במסגרת עבודתי, ייצגנו לא אחת נתבעים בתביעות כספיות שונות ומגוונות. אחד מהצעדים בהם מרבים התובעים לנקוט הינו הטלת “הגבלות” על הנתבעים, או בשפה המשפטית “סעדים זמניים”, שנועדו להבטיח את יכולתו של התובע לקבל את סכום תביעתו, במידה וינצח בתביעתו.
כך למשל, מוטלים עיקולים על רכושם של הנתבעים, צווים מסוגים שונים, ולעתים הדבר אף מתבצע במעמד צד אחד, כלומר, מבלי שהנתבעים קיבלו את האפשרות להגיב לאותה הגבלה.
הטלת סעדים זמניים, ובפרט כשהדבר נעשה במעמד צד אחד, מעלה את החשש לפיו הנתבע לא יוכל לתבוע את הנזק שנגרם לו כתוצאה מהטלת ההגבלה במידה וינצח בתביעה.
כך לדוגמא, כשמדובר בחברה בע”מ (קרי, חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, ומכאן שניתן לתבוע מהם את הנזקים שנגרמים על ידי החברה באופן מוגבל למדי), החשש מכך שהנתבע לא יוכל לקבל את הכסף שמגיע לו – גדל משמעותית.
הנזקים הפוטנציאליים לנתבע נעים על פני קשת רחבה של אפשרויות, החל מפגיעה בסחירות של נכס (למשל, אם ברצוני למכור דירה או לקחת משכנתא, אין באפשרותי לעשות כן כיוון שהוטלו עיקולים) וכלה בפגיעה בשם הטוב של הנתבע (שגם היא עלולה להוביל לפגיעה עסקית מיידית).
לפיכך, ועל מנת שנתבעים לא ימצאו עצמם ניצבים בפני שוקת שבורה כשמוטלות עליהם הגבלות מסוגים שונים, עומדים לרשותם מספר כלים משפטיים שעשויים להגן עליהם מפני פגיעה בקניינם.
אחד הכלים בהם אנו מרבים להשתמש, הינו הטלת ערובה על התובע. במסגרת הבקשה, מבקש הנתבע מבית המשפט כי יחייב את התובע להפקיד סכום מסוים בקופת בית המשפט, על מנת שבבוא היום, במידה וינצח במשפט, סכום הוצאותיו ונזקיו של הנתבע ישולם לו, מבלי שהתובע יוכל להתחמק מכך.
ומעשה שהיה, יום אחד הגיעו למשרדנו לקוחות חדשים, שנתבעו על ידי חברה בערבון מוגבל במסגרת 5 תביעות שונות (!), תוך שהיא מטילה עליהם מספר הגבלות. בשל החשש כי לקוחותינו לא יוכלו להיפרע מנזקיהם במידה וינצחו, הגשנו לבית המשפט בקשה להטלת ערובה על החברה-התובעת. ביקשנו מבית המשפט כי במידה שהתובעת לא תפקיד סכום ערובה שיבטח את הנזקים של לקוחותינו, התביעה תימחק.
ואכן, לאור העובדה שהחברה לא הצליחה להוכיח בפני בית המשפט כי בידיה נכסים, כלומר, שתוכל לשלם ללקוחותינו את הכסף שמגיע להם, קבעו בתי המשפט בתיקים השונים כי במידה שהתובעת לא תפקיד סכומי כסף משמעותיים (שהצטברו לכדי עשרות אלפי שקלים), תביעותיה יימחקו. באופן זה הצלחנו להבטיח את זכויותיהם של מרשינו, וזה עוד לפני שבית המשפט נדרש לתביעה לגופה.
זוהי דוגמא אחת מיני רבות לכלים העומדים בפני הנתבע להגן על עצמו מפני תביעות סרק או מפני תובעים שלא יוכלו לשלם במידה ויפסידו. חשוב לציין כי מדובר בכלי שניתן להשתמש בו כבר משלב מוקדם של הדיון, עוד לפני שהנתבע הגיש כתב הגנה. כלומר, גם אם הנתבע לא בטוח שיש לו “קייס” חזק, הוא יכול להגן על עצמו באמצעות הכלי של הטלת ערובה, עוד לפני ששטח את גרסתו בפני בית המשפט.
כלים נוספים להתמודדות עם תביעות, יפורסמו במאמרים נוספים.
עו”ד רות שפיצר, ממשרד וולפסון ויינשטיין ושות’, מתמחה בתחומי המשפט המסחרי אזרחי, חדלות פרעון וליטיגציה.