התלבטתי רבות אם להגיב לדבריו של עודד קוטלר, לא בגלל שאני לא שייך לתומכי הליכוד ולא כי זה לא מקומם, ולא כי התייאשתי מלצפות שהאליטה הבהמית שהשתלטה על עולם הרוח בישראל תתחנך ותבין שקם לו דור שרואה אחרת וחושב אחרת מהאליטה.
אומר לכם בכנות: אני אומנתי במחנה אימונים של היחידה הנבחרת של האליטה השלטת.
במשך חמישה עשורים הורגלתי לשמוע מה חושבים עלי אותם אנשי רוח תועים.
אנחנו היינו בעיניהם לא יותר מערב רב שתפס טרמפ על המפעל הציוני.
שמעתי בשנות השבעים איך אנחנו פרים ורבים כמו זבובים. חבורת עלוקות מוצצי לשד השמנת.
שהבאנו לארץ את תרבות המופלטות. שאנחנו אספסוף וצ’חצ’חים, ואנחנו גם נמלים שחורים לחרדים שבינינו. ושאימותנו ואחיותינו פריחות. ולאחרונה אנחנו משתטחי קברים ומנשקי מזוזות, ועדר בהמות מלחחי קש וגבבא.
עודד קוטלר וחבר מרעיו היהירים וזחוחי הדעת, אנחנו חיים בלי המוסיקה שלכם ובלי המחזות שלכם ובלי השירה שלכם, ואנחנו חיים בעולם רוחני עם הרוח “החיה”. יש לנו את ספר הספרים, יש לנו את שירת משה, דוד ושלמה.
יש לנו את דברי הנביאים, כן יש לנו את שירת ימי הביניים, ויש לנו את שירתם של משוררי ישראל האחרונים, רבי דוד בוזגלו ע״ה ורבי שלמה שבזי ע״ה, ובימנו אנו חי בתוכנו אמן איש רוח ענק שבחרתם לקטלג אותו כמזרחי, רק בגלל שהוא לא חושב כמותכם – האומן אביהו מדינה שהטביע חותם בתרבות הישראלית יותר ממשוחררי הלשון.
תלמדו ממנו קצת.
ועכשיו אתן לכם עצה שנתנו לי הורי: תלמדו, השכל לא נמצא במקום אחד.
חמישים שנה שמענו את הגיגכם המתנשאים ובוטים ושתקנו. תתחילו להתרגל, כפי שהרגלתם אותנו, לשמוע את דברי הבלע שלכם.
אנחנו לא נחזיר לכם במידתכם, אנחנו נחבק אתכם עם עולם התוכן שלנו – תרצו או לא תרצו זה מה יש.
ואם תרצו לעבור סדנה בחופש ביטוי ובסובלנות, בואו לשהות במחיצתנו. אז תבינו, ואולי סוף סוף תבינו.