עלילות הדם חוזרות לאופנה: במסגד אל אקצא הועבר שיעור דת על ידי השייח’ ח’אלד אל-מוגרבי, במסגרתו בחר השייח’ להציג את היהודים כהתגלמות הרוע האנושי, תוך שהוא מבסס את דבריו על אנטישמיות הכוללת את עלילות הדם הקלאסיות של “שחיטת ילדים להכנת מצות בפסח”, והאשמות מסורתיות נוספות.
איתמר מרכוס ונאן ז’א’ק זילברדיק’ מ’מבט לתקשורת הפלשתינית’, שחשפו את דבריו ותרגמו אותם, מדווחים כי השייח’, שנוהג למסור שיעורי דת פעמים בשבוע במסגד, הציג בפני שומעיו את עלילת הדם, לפיה היהודים מכינים מצות לפסח מדם של ילדים, כאילו הדברים האלה הם עובדות בדוקות: “הסיפורים האלה ידועים. יש ראיות עליהם… חפש בגוגל: ‘לחם היהודים’ או ‘מצות היהודים’… ויופיעו לפניך כל הסיפורים האלה, ועל כולם יש הוכחות וראיות, עם תאריכים ותיקי המשטרה שבהם החומר נמצא”.
ואיך משיגים היהודים את דמם של הילדים המסכנים?
“בני ישראל… בכל חג כל קבוצה מהם הייתה מחפשת ילד קטן, חוטפים אותו וגונבים אותו, ומביאים חבית שנקראה ‘חבית המסמרים’… הם נהגו לשים את הילד הקטן בתוך החבית והגוף שלו היה מנוקב מן המסמרים האלה. בתחתית החבית שמו ברז וניקזו את הדם שלו”.
לפי השייח’, האירופאים ידעו כיצד להתגונן מפני היהודים מוצצי הדם: “כל ביטויי האנטישמיות האירופאית, וגירושם של היהודים מארצות שונות היו בסך הכל אמצעי הגנה מפני היהודים”.
גם רציחתם של שישה מיליון יהודים במלחמת העולם השניה על ידי הנאצים, היתה תוצאה של המנהג: “בסוף זה הגיע לכך ששרפו אותם בגרמניה, בגלל הדברים האלה, מרוב שהם חטפו ילדים קטנים”.
כמה אלים יש ליהודים?
השייח’ המלומד טרח בשיעורו גם להסביר לשומעי לקחו כי ליהודים יש יותר מאל אחד: “יש להם אלים קטנים יותר, מאחד עד תשע, ויש להם אלים חזקים יותר מאללה, מ-11 עד 34”.
בכלל, לפי השייח’, המספר 11 הוא מספר מקודש אצל היהודים. “כל הדברים שהם מקווים שיקרו או שהם רוצים לעשות ולהצליח בהם, הם משתדלים שיהיו ב-11 בחודש…”
“לכן, שימו לב, מתי היו ההתקפות על אמריקה? (פיגועי מגדלי התאומים ב 11/9/2001) ב-11 לחודש. למה? כי מי עמד מאחוריהן בעצם?… ידוע כי היהודים עמדו מאחוריהן. הראיות שהתגלו לאחר מכן מצביעות על כך שהיהודים עמדו מאחורי ההתקפה…”
ויש עוד:
השייח’ גם אמר כי היהודים מקריבים את הקרובים להם על מנת להתקדם בדרגות בארגון ‘הבונים החופשיים’: “לשכות הבונים החופשיים הן אספות כישוף של בני ישראל. אחד מן הטקסים, למשל אם מישהו רוצה להתקבל כחבר חדש, או לעלות בדרגה… הוא צריך בדרך כלשהי להביא את אחד מבניו או בנותיו, או את אשתו או אחד מקרוביו או קרובותיו, לשים אותם על שולחן, ולשחוט אותם במו ידיו כקורבן לשטן, כדי להתקדם בדרגות הבונים החופשיים. אחיי, זה קיים עד היום”.
ב’מבט לתקשורת הפלשתינית’ מציינים, כי תחייתה של עלילת הדם הופיעה בעיתון הרשמי של הרשות הפלסטינית בשנה שעברה, שם נכתב כי היהודים אכן עושים שימוש בדמם של ילדים לצורך אפיית מצות בפסח.
לפי אנשי ‘מבט לתקשורת הפלשתינית’, האנטישמיות החדשה מופיעה בווריאציות נוספות בטלוויזיה הפלסטינית.
כך, למשל, דיווחה התקשורת הפלשתינית לצופיה כי “היהודים מלווים בריבית… הם שולטים בתקשורת, בכסף, בעיתונות ובמשאבים. האנושות לעולם לא תיהנה משלום ולא מברכה ולא משלוות נפש – כל עוד היהודים ממלאים את הארץ שחיתות”.
“לא מדובר בתופעה חדשה”, מדגישים ראשי ‘מבט’, איתמר מרכוס ונאן ז’אק זילברדיק, “השימוש באנטישמיות כדי לקדם את השנאה הוא דבר שגרתי ברש”פ. רק בשבוע שעבר דיווח מכון “מבט לתקשורת פלשתינית” על תוכנית לילדים בטלוויזיה הרשמית של הרש”פ, אשר הציגה את היהודים בתור “קופים ברבריים… הרעים ביותר מבין הבריות”.