איך ייתכן שאתם לא מעלים טרמפיסטים?

יש גם תקופות כאלו בחיים.

לפתע האוטו ‘מתאדה’ מהחניה לתקופה קצרה או ארוכה – תלוי בסיבה – ואז אתה מתחיל לחיות כמו חלק בלתי מבוטל מהאוכלוסייה בכלל והאוכלוסייה החרדית בפרט. תח”צ (”-תחבורה ציבורית” לאלו שלא יודעים) הופכת להיות חלק מהחיים, לוחות זמנים הופכים להיות מצרך בסיסי, כל עדכון מחברת האוטובוסים נשמע בשקיקה, ושביתה צפויה הופכת את המעיים 360 מעלות, לנוכח המחשבה על פרצופו של הבוס ששואל: נו, עוד פעם  שביתה?

אכן, אלו הם חייהם של אלו הנזקקים להשתמש בתח”צ (אתם כבר יודעים).

אבל לא על זה באתי לבזבז את זמנכם,קוראים יקרים, אלא על נושא אחר שנגזר מתוך אותה המציאות והיא – הטרמפים.

בטח יש שיאמרו, ודאי בא הוא להוכיח בשער שלא יהינו רגלינו לעלות על רכב שאיננו מכירים.

אז ראשית, יש בזה הרבה מן הצדק. אך אין זו הבמה והמקום לעורר על סכנות בגשם וברוח אשר יכול להיות במצב כזה. דבר זה נתון לשיקולו של אדם ושיקול של מקום, שכונה, רחוב והמסתעף.

הנושא לשמו כינסתי אתכם היום הוא לאו דווקא  ‘הטרמפיסטים’, אלא בעלי הרכבים.

אינני יודע מה מצב  ‘הטרמפים’ היום, האם נהגים עוצרים יותר, או פחות, אנשים עסוקים יותר ו’אין זמן’, או אולי ההיפך.

כאשר אני, בכל אופן, באתי למקום מגורי לפני הרבה שנים, ועודני צעיר, והייתי משתמש בטובתם של אנשים, היו האנשים עוצרים בחפץ לב ומקדמים אותי למחוז חפצי.

לא הייתי מחכה הרבה זמן עד שיבא פלוני ויואיל בטובו לקחת אותי למחוז חפצי (או חפצו, ועם השאר הייתי מסתדר). היום זקנתי ואני משתמש פחות בפונקציית ה’טרמפים’.

והנה בחורף האחרון, שהיה קר מאוד, הסתכלתי לפעמים לכיוון אזור הטרמפים במקום מגורי, וראיתי אברכים בני עלייה שממיתים עצמם באוהלה של תורה ואין להם את הלוקסוס לקנות רכב – גם לא ”סובארו אברכים” – ממתינים  עד שבעל רכב מסכים ‘לעשות טובה’ ולהכניס אותם פנימה.

לא עקבתי עם ‘סטופר’ לראות כמה זמן חיכו אותם בני עלייה, אבל לפעמים היה נראה (ואני מאד נזהר בלשוני, ומדגיש כי כך היה נראה) שממתינים הם זמן ממושך.

אבל, גם אם אין פני הדברים כך, ואכן אותם יקרים אשר ‘תלמודם בידם’ תרתי משמע, לא המתינו זמן רב, חיזוק קטן בנושא  בטח לא יזיק.

הנה אנו עומדים לקראת ימי הקיץ הלוהטים, וכבר קיבלנו ד”ש לפני כמה ימים מה זה קיץ לוהט. ובקיץ הזה אברכים יעמדו בקרנות רחוב או שכונה, ויחכו לטרמפ.

נהג, אתה היושב בתוך המזגן ושומע שיעור\ מוזיקה\ חדשות, חשוב על אותו אחד שנמס בחום בחוץ, עצור והצע לו לעלות לרכבך. גם אם לא עזרת לו, מאחר שאינך נוסע לכיוון ההוא, לפחות עודדת אותו שהנה, אנשים עוצרים – ובסוף יבא הטרמפ המיוחל.

אגב, כמעט שכחתי, יש בזה גם חסד….

נהגים,  גם על זה נאמר ‘חושבים חיים’!