פרשיית אורן חזן: אנחנו אשמים לא פחות ממנו

כולנו ערים ועדים למתחולל במערכת המשפט: האישומים החמורים שהוגשו השבוע לבית המשפט, בהם נאשמים עו”ד בכיר, פרקליטת מחוז לשעבר, וניצב בדימוס (שפרש לפתע מיוזמתו).

הארועים הללו מעוררים מחשבות קשות על מערכת אכיפת הצדק בישראל, ואין בהגשת כתבי האישום האלו בכדי לצמצם את התחושות הקשות.

האישומים אינם אלא ניסיון לרחיצת ידיים, ולעניות דעתי גם חכמה של בדיעבד…

ניזכר: רק אדם שמואשם בפלילים בעצמו העז לחשוף את הפרשה הזו שהלכה והסתעפה. איש במערכת אכיפת החוק לא ידע לאורך השנים כלום? או שמע היו עוד מעורבים שפשוט קנו את שתיקתם ועדין לא נחשפו? שמא הפחד מחשיפת השחיתות שיתק אותם?

פרשה נוספת שהתפרסמה השבוע היא תחקירו של העיתונאי עמית סגל, על עברו המפוקפק של סגן יו”ר הכנסת שנחשף שהיה מעורב, ואף עודד עבירות מוסריות ופליליות כאחד .

שלל אישי הציבור שעמדו לדין בשנים האחרונות ואלו שעדיין עומדים לדין, כאלו שחותמם על החלטות גורליות בעתידנו הם כטביעת אצבע בחברה הישראלית, מציג מראה איומה אל מול פנינו.

האלו נבחרינו? כיצד בחרנו בהם? האם כולנו עיוורים ?

או שמה השוחד עיוור את פני המקורבים לאישים הללו, שהפיצו בסביבתם אווירה של ניקיון כפיים ורחצו עבורם את ידיהם בתקשורת ?

לצערי אין לי תשובה, ואינני חושב שמעבר לבושה יש לנו יכולת להתמודד עם הנושא.

בפרשת ” עגלה ערופה ” התורה מלמדת כי כשנעשה פשע\רצח בעיר ואין יודעים מי הרוצח כל בני העיר בחזקת “אשמים” כי אחרי הכל נעשה בסביבתם פשע.

במילים אחרות האשמה מוטלת גם עלינו: מה אנו כיחידים וכחברה עושים כדי לתקן את המצב?