הסיכסוך הליטאי: הסבא והסבתא מ’הפלג הירושלמי’ לא הוזמנו לחתונה של הנכדה
הפילוג הליטאי כובש שיאים חדשים: בעקבות השסע בין שתי הקבוצות המרכיבות את המגזר הליטאי, התנהלה בימים האחרונים דרמה משפחתית שקרעה הורים מילדים.
בני המשפחה, תושבי בני ברק, נמנים על בני ‘הפלג המרכזי’ במגזר הליטאי, הסר למרותם של הגראי”ל שטיינמן והגר”ח קנייבסקי, בעוד הורי אחד מבני הזוג – הסבא והסבתא של הכלה – משתייכים דווקא ל’פלג הירושלמי’, בראשותו של הגר”ש אויערבאך.
פערי השקפות בין בני משפחה בציבור החרדי הינן דבר מקובל, אלא שאצל בני משפחה זו הגיעו הדברים לידי קרע של ממש: בני הזוג אינם משוחחים עם ההורים, בעקבות השתייכותם לפלג הירושלמי.
בסוף השבוע שעבר חיתנו בני הזוג את בתם באולם שמחות בבני ברק, אולם ההורים בחרו שלא להזמין את הסבא והסבתא הנמנים, כאמור, על קבוצת ה’פלג הירושלמי’.
אלא שלא רק שההורים לא הוזמנו, בהזמנה אף לא צוינו שמותיהם של הסבים והסבתות – משני הצדדים – כדי ששמם של ההורים ‘הבעייתיים’ לא יוזכר בהזמנה.
קרוב משפחה המעורה בסיפור, המשתייך לפלג הירושלמי, שוחח עם חרדים 10, אמר: “אינני מבין את ההתנהלות. מהיכן השנאה התהומית? גם אם היו ההורים חילוניים, היו מזמינים אותם”.
הוא הוסיף: “במשפחה שלנו היתה גם ברית, ולסב ניתנה שעה מוטעית, כדי שלא יגיע אל האירוע. רק כאשר פנה אליו מישהו ברחוב ושאל אותו מדוע הוא לא נמצא כעת בברית של נכדו, הבין כי הוא הוטעה במתכוון”.
אירוע זה מצטרף לחשיפת חרדים 10 על ספר התורה שהוצא על ידי התורמת מבית הכנסת ‘אהבת תורה’, הממוקם בשכונת ברכפלד במודיעין עלית. אחד ממתפללי בית הכנסת מספר כי התורמת, אשה מכובדת ומוכרת, תרמה את כתיבת ספר התורה לזכרו של בעלה, והשאילה אותו לבית הכנסת, לפני חמש שנים.
אלא שלאחרונה נודע לה כי בית הכנסת מזוהה עם אנשי ‘הפלג הירושלמי’, ולאחר התייעצות עם רבנים – היא החליטה להוציא את הספר מן המקום, והעבירה אותו לבית כנסת אחר.
-
כדי שההורים הטיפשים שלהם יבינו מה הם עשו ולאיזה כאב לב גרמו אם הם לא מבינים בדרך נורמלית מה צריך לעשות שילמדו בדרך של כאב
-
16/06/2015 22:30
אתה דוגמא טובה לכת השלום. קדימה, להכאיב להורים בגלל שהם חושבים אחרת! אני מקווה שגדולי ישראל שאתה מדבר בשמם לא מגבים את השחיתות הזאת. מקווה מאוד.
-
16/06/2015 23:57
לא להאמין! זה החינוך אצלכם? ‘הורים טפשים’?? ‘שילמדו בדרך של כאב’?? בשביל ‘מנהיגי הדור’ מותר לעבור על עשרת הדברות?? לאן הגענו??? אתם יהודים???
