אשתי לא רוצה שאצא עם חברים. מה עלי לעשות? • טור על זוגיות
רבות נתקלתי בזוגות – בעיקר הצעירים שבהם, אך לא רק – שחיו עד לא מכבר חיי חברה תוססים ומאושרים, והנה לאחר החתונה, לרוב אחרי שלושה חודשים עד שנה, הנם מרגישים כבולים ומסוגרים.
אזיקי החתונה הנעימים לוחצים עליהם, שעה שקבוצת חברים מהצעירים הרווקים שנותרו מאחור יוצאים להם לאירוע כלשהו, אפילו חיובי לחלוטין – אך הרעיה הצעירה מטילה וטו על היציאה, מסיבות שונות ומגוונות.
החל מ-“אני מפחדת להישאר לבד בבית”, ועד לטענות אישיות כמו: “אתה מזניח אותי לטובת החברים שלך”.
מה שיכול להעצים את התחושה הקשה הוא מצב בו בין המשתתפים ישנו גם חבר – או מספר חברים – נשוי, שקבל בטבעיות את היציאה עם החברים, מבלי שנתקל בקושי כלשהו (הנראה לעין).
מקרים מעין אלו עבור בעלי חברה חיה ערה ותוססת, עלולים להעיב מאד על תחושת הביתיות הנעימה שאמורה להיות, והופכת כביכול למעין ‘מעצר בית’ מחניק ומלחיץ.
מה לעשות במקרים אלו?
דבר ראשון שומה עלינו לבדוק את טענות האשה (או הגבר). האם אכן ישנו דבר מוצדק המונע את יציאת בן הזוג?
אם האשה, למשל, תטען שהיא מפחדת להיות לבד, למרות שמבחינת נראות סבירה אין להצדיק טענה זו, למשל כשהזוג מתגורר בתוך סביבה חרדית, או בקרבת בני משפחה – אך היות ולא כל גבר מודע לתחושות הפחד האמיתיות של אשה, גם אם היא נראית בעיניו בוגרת וסמכותית בכל התחומים האחרים – עליו להישאר בבית.
הגבר המצוי אינו חי בחשש כאשר מישהו זר דופק בדלת, אך האשה בדרך כלל נמצאת בחשש כזה.
למרות שחוויות אלו לא תמיד מגיעות לידי ביטוי, על בן הזוג לדעת כי התחושה היא של פחד אמיתי ממש, ואזי אין זה משנה אם הוא קטן או גדול.
בדיוק כפי שלא יעלה על הדעת להשאיר ילד קטן בבית, כך גם לא משאירים אשה שטוענת לפחד – לבדה.
מניסיון הדברים הוא שלאחר שנשארים עם אשה פעם או פעמים ספורות, היא מחזקת בעצמה את הבטחון, וכך גם כשבן הזוג מרוחק יותר, אם הנו זמין אליה לשיחה למשל בטלפון הנייד, היא נינוחה ורגועה.
מאידך, ישנם מקרים שבהם בן או בת הזוג יטענו בפשטות: משעמם לי.. איך תעזוב אותי לבד במשך כמה שעות?
במקרים מעין אלו ניתן להקהות את תחושת הפרידה הקצרה על ידי שנגרום לבני הזוג להבין שהיציאה הזו הינה חיונית גם עבורם.
הצורך להתרענן במפגש כלשהו אינו מגיע על חשבון, אלא לטובת… כמובן שלא די במס שפתיים ובמשפטים סתמיים כאלו, אלא יש צורך לגרום בחכמה לבן או בת הזוג הנשארים להבין כי אכן היתה תועלת ביציאה, והם המרוויחים הגדולים מכך.
בעל חכם יקח מזכרת כלשהי מן המקום בו בילה, ואין זה משנה מה ערכה, ויתן לבת הזוג שנשארה. בנתינה הזו, הוא אומר למעשה משהו יסודי: לא שכחתי אותך כלל, חשבתי עלייך כל כך עד שהבאתי לך משהו משם.
התנהגות כזו תקל בפעם הבאה אם אינה במידה תכופה מדי, ותגרום לנעימות והבנה בין בני הזוג.
-
תודה רבה!
-
הבעל נמצא שעות רבות בכולל והיא חוזרת מהעבודה ובערב כשסוף סוף הם נפגשים הוא נזכר שמלא זמן הוא לא פגש את החברים או שיש לו חתונה “שווה” באולם “שווה” עם אוכל טוב ושתיה…..והיא כל היום התנחמה בעובדה שבערב הם יהיו קצת יחד….במיוחד שתקפות השנה הראשונה ברוב המקרים האישה בהריון וגם ככה קשה לה והיא כבר לא אותה נערה קלילה ותוססת……
אני חושבת שזה ממש טפשי לכתוב – האיה אומרת שהיא מפחדת אז תחשבו אולי באמת היא פוחדת….זה לא נכון!! פחד זה תירוץ! לא נעים לה להגיד – כל היום חכתי להיות איתך ועכשיו אני לא רוצה שתלך……אז היא אומרת – אני מפחדת.
הפיתרון הכי חכם – תהיה ג’נטלמן, תתקשר לחברות שלה ותבקש שיתארגנו למפגש ויזמינו אותה וכך תוכל לצאת בשקט לחברים בידיעה שאישתך גם היא עם חברותיה נהנית…-
18/06/2015 09:56
תפסיקו להתלונן נשים יותר מדי טוב לכם כנראה
-