השוחטים והבודקים יוצאים לקרב נגד הרבנות: בעקבות נהלי הכשרות החדשים שקבעה הרבנות הראשית, הפגינו היום (רביעי) כ-50 שוחטים מול משרדי הרבנות הראשית בירושלים, בטענה כי פרנסתם מקופחת – וכי בשל התקנות החדשות של הרבנות, הם אינם עובדים במשך חודשים.
“הרב לאו מובל על ידי פקידים ברבנות שגוררים אותו לשורה של החלטות חסרות היגיון, ולמלחמה ללא פשרות”, אומר לחרדים 10 אחד השוחטים. “האם אין להם חמלה שם ברבנות? ישנם מאות אנשים שבמשך חודשים לא עובדים וזקוקים למשכורת כדי להתקיים, איך הם יכולים לישון בלילה”?
נוהל ההגרלות
כפי שנחשף לראשונה כאן בחרדים 10, הרבנות הראשית הודיעה כי מעתה ישובצו שלושת התפקידים הבכירים בצוות השחיטה – “ראש הצוות”, “בודק החוץ”, ו”בודק הפנים” – באמצעות הגרלה, בטענה כי בין אנשי הצוות לבין היבואן שאחראי לבחירתם, עלולים להיווצר קשרים אסורים וניגוד אינטרסים, באשר הוא זה שמממן את שהותם בחו”ל.
אלא שבודקים בכירים ואשי צוותות בחו”ל מותחים ביקורת קשה על ההחלטה: “איך אפשר לקבוע צוות של ‘בודק פנים’ ‘בודק חוץ’ ו’ראש צוות’ בהגרלה? בצוות כזה שעובד כל-כך הרבה שעות חייבים להיות יחסי אמון, ולא ניתן לשדך, אנשים בדרך של הגרלה”.
אחד הבודקים הסביר, כי הוא באופן שיטתי מסרב לעבוד עם ראשי צוותות או עם בודקים פנימיים וחיצוניים מסוימים, מאחר שלדבריו הם אינם מתאימים, הן מן הבחינה ההלכתית והן בשל מניעים נוספים השייכים לתחום יחסי אנוש.
“אם חושדים במישהו, מה תעזור ההגרלה, האם הוא לא ימשיך לשקר גם כשיוגרל אם אחרים”, אומר לחרדים 10 הרב אברהם סודרי, מראשי השוחטים.
נוהל הבד”צים
בנוסף, הרבנות הכריזה בנהלים החדשים, כי בכל שחיטה בה משתתף גם בד”ץ כלשהו, על גוף הבד”ץ להעמיד בשעת השחיטה או עוד שני מפקחים: ‘בודק חוץ’, ו’מפקח’ שמאושר מטעם הרבנות.
במילים אחרות: מלבד ראש הצוות הקבוע (שמאושר בלאו הכי מטעם הרבנות) ושני אנשי הבדיקה – החוץ והפנים – נדרשים גופי הבד”ץ להעמיד עוד שני מפקחים מאושרים על חשבונם.
“מה ההיגיון בזה?” שואלים הבודקים. “מדוע לא ניתן לסמוך על הצוות הגרעיני שמאושר על ידי הרבנות?”
מה שנראה תמוה יותר היא הכרעה חדשה נוספת של מחלקת הכשרות, לפיה כל מי שעובד עם בד”ץ כלשהו, לא יוכל להתקדם ולהיות בעתיד ‘ראש צוות’ מטעם הרבנות.
הבודקים נדרשו לחתום על מסמך, כי הם מודעים לכך שלא יוכלו להתקדם לדרגת ‘ראש צוות’, במידה והם עובדים עם גוף כשרות נוסף.
“זו היא גזירה שפוגעת לנו בפרנסה”, אומר הרב סודרי. “אנחנו הקמנו את הכשרות המהודרת (-בית יוסף) כדי לתת בשר כשר ומהודר במחיר זול. מדוע הקידום שלנו יעוכב אם אנחנו עובדים בגוף נוסף? איפה חופש העיסוק? אסור לאדם לתת שירותי כשרות לגופים נוספים? האם זה חוקי בכלל?”