-
-
מדובר בקומץ אנשים אשר במהלך 20 שנה יצאו כנגד כל גדולי ישראל
והנה הרשימה
מרן הרב עובדיה
מרן הרב וואזנר
מרן הרב מיכל פינשטיין
מרן הרב מיכל לפקובי’ץ
מרן הרב בנימין זילבר
מרן הרב דוד פוברסקי
מרן הרב חיים גרינימן
ולהבח”לח
מרן הרב שטינמן
מרן הרב חיים קניבסקי
מרן הרב ניסים קרליץ
מרן הרב דב לנדאו
ועוד רבים רבים וכל זאת בכח עיתונם – לשעבר- יתד נאמן
ברוך השם הקב”ה הוציא את העיתון מידם והעבירו לקבוצה המכבדת את גדולי ישראל כולם
ברגע שניתן להם עיתון ביד ברור כשמש שהם ישובו לתקוף את גדולי ישראל
כעת שאין להם כח הם ממשיכים להמריד ולהפיץ שקרים בכל העולם כנגד מרן הרב שטינמן והרב קניבסקי
קל וחומר כשיהיה להם כח ביד שהם יעשו זאת
אסור לתת להם שום דריסה במחנה היראים
למען עתיד העם והיהדות החרדית-
16/06/2015 22:25
קבוצה שמחליטה לבד מי הם ‘גדולי ישראל’ וסוגדת להם ורק להם… ומשפילה ומתעללת בכל השאר
-
16/06/2015 22:59
גם על סבא חילוני היית מדבר כך תתביש לך
-
-
הגאון הגדול ר’ אברהם יהושע סולובייציק שליט”א ראש ישיבת בריסק בהתבטאות חריפה ביותר על פסטיבל החדש של כת המחבלים.
הגרא”י סולובייציק שליט”א בשמחת אופרוף לבנו, באחת ההזדמנויות במהלך השבת החגיגית התבטא ראש ישיבת בריסק בפני קבוצת מקורבים איכותית ומצומצמת את דברים הבאים (תורגם מיידיש): “… גאון אחד נכנס לביקור בביתו של ר’ יחזקאל אברמסקי זצ”ל וראה על השולחן בסמוך אליו ספר שעוסק ב”ציפייה למשיח” שחיבר אדם בן זמנינו, מיד הוא פנה אל ר’ חצקל’ ושאל: “מה הספר הזה עושה אצלך על השולחן”? השיב לו ר’ חצקל’: לפניך נכנס כאן יהודי שאיני מכיר והביא לי את הספר הזה שהוא חיבר.
והוסיף ר’ חצקל’: פעם נכנס לרוגוטשובער יהודי שהיה מאוד מוטרד ושאל מה עושים ואיך מחזקים בציבור את העניין של אמונה בביאת המשיח? השיב לו הרוגוטשובער: פרנסה כבר יש לך? אוכל לאשתך ולילדים אתה נותן? קודם כל תדאג לעניינים הללו אחר כך תדאג למשיח.
סיים ר’ חצקל’: גם אני רציתי לשאול את היהודי שחיבר את הספר הזה האם פרנסה כבר יש לך? אוכל לאשתך ולילדים אתה נותן? אלא שנמנעתי רק מפני שחסתי על כבודו.
ראש ישיבת בריסק המשיך תוך שהוא מכנה את הפג הירושלמי בכינוי באנדיטים: “הבאנדע חברה (- כנופיית הבנדיטים) האלו, נעבאך, הרסו להם את כל ה”קנאות”. לפי החוק החדש של הממשלה, בשלוש השנים הקרובות נושא הגיוס לא יהיה על סדר היום הציבורי. אוי ווי, מה עושים? איך מכניסים לציבור שהכל זה רק “קנאות” ו”קנאות” אם אף אחד כבר לא מדבר על הגיוס לצבא? הנה הם מצאו רעיון חדש! לדבר על משיח! קנאות על משיח!
מה אתם חושבים, ייגמר העניין של משיח הם ישתקו? תשכחו מזה! מחר הם ידברו על “שמיטה”, שנה הבאה זה כבר שמיטה, מה רע להיות קנאי על “שמיטה”? אולי זה ימצא חן בעיני אנשים מסוימים ויגדיל להם את המפלגה! אבל אל תדאגו, ייגמר שמיטה הם יעברו לדבר על “קברים”.
המשיך ר”י בריסק: “אתרא קדישא” עוד יהיו פשרנים לעומתם! ייגמר “קברים” הם יפגינו על “שבת”, ייגמר שבת הם ימצאו עניינים חדשים. רק אל תדאגו להם! קרוב לחמישים שנה אני מכיר את הבאנדע חברה האלו (הערת המתרגם: שנים רבות היה הגר”ש אויערבך שכנו של הגרא”י בשכונת גשר החיים בירושלים), הם לא יבחלו בשום אמצעי! עד שלא יישארו ילד וילדה שלא יפקפקו בביאת המשיח, הם לא יירגעו! בלי שום אחריות על הציבור! ממש הפקרות! כל ילד צריך לדעת שיש מחלוקת אם יש משיח או אין משיח והכל כדי שכולם יידעו שהם הקנאים שפוסקים שיש משיח! ב”ה שיש משיח! שרעקלאך! מופקרים ממש!
