בשבוע האחרון מנהל העיתון ‘ישראל היום’ קמפיין אגרסיבי נגד הצעת החוק שמטרה המוסתרת לשים סוף לחינמון. על הצעת החוק חתומים ח”כים מסיעות העבודה, הבית היהודי, ש”ס, יש עתיד והתנועה. על פי הצעת החוק, “כל עיתון שמוגדר כאחד מארבעת העיתונים היומיים בעלי התפוצה הרחבה ביותר בארץ יחוייב להימכר עבור ‘תמורה סמלית’ – כ-70% ממחירו של העיתון היומי הנפוץ והזול ביותר”.
על ההצעה חתומים חברי הכנסת איתן כבל, רוברט אילטוב, איילת שקד, אלעזר שטרן, אריאל אטיאס (חבריו לסיעה יצחק כהן ויצחק וקנין, שהיו חתומים גם הם על ההצעה מבקשים כעת להסיר את שמם), יואל רזבוזוב, ומטרתה היא “לקדם ולחזק את העיתונות הכתובה בישראל והוא יבוסס על ההכרה שקיימת חשיבות עליונה לשמירתה על חופש הביטוי והדמוקרטיה”.
בטורו השבועי ‘מי נגד מי?’ באתר mako התייחס אביב הורביץ לקו שמוביל “ישראל היום” בעקבות הצעת החוק שנועדה לסגור את העיתון, ושוחח עם ח”כים שחתמו על ההצעה. השיחה עם יו”ר סיעת ש”ס בכנסת, ח”כ אריאל אטיאס היא מאלפת במיוחד.
הנה השיחה:
ח”כ אריאל אטיאס, לשעבר שר התקשורת, מי פנה אליך בנוגע להצעת החוק המבקשת למנוע הפצת עיתונים בחינם?
“מי שפנה אליי הוא איתן כבל. הוא אמר לי: ‘יש הצעת חוק, תקרא אותה. מה אתה אומר עליה?’. אמרתי: ‘סבבה’. זה נושא שמסתובב כבר כמה שנים בכנסת, עוד מתקופת הממשלה הקודמת. בסך הכול, הצעת החוק לא באה להגביל את ‘ישראל היום’, אלא נועדה ליצור כללי משחק אחידים ולא מוטים לטובת אדם שיש לו כמויות כסף בלתי מוגבלות ושלא גר בארץ”.
אז למה אף אחד מש”ס לא הצטרף להצעות החוק הקודמות בנושא הזה?
“כי היינו בקואליציה, ובזמנו ראש הממשלה הטיל את מלוא כובד משקלו כדי שהקואליציה לא תתעסק בעניין הזה. זו הייתה בשבילו ציפור הנפש. היום אנחנו משוחררים מהמחויבויות שהיו לנו בעבר, וכשאיתן כבל פנה אליי בעניין הזה חשבתי שזה דבר נכון”.
יש קשר כלשהו בין גורמים מסוימים ב”ידיעות” לבין הצעת החוק?
“אני לא יודע, וזה לא מאוד מעניין אותי למי זה קשור. אני יודע רק אם זה דבר שנכון או לא נכון לעשות ואם אני מאמין בזה או לא. כשמחלקים בחינם, אז המשמעות היא שבעצם לא מדובר בחופש עיתונות. חופש עיתונות ו’ישראל היום’ זה לא דבר שהולך ביחד. זו הרי בדיחה להגיד את זה”.
מה בעצם הבעיה שלך עם המתכונת הקיימת של “ישראל היום”?
“יש פה אדם ששם כמויות גדולות של כסף שמאפשרות לעיתון להיות מופץ בחינם, ובכך פוגע בכלי התקשורת אחרים ובפרנסתם של עיתונאים. בנוסף, ב’ישראל היום’ אין אג’נדה של מדיניות. יש אג’נדה של איש. העיתון אפילו לא בעד הליכוד. הוא בעד ביבי. גם הליכודניקים חוטפים שם, ומי שלא עם נתניהו בקושי מקבל שם שורה. ש”ס בכלל חוטפת שם על ימין ועל שמאל שנים מאז שהעיתון הזה הוקם”.
אז בגלל זה אתם נגד “ישראל היום”?
“זה לא השיקול. השיקול המרכזי הוא האם יש כאן כללי משחק הוגנים או לא. לשלדון אדלסון יש מספיק כסף כדי לגבות שלושה שקלים ולהמשיך לתמוך בעיתון, ואני מאמין שאם החוק יעבור הוא ימשיך לעשות את זה. הוא לא יסגור את ‘ישראל היום’. אל תטעה”.
אבל מן הסתם ידעת שבעצם החתימה על הצעת החוק הזו אתה פותח חזית מול “ישראל היום”.
“מה זאת אומרת פותח חזית? ‘ישראל היום’ אף פעם לא היה לא איתי ולא נגדי. ‘ישראל היום’ כתב עליי פעם אינץ’? הוא היה פעם לטובתי, שאני פותח מולו חזית? אין חזית. מעולם לא היה לי קשר עם ‘ישראל היום’. מהיום שבו הוא נפתח לא התראיינתי שם, וגם הם לא פנו אליי. לא מדובר רק בי. זה עיתון שמעולם לא ראה בש”ס אפילו כתובת לגיטימית לקבל תגובה על משהו. הרי מה אנחנו רואים? מוצר שנועד רק לשמר את כוחו של בנימין נתניהו. לא של הליכוד, לא של הימין, לא של ש”ס, לא של מי שמזוהה עם הימין. שום דבר”.
אריה דרעי דיבר איתך על הצעת החוק?
“אני דיברתי איתו. אמרתי לו שיש דבר כזה ואני חושב שצריך לתמוך בזה. אז הוא אמר לי שאם אני מאמין בזה שאני אלך על זה”.
אבל הוא עצמו לא חתם על ההצעה.
“הוא לא חתם, אני חושב שאף ראש מפלגה לא חתם”.
מתי בפעם אחרונה ביקרת במערכת “ידיעות”?
“לפני הרבה זמן. לא זוכר להגיד לך. אני לא קליינט שלהם. אתה יכול לדפדף בעיתונים ולראות שאני לא בן יקיר שם. אם אתה חותר בשאלותיך לכך שיש לי עניינים אישיים שבגללם חתמתי על הצעת החוק – אתה טועה. אגב, בכל בניין הכנסת, חוץ מביבי בעצמו, אין לדעתי אף אחד שאוהב את הדבר הזה שנקרא ‘ישראל היום’ במתכונתו הנוכחית. ואני מדבר עם הרבה אנשים”.
אז למה לא כל חברי הכנסת חתמו על הצעת החוק?
“כי יש לא מעט חברי כנסת שאומרים לעצמם: בשביל מה אני צריך להסתבך עם ‘ישראל היום’ ולהתעמת עם ביבי?”.
לפני חודשיים עשה ynet פרויקט מיוחד במלאות שנה לממשלה, והזמין אותך לדבר מול המצלמה, יחד עם רוב חברי הכנסת החתומים על הצעת החוק. זה היה סוג של צ’ופר?
“אין שום קשר בין הדברים, בדיוק כמו שאין שום קשר לעובדה שעל הצעת החוק הזו חתומים שלושה חברי כנסת מש”ס, יצחק וקנין ויצחק כהן, ולמרות זאת מדברים תמיד רק איתי”.