גדולי תורה ואדמור”ים נפגשו בשבוע האחרון עם הנשיא ריבלין בביתו, בפגישה שנועדה לסייע לאסיר חרדי כלשהו, ושזכתה לכיסוי תקשורתי מרשים במדיה החרדית.
גם בעלה של האשה החרדית שעובדת בביתו – עובדה הגורמת לפיק ברכיים, ולדמעות של התרגשות ברחוב החרדי – יצחק רביץ הגדיר את הפגישה כ”היסטורית”.
ובכן היסטורית, מר רביץ? לא נסחפת.
רובי ריבלין, הנשיא הבכיין לא מצליח להחליט מה הוא, חבר של אביב גפן או איש בית”ר, איש שמאל שזוכה ל-81 אחוזי תמיכה בקרב מצביעי מרצ או ימני שמסרב להיפגש עם ג’ימי קרטר, איש מסורתי וחובב בית כנסת או כזה שממהר לברך נישואי תערובת בין מוסלמי ליהודייה.
אבל להתוועדות עם האיש הזה והבאתם של גדולי הרבנים לביתו יש ‘מימדים היסטוריים’, כלשונו.
מצחיק? לא, עצוב.
מלבד העובדה שהאיש חסר חוט שדרה, הוא גם לא באמת מסוגל לעשות משהו. זאת אם נתעלם מלחיצות הידיים שלו בטקס פרס ישראל.
בכלי התקשורת פורסם בימים האחרונים כי כעת הכריז ריבלין כי הוא מוכן לנהל משא ומתן עם חמאס. לא פחות. התחושה היא שמדובר בדמות המאיישת את תפקיד ראש צוות המשא ומתן מן הצד הישראלי, וכולם רק ממתינים לדמעותיו ולקולו החנוק שיעשו את ההבדל.
ומה קרה בסופה של הפגישה?
בעלה של מנהלת הלשכה החרדית, יש להזכיר, יצחק רביץ, הודיע כי ‘לנשיא אין כלים לסייע’.
שזו הכרזה מפתיעה: איך זה יכול להיות, האם אכן אין לו כלים? הוא לא יכול לעזור? היסטוריה או לא, לפחות האיש הבין לבסוף את מגבלותיו.
שפה משלנו. ידידי הסוציולוג הפרופ’ ע.א. שלום. ביקשת לברר מה היא ‘שפה חרדית’, מה הם הקודים הבלתי כתובים שלה, וכיצד מתבטא השיח בין חברי הקבוצה, כך שזר המתבונן מן הצד, יתקשה להבין את הסיטואציה?
ובכן, דוגמאות לא חסר, ביטויים כמו ‘אוחז’, ‘שומע’, ‘מתחזק’, ‘ציבור’ ‘שייכות’ מקבלים משמעות לגמרי דיפרנציאלית אצל החרדים והחילוניים.
אני הייתי רוצה דווקא, להפנות את תשומת לבך לשתי מודעות קטנות שהתפרסמו בסוף השבוע האחרון בעיתונות החרדית:
מה יש לנו פה?
”דרוש גבר חסידי לחברת אופנת גברים”. לשם מה הוא דרוש? איש מכירות, חייט סטייליסט, מעצב אופנה, רואה חשבון?
רמז עבה מופיע בהמשך: “ניתן לשלוח פרטים ותמונות”, כלומר מראהו החיצוני של המועמד משחק פקטור דומיננטי בהגדרות התפקיד.
ובכן מדובר ככל הנראה בדוגמן. דרוש מודל גברי משובח, בעל מראה חסידי, לאופנת גברים.
החברה, כמו גם העיתון, מודעים לכך כי השימוש במילה דוגמן – מקצוע בלתי הולם ברחוב החרדי – לא מתאימה לעיתון חרדי ומכאן השימוש בשפה מקוצרת, אך מובנת לכל.
ומה יש לנו פה? הקהלה החרדית ברעננה מציעה למשפחות ‘מתפרנסות’ להצטרף לקבוצה.
מה זו משפחה ‘מתפרנסת’? האם יש משפחה בישראל שאינה מתפרנסת? ממה אם כן הם חיים? ומה ההיפך ממשפחה מתפרנסת – משפחה מובטלת (לפרויקט אחר דרושים משפחות מובטלות…).
מאחר שמדובר בעיתון חרדי, מבינים מנסחי המודעה כמו גם קוראיה, כי כוונת הדברים היא למשפחות בהם אב הבית הינו אדם עובד ומשתכר לפרנסתו בשוק החופשי, להבדיל ממשפחות בהם אב המשפחה הינו אברך כולל ומשפחתו ניזונה ממלגת ראש הכולל ומשרד הדתות.