להם כמובן זה מיותר לומר שידאגו קודם לפרנסה שלהם לפני שהם דואגים למשיח! כי אצלם הדאגה החדשה למשיח זה גופא הפרנסה שלהם! פרנסה כידוע יכולה להתחלף כל הזמן. אז הם באמת דואגים רק לפרנסה שלהם! מה יש לומר להם? תחליפו פרנסה? הם מחליפים כל הזמן!”. -
הדרך לטפל באנשי ההשכלה משערי חסד הינה לפרסם את מלחמותיהם בכל גדולי ישראל
ולהסביר לצעירים שבהם בשפה נעימה כי הציבור חפץ שלום וחירות
ומעוניין להשיל מעצמו את עול העריצות של אנשי נצח
האיך נוכל לשכח איך ירדו לחייו של כל מי שלא חשב כמותם
גם אם עשה לבסוף מה שרצו
מספיק היה שלא חשב כמוהםעדיין לא מש מזכרוננו כיצד רדפו את פאר עולם הישיבות ר’ מיכל פינשטיין וירדו לחייו עד מותו
די להיזכר איך פירקו את שיעורו של פוסק הדור מרן הרב וואזנר והזהירו לבל השתתפו בשיעורים שלו רק בגלל שלא חשב כמוהם
ולהיזכר איך איימו באלימות פיזית על ר’ דב לנדאו שלא חשב כמותם למרות שעשה לבסוף כדעתם
לדמוע בהעלות תמונת הפגיעה באמצע ההקפות בשמחת תורה כאשר סילקו בבושת פנים את הגאון ר’ בנימין זילבר ז”ל מבית כנסת ירחי כלה הכל בעוון שלא חשב כמותם
הם מדברים על שלא נותנים להם עליות ?
הם אלו שהילכו אימים על מרן הרב עובדיה ז”ל ולחמו בחרוף נפש שלא יהיה שלום באלעד בזמן שמרן הרב שטינמן רצה שיהיה אחדות וטענו בהרב שטינמן הולך נגד הרב שך כביכול כי הוא עושה שלום עם הרב עובדיה
ולפתע ביום פטירתו מי הגיע להספידו גדולי לוחמיורק בדרך של חשיפת פרצופם האמיתי נוכל לשלחם מעלינו ל”נצח ” תרתי משמע
-
הגאון הגדול ר’ אברהם יהושע סולובייציק שליט”א ראש ישיבת בריסק בהתבטאות חריפה ביותר על פסטיבל החדש של כת המחבלים.
הגרא”י סולובייציק שליט”א בשמחת אופרוף לבנו, באחת ההזדמנויות במהלך השבת החגיגית התבטא ראש ישיבת בריסק בפני קבוצת מקורבים איכותית ומצומצמת את דברים הבאים (תורגם מיידיש): “… גאון אחד נכנס לביקור בביתו של ר’ יחזקאל אברמסקי זצ”ל וראה על השולחן בסמוך אליו ספר שעוסק ב”ציפייה למשיח” שחיבר אדם בן זמנינו, מיד הוא פנה אל ר’ חצקל’ ושאל: “מה הספר הזה עושה אצלך על השולחן”? השיב לו ר’ חצקל’: לפניך נכנס כאן יהודי שאיני מכיר והביא לי את הספר הזה שהוא חיבר.
והוסיף ר’ חצקל’: פעם נכנס לרוגוטשובער יהודי שהיה מאוד מוטרד ושאל מה עושים ואיך מחזקים בציבור את העניין של אמונה בביאת המשיח? השיב לו הרוגוטשובער: פרנסה כבר יש לך? אוכל לאשתך ולילדים אתה נותן? קודם כל תדאג לעניינים הללו אחר כך תדאג למשיח.
סיים ר’ חצקל’: גם אני רציתי לשאול את היהודי שחיבר את הספר הזה האם פרנסה כבר יש לך? אוכל לאשתך ולילדים אתה נותן? אלא שנמנעתי רק מפני שחסתי על כבודו.
