פעם אחר פעם צץ לו טרנד חדש שבדרך כלל גם חולף ולא מזיק
אבל לאחרונה צץ לו טרנד לא שגרתי (בעצם כל טרנד הוא לא לגמרי שפוי…) לפיו “אף אחד לא באמת אוכף האופניים החשמליים”.
אומנם האופניים החשמליים עלו רק בשבוע שעבר לסדר היום שלנו, אך הם לא כל כך חדשים. פשוט ככל “טרנד” או “שיגעון חולף”, התופעה מתחילה מבן אדם אחד ומתפשטת לאט לאט, עד שמגיעה לכל מקום.
אלא שהפעם נוצר אסון. מה בעצם הבעיה? אתם שואלים את עצמכם. אני לא יודע כמה אתם בקיאים בנושא, אבל האופניים החשמליות הם ממש כלי רכב לכל דבר. אופניים חשמליות=טוסטוס. אנסה להסביר: את האופניים כל אחד יכול לקנות, וכל אחד סוחר בהם, כנראה בעקבות שמם “אופניים”. כך שכולם מעלימים עין.
אלא שקשה לתפוס: איך הורים מסוגלים לתת לילד בן 10 למען ה’ לרכוב על ה’סכנת נפשות’ הזה? האם הייתם נותנים לילד לרכוב על אופנוע? התשובה היא חד וחלק שלא! אז הורים יקרים אל תתנו למילה התמימה ‘אופניים’ להטעות אתכם.
לפני זמן לא רב צפיתי בתחקיר שצולם במצלמה נסתרת על “האופניים”. הצפייה הותירה אותי היסטרי. מדוע? בסרטון ניתן היה לראות את “האסון” בחנות האופניים החשמליים, בו המוכר מסביר שהאופניים יכולים להגיע ל 50 קמ”ש. כששאלו אותו איך זה מגיע לכך ואם זה חוקי? הוא השיב: “שבחנויות רבות פשוט שמים 2 מנועים לאופניים, ואין בעיה עם החוק”.
50 קמ”ש, זו מהירות של מכונית. אז מה יש לנו כאן? כלי רכב שכל החפץ בו, כולל ילדים קטנים יכול להגיע אליו בהישג יד. אין אכיפה, אין חוק, אין דין ואין דיין. ומה כן יש? המון פצועים, ודרוסים המטופלים בבתי החולים ברחבי הארץ מאותם “אופניים”. לא מכבר התפרסם שנער דרס ילדה והמשיך לנסוע. נו, אז גם פגע וברח ללא בעיה יש לנו פה. ממש מכונת הרג המונית.
אני אומר ‘הרג’, כי אם אתם שואלים אותי, אני לא אתפלא אם חס וחלילה פתאום יקרה איזה אסון לא עלינו, שנער יחליט לנסוע על שיא המהירות וידרוס למוות פעוטה.
ייתכן שלמקרא השורות הללו, בני -הנוער ורוכבי האופניים מתמלאים שנאה כלפי, אך מה לעשות, אני בסך הכל רוצה למנוע אסונות.
אז עכשיו נשאלת השאלה מה עושים? כמו כולם גם אני שמעתי על ההמלצה של המשטרה למשרד התחבורה, להגביל את גל הרכיבה ל-16 וברשיון. במילים אחרות נדרשת חקיקה, אלא שבמדינה כמו שלנו חקיקה=בירוקרטיה, והבירוקרטיה להערכתי תיקח כמה שנים (אולי עד אז אתחתן כבר…), ואני בספק אם היא תצא לפועל כלל.
היא עשויה כן להתקדם במהירות, אם חס וחלילה יתרחש אסון כמו שציינתי. אז הכל ירוץ לפני שתספיקו להוציא הגה. אולי אפילו יוציאו אותם מחוץ לחוק מי יודע…
כאשר הייתי בבית הספר היסודי שהיה סמוך למעבר החצייה, דאגו הרשויות להציב ‘משמרות בטיחות’. אלא שהן לא יכלו לעשות תמיד 100% בטיחות, שכן היו שעות שהם לא היו, כמו שעות של חוגים אחה”צ וכדומה. והגיע היום, שילדה נדרסה. היא יצאה אמנם בחיים בנס, אך אז נזכרו כולם שהצומת הזזו אכן מסוכנת, והעירייה הבינה, והציבה פסי האטה ותמרורים…
מדוע להמתין לאסון למען ה’? תמנעו אותו, תהיו יצירתיים, ותקדימו תרופה למכה.