בית הדין לעבודה
השוחטים והיבואנים פנו לבית הדין לעבודה והשופטת שדנה בעניינם קיבלה את בקשתם. היא הכריעה כי מי שהגיש את העתירה, וכך גם כל מי שיצטרף אליה בשבוע העוקב, יזכו לשימוע, ויוכלו להביע את רצונם היכן ועם מי הם רוצים לעבוד.
הרבנות פנתה בינתיים לבג”ץ, וביקשה הרשאה ל’פיילוט’ – ניסוי בן ארבעה חדשים – לנהלים החדשים.
הבג”ץ קיבל את עתירת הרבנות, אך הפסיקה לא חלה על העותרים לבית הדין לעבודה.
גם היבואנים אינם מוכנים לקבל את הנהלים החדשים של הרבנות, כך שהמצב שנוצר הוא, שמשעת הגשת העתירה, במשך כחודשיים, השוחטים והבודקים שהצטרפו לעתירה הראשונה (לבית הדין לעבודה) אינם יוצאים לעבודה, ואיש גם לא הזמין אותם לשימוע.
“אני לא רוצה לומר שהגענו לפת לחם, כי לא יאמינו לנו, אבל המצב שלנו לא פשוט. אנחנו כבר חודשיים לא עובדים, ויש לנו משפחות לפרנס”, אומר הרב אברהם סודרי.
“אני יכול לספר לך על בעיות בשלום בית, שנוצרו מהאבטלה הזו”, אומר שוחט אחר.
• מה הטענה המרכזית שלכם?
“עם כל הכבוד לרב הראשי, מי שמבין בכשרות זה אנחנו שעוסקים בעניין 50 שנים. הנהלים החדשים לא מטיבים עם מערכת הכשרות אלא רק להיפך. מסביב לרב הראשי יש גורמים שלא מבינים מאומה בכשרות, איך ייתכן שהם אלו שקובעים בנושא הזה?
“זה לא העניין המרכזי, אבל צריך גם להזכיר שהמחיר על פי נוהל הבד”ץ יעלה. עוד מפקחים פירושו עוד כסף.
“ברבנות אומרים שמדובר רק באגורות בודדות אך אנו נחכה ונראה. הסוחרים ינצלו את המצב, ולקראת החגים תהיה קפיצת מחירים גדולה. אנשים מדברים פה על יוקר המחיה, אבל על כך שמחירו של אוכל בסיסי יאמיר – איש לא מדבר”.
תגובת הרבנות: המחיר לא יעלה
הרבנות הראשית מסרה בתגובה: “אין כל ספק שהמצב בו המושגח (היבואן) בוחר לעצמו את המשגיח (ראש הצוות) הינו מצב לא סביר ולא תקין ועלול לגרום לתקלות קשות בפיקוח על כשרות הבשר.
הנהלים החדשים תפקידם לתקן עיוות שהיה קיים במשך שנים רבות. בשלב זה, בידי השוחטים האפשרות לבקש מבית הדין האזורי לעבודה להשתבץ לעבודה בצוותי השחיטה על פי הנהלים החדשים, ועל כן טענתם כאילו הרבנות פוגעת בפרסנתם אינה נכונה.
על פי חישובים שנערכו בידי גורמי מקצוע, השינויים בנהלי ייבוא הבשר, אינם אמורים לגרום לייקור במחירי הבשר כלל, ולעניין צוותי שחיטת הבדצי”ם, אמורים לייקר את מחיר הבשר במספר אגרות לקילו לכל היותר.
“כל התייקרות נוספות מעבר לכך, הינה ניסיון להעלות את מחירי הבשר על גבם של הצרכנים ואין לכך כל קשר לנהלים החדשים”.