ראש ישיבת בריסק המשיך תוך שהוא מכנה את הפג הירושלמי בכינוי באנדיטים: “הבאנדע חברה (- כנופיית הבנדיטים) האלו, נעבאך, הרסו להם את כל ה”קנאות”. לפי החוק החדש של הממשלה, בשלוש השנים הקרובות נושא הגיוס לא יהיה על סדר היום הציבורי. אוי ווי, מה עושים? איך מכניסים לציבור שהכל זה רק “קנאות” ו”קנאות” אם אף אחד כבר לא מדבר על הגיוס לצבא? הנה הם מצאו רעיון חדש! לדבר על משיח! קנאות על משיח!
מה אתם חושבים, ייגמר העניין של משיח הם ישתקו? תשכחו מזה! מחר הם ידברו על “שמיטה”, שנה הבאה זה כבר שמיטה, מה רע להיות קנאי על “שמיטה”? אולי זה ימצא חן בעיני אנשים מסוימים ויגדיל להם את המפלגה! אבל אל תדאגו, ייגמר שמיטה הם יעברו לדבר על “קברים”.
המשיך ר”י בריסק: “אתרא קדישא” עוד יהיו פשרנים לעומתם! ייגמר “קברים” הם יפגינו על “שבת”, ייגמר שבת הם ימצאו עניינים חדשים. רק אל תדאגו להם! קרוב לחמישים שנה אני מכיר את הבאנדע חברה האלו (הערת המתרגם: שנים רבות היה הגר”ש אויערבך שכנו של הגרא”י בשכונת גשר החיים בירושלים), הם לא יבחלו בשום אמצעי! עד שלא יישארו ילד וילדה שלא יפקפקו בביאת המשיח, הם לא יירגעו! בלי שום אחריות על הציבור! ממש הפקרות! כל ילד צריך לדעת שיש מחלוקת אם יש משיח או אין משיח והכל כדי שכולם יידעו שהם הקנאים שפוסקים שיש משיח! ב”ה שיש משיח! שרעקלאך! מופקרים ממש!
להם כמובן זה מיותר לומר שידאגו קודם לפרנסה שלהם לפני שהם דואגים למשיח! כי אצלם הדאגה החדשה למשיח זה גופא הפרנסה שלהם! פרנסה כידוע יכולה להתחלף כל הזמן. אז הם באמת דואגים רק לפרנסה שלהם! מה יש לומר להם? תחליפו פרנסה? הם מחליפים כל הזמן!”. -
סופה של האמת לצאת לאור!
לאט לאט מתגלה הרשעות שבני תורה סובלים ממנה כבר הרבה מאוד זמן. רשעות וטפשות גם יחד, שבאים מ”אנשי השלום” שעוד מתיימרים לנהל את הדור. -
שמם נאה להם והם נאים לשמם.
-
גועל נפש. אין מילים לתאר את גודל השאט נפש שכל אדם ברדעת מרגיש לנוכח התנהלות גועלית זאת.
לא להזמין סבא וסבתא????? נורא!!!!
-
האם שאלתה את הרב שטינמן שליט”א אם מותר לך לעשות את זה ???
בושה !!!! -
בא במייל: דמעות בדמעות נגעו
כ”ג סיון תשע”ה.
שעת בין הערביים. זה עתה סיימה מירל את תפילת המנחה; פוסעת לאחוריה שלשה צעדים בשפיפות קומה, מרימה סבתא את ראשה מעם הסידור הבלוי והמוכתם, ומקנחת בערימת ממחטות נייר את שטף הדמעות הזולגות וניגרות מאין הפוגות.רודפות המחשבות, מעורבבות ומטורפות זו בזו כמין מעשה אילפס, אין הדעת מיושבת דיה ואין הנפש שוקטה לערוך בהם סדר. להרפות מעט, לעצור קימעא את אשד הרגשות המתפרץ, לחזק את העמידה היציבה חדורת האמונה לנוכח סופת התחושות המאיימת.
העשתונות מבולבלים. השמחה והיגון, ההודאה וצידוק הדין חגים ונעים במחול מסחרר. הן בדיוק ברגעים אלו, במרחק לא רב, כברת דרך קטנה, יוכבד הנכדה היקרה נכנסת לחופה. אם תטה אוזן כאפרכסת אולי ישיגוה הצלילים, או שמא ינוסו מפניה בלעג מר
מה רב הוא האושר וכמה גדולה החדווה. מקרב הלב נערמות הברכות למכביר, להקמת בית נאמן בישראל, לשפע ברכה עד בלי די בכל מילי דמיטב, הן היא בשר מבשרה, נתח מנשמתה. על ערשה ועל ערש אמה יולדתה התנודדה שעות ארוכות להשקיט בכייה, על ברכיה במסירות ובאהבה אין קץ גודלה, וכאן במעון הדל, בין הקירות המקולפות והאריחים השבורים, נוצקו האדנים והונחו היסודות.
