי החבות של הלקוח שלנו הינה רק עד גובה הערבות עליה חתם, ובכך צמצמנו את גדרי המחלוקת ואת הסיכון בפניו נמצא הלקוח שלנו.
חיוב בגין ריביות על הערבות
היבט נוסף שכדאי להתייחס אליו בהקשר זה הינו הריבית וההצמדה שחלות על החשבון, למול אלה החלות על הערבות.
לא אחת, ישנם הבדלים בין הריביות בהן נושא בעל החשבון במידה שהחשבון נמצא ביתרת חובה, לעומת הריבית בה על הערב לשאת באם מופעלת ערבותו. במקרה כזה, המסמך הרלוונטי הוא “כתב הערבות” עליו חתם הערב, שבו מפורטים בין השאר הריביות ו/או ההצמדות החלות על הערבות. גם נקודה זו עשויה לחסוך לכם כסף רב, וגם כאן – הפרטים הקטנים הם אלה שקובעים.
לסיכום, גם בסיטואציה בה נתבעתם על ידי גוף גדול ומרתיע, אפשר לצבור נקודות משמעותיות בדרך עוד מבלי שבית המשפט דן לגופו של עניין בסכסוך. תהליך זה עשוי לסייע משמעותית בהגעה לפשרה בין הצדדים, ולסיומו המהיר והיעיל של ההליך.
עו”ד רות שפיצר, ממשרד וולפסון ויינשטיין ושות’, מתמחה בתחומי המשפט המסחרי אזרחי, חדלות פרעון וליטיגציה.