עד שנות ה-90, איש לא חלם שפונקציה כזו קיימת.
טוענות רבניות? אשה תלמידת חכם, שתטען בפני הדיינים הגברים, ותציג בפניהם מקורות הלכתיים מטור ושולחן ערוך אבן העזר?
אבל הפלא התיאו-סוציולוגי הזה קם והיה. עשרות טוענות רבניות גודשות את בתי הדין, דבריהן נשמעים ברמה, ואפילו בבית הדין של הגאון רבי ניסים קרליץ הן מתקבלות ללא סייג.
כיצד הדבר ארע? איך הפכו נשים שמודרות היו עד כה מלימוד ההלכה והתלמוד לנושאות ונותנות עם דייני ישראל?
לשאלה הזו יש תשובה אחת: הרב שלמה ריסקין. האיש שכמעט, כך על פי השמועות, הודח ממשרת הרבנות של אפרת.
לרב שלמה ריסקין היה חזון, כפי שניסח זאת הוא בעצמו בארוע לציון 30 שנים להקמת רשת אור תורה סטון: “המהפכה שחלמתי עליה לפני שלושים שנה בעולם לימוד התורה הנשי וההנהגה הנשית, מתרחשת כאן מול עינינו בתוך כותלי ‘אור תורה סטון’. ישנה כיום הנהגה של פוסקות, מורות, טוענות רבניות, וגם מי שלומדת תורה לשמה, משפיעה על עצמה, על משפחתה וסביבתה בעולם של לימוד התורה”.
מדהים לחשוב כי העובדה החברתית שנראית כה טבעית בעינינו היום, המעניקה לגיטימיות לאשה ‘טוענת רבנית’ , היא מהפכה של איש אחד, שיצר שינויים גם בנושא הסכמי קדם נישואין המוכרים היום בכל בית דין רבני, ועוד.
גם בשאלת הגיור, שהופכת להיות אחת מהסוגיות הקרדינליות של עולם הרבנות והחברה הישראלית, בשנים הקרובות, יש לאיש מה לומר. ניתן בהחלט לחלוק על חלק ממסקנותיו, אך אי אפשר להתעלם מדמותו של אחד הרבנים המשפיעים בעשרות השנים האחרונות, על החברה הישראלית בכלל, ועל המגזר הניאו-אורטודוקסי בפרט.
כיצד ייתכן איפה, שאת האיש הזה רצו להדיח? מדוע, או איך נוצר הלך רוח שביקש להסיט מן הדרך את מחולל השינויים החברתיים-דתיים הללו?
תאמרו: האיש אינו פועל על פי כללי ההלכה המקובלים על דעתם של חלק מחברי מועצת הרבנות הראשית. נניח. אולם כלפי מי פועלת הרבנות הראשית? נוכח בוגרי ישיבת פוניבז’ וחברון? מול תושבי קרית ספר ואלעד? ואולי בכלל עבור מטורפי מאה שערים?
הרבנות הראשית עוסקת בעיקר במה שמכונה בסלנג הרבני ‘עמך’. אנשים חובשי כיפות סרוגות, ספרדים ובעלי בתים שאינם בני תורה.
בקרב האנשים האלה חוללו הרב ריסקין וחבריו את המהפכה. לא לחינם הפכה צוהר, בראשותו של ידידי הרב רפי פויירשטיין, לתנועה הפופולרית ביותר בקרב הזוגות הצעירים הנישאים, שכן בישיבת ‘תורה בתפארתה’ למשל, לא נזקקים לרב מסביר הפנים, מצוהר. ברעננה לא מחפשים את ההכשר של הרב רובין. גם לא של חוג חתם סופר.
אינני יודע מי היה (אם בכלל) בעד הדחתו של הרב ריסקין. הדיווחים לא חרגו עד כה מתחום השמועות.
ומכל מקום, ההדחה של רב בעל השפעה מובהקת כל כך, מן הסוג הזה תהפוך את הרבנות הראשית – שגם כך נתפסת כשלוחה של ש”ס או של ההגמוניה החרדית – למנותקת מן המון העם. האם בזה אנו חפצים?
האם היהדות החרדית מתחננת לאנשי צהר להקים סוף סוף את הרבנות האלטרנטיבית שלהם, כפי שבוודאי קולות מיליטנטיים מקרבם מבקשים לעשות? מי יוותר לרבנות הראשית שלנו? הילדים של גפני וליצמן? בתי הדין הפרטיים, והבדצי”ם שבזים להכשר הרבנות הטרף? האליטה הליטאית שמביטה בעין מזלזלת ברבנים ‘מטעם’?
אם תסתמך הרבנות עליהם, הרי שיכולה היא להיכנע כבר עתה, ללא תנאי.