אלוקים עדי, היא מהרהרת בעוגמה, כמה דמעות נשפכו בעת הדלקת הנרות בימי שבת ומועד, בשיגרת יום-יום ובכל עת מצוא – “וזכנו לגדל בנים ובנות צדיקים וצדקניות”, שרק ימשיכו לאחוז בשרשרת הדורות… שלא תינתק השלשלת.
אבנים כבדות מעיקות על הלב. אהה, כה קרוע ומיוסר הנהו, פצוע וחלוק לרסיסי רסיסים. לא קלה היא המעמסה. לשמוח ולהתחנן, להודות ולייחל, ועם זאת – להבליג על העלבון הצורב והבלתי נתפס.
מורגלת היא כאמא זה רבות בשנים, לכסות באהבה על פשעים, להעריף ללא גבול מבלי לצפות לגמול, לסלק בחמלה מרירות וכעסים ולהשיב טובה כנגדם בכפליים.
אך כמה תוכל עוד לספוג, היעמדו לה תעצומות הנפש לעת כזאת? היתוש האימתני אינו פוסק מלנקר במוחה; איי, אפילו הזמנה בדואר אינני שווה… היא מחוירה ומסמיקה חליפות, מתביישת ונכלמת בילדיה, פירות טיפוחיה.
היא עמלה ומתאמצת להסיט ממחשבתה את הזכרון הטורדני. הן לא מכבר הוכנס בן בנה בבריתו של אברהם אבינו, או אז בחר הבן דווקא לשתף בשמחה, להזמין ולהודיע. מתוחים וחוששים שירכו את רגליהם לאולם, לבושים במיטב מחלצותיהם, והנה המקום ריק מאדם. מה אירע? טעו ביום? הם צבטו את עצמם שוב ושוב, התקשו להאמין שהם אינם הוזים. אוי, כמה תמימים ונאיביים היו לחשוב שהנה התממשה לה התקוה כי השפיות וההתנהלות האנושית החלו לשוב למחוזותינו. לא, אך מקסם שווא הוא זה, למול תעתוע המציאות הנראית כחלום בלהות – לילה אפל שכולו ארוך.
כעת צץ והתגנב הספק, לו היתה הבחירה בידך, מה עדיף? לו היו שואלים אותי, היא מצחקקת מרורות, דומה עליה כאילו מצפים למוצא פיה, בררי לך מיתה יפה.
***
ר’ אלעזר התחבט בינו לבין עצמו, קשתה עליו הישיבה בשיעור הדף היומי הקבוע בין מנחה לערבית בו הוא משתתף, כאילו אינו ‘מחותן’ כיום. הוא מרגיש שעיני הכל ננעצות בו כשפודים בוערים במבטים נוקבים, ספק מאשימים ספק מרחמים. בשרו נעשה חידודין חידודין, הידים נאחזות ברישול בכרך הגמ’, הריכוז ממנו והלאה, ומבוכתו גוברת עם הדקות הנוקפות.בהחלטה אמיצה של רגע הוא מחליט שלא עוד, אינו מסוגל להניח לה להיוותר בדד עם עצמה. לאחר דפדוף מהיר לעמוד השער, שלא תובלט הבריחה, הוא גורר את עצמותיו באנחה חנוקה לעבר הפתח. היאך זה נדמו עליו רגליו כעמודי פלדה? מרוקן וסחוט עד לשד עושה את דרכו הביתה, שומר בעד דמעותיו לבל תפרוצנה ברחובה של עיר.
ובתוך כך, בניגון חרישי של גמרא לופתת בו התמיהה, האם כך היא דרכה של תורה? האומנם, זו חטאתי וזה פריה, כך נאה וכך יאה לי בזקנותי?
הכוחות עוזבים אותו בהתמדה, אילולי החיזוק והעידוד שקיבל אמש בירושלים במנה גדושה, היאך יכול היה הגוף לשאת את הנפש המטולטלת. קצרה וקולעת היתה ההדרכה הרחימאית: ‘תמסור להם שאתה ממשיך להיות הסבא שלהם, גם תאמר להם שאין בלבך על הבת שעושה את רצון בעלה’. ההשתתפות והנשיאה בעול של ראש הישיבה כמו חיים לנגד עיניו. אהה, כמה מרוממת היא תגובה שכזאת, וכמה רחוקה מהאוירה הסדומית אותה הוא נושם וחווה.
הוא מרחיק נדוד במחשבתו אל מרגלות הר הזיתים, סמוך ונראה למקום המקדש, על יד אבשלום הבן הסורר המורד באביו; הוגה בדמיונו בדוד מלכנו הזועק שבע פעמים בני, בני. בפער של דורות ומעמדות, אך אותו כאב תופת חד ומייסר מהול ברגשי חמלה ואבהות אין – סופיים.
***
ומתחת לכלונסאות האפריון, מצטופפים להם קרובים ורחוקים, מסיתים ומוסתים, אלו לצד אלו בחדוה של מצוה. יש שנתבשמו ונשתכרו בנצחון הנקמה, מדושנים ומעונגים במתיקותה, ויש מהוססים יותר, אשר מצפונם לא שבת לגמרי, נאחזים בקרנות מזבח הציות העיוור למצוות המחיה. שמחה מיוחדת היא, ולא בכל יומא מתרחיש ניסא, לבנות את הבנין על החורבה, לרקוד ולפזז על שלוליות הדם והדמעות.אי-אלו דמעות של התרגשות ודביקות ב’מצוה לשמוע דברי חכמים’ נתלו בעיני מעתיקי השמועות הנלהבים, וכל העם – למגדול ועד קטן – רואים את הקולות ואת הלפידים. דמעות בדמעות נגעו.
-
17/06/2015 03:11
מכיר את הסבא והסבתא, אנשים נפלאים ויר”ש אמיתיים. רק אכזריים כעורב מסוגלים להתנהג כך להוריהם.
-
-
אין דרך ארץ.וסופם להיגמר לחלוטין.
לכו ללמוד מחסידות חב”ד שם יש אהבת ישראל שם מקרבים את הגאולה שם העגלה מלאה ….-
19/06/2015 00:33
הבן לא הזמין את האבא לחתונה . תלמיד ישיבה חב”ד. איזה אהבת ישראל. הכל שקר.מתחתן ביום שלישי הקרוב.
-
-
או מה?
-
17/06/2015 01:11
כמה בחורי ישראל נפלו מהתורה והיהדות בגלל ההוראה הכללית לא להתיצב…. מי לוקח אחריות על הבחורים שלא נמצאים בקבוצות סגורות, ואינם להם כוח להתמודד ונופלים לגמרי…. כן יש מאוד הרבה כאלו….. האם זה צדקות ואחריות….
-
-
חילוני פשוט הוא סתם תינוק שנשבה וכבר ידוע מאמר החזו”א על אחינו התועים. אבל משכיל אפיקורס הרבה הרבה יותר גרוע וכש”כ אם הוא חייב נידוי וכש”כ אם ע”פ השו”ע הוא מנודה ועומד שאסור להכנס לד’ אמותיו ואסור לצרפו למניין.
אין מה לעשות הלכה פסקה היא “מרחיקין מן הנבלה 50 אמה”…!!! -
גועל נפששששששש
-
הדרך של הליטאים שרק פוסלת ופוסלת, כולם אפס ורק הם מרימים את נס “ההשקפה הטהורה” בסוף פרקה אותם מבפנים. על זה נאמר מנגנון השמדה עצמי. אין יותר מתוחכם מזה.
-
אל תאמינו לסיפור בלי לשמוע צד שני!!!
הרבה יותר הגיוני לחשוב שאנחנו לא יודעים את כל הסיפור, וחסר לנו פרטים משמעותיים, מאשר להאמין לסיפור כפשוטו.
מסתבר שהויכוח המשפחתי לא התחיל בשמחות, אלא המשפחה רועשת וגועשת כבר זמן רב, ואולי הסבא והסבתא התנהגו שלא כיאות? ואולי הם ניתקו את היחסים? ואולי הם מתוך כעס אמרו שלא יבואו לחתונה ושלא יזמינו אותם? ואולי… ואולי… ואולי…את הסיפור הזה כפי שנמסר לתקשורת, כתבו בעלי אינטרסים חד צדדיים!!!