לשמאל שוב קפץ הגרבוז, ואיזו נקמה מכין ארדנינו לביבי נתניהו

מירי רגב: אפילו לא דקת חסד

מירי רגב הפכה לשק החבטות של אנשי התרבות ממדינת תל אביב, עד כדי כך שהזמר שלום חנוך יצא כנגדה. די ברור שהוא לא היה מעז לעשות זאת לשום שר תרבות מהשמאל.

אז מה כבר היה לנו?

שרת תרבות שנכנסה לתפקידה ואפילו לא הוענקו לה מאה ימי חסד. אפילו לא 50. בעצם אף לא יום אחד של חסד. יותר מזה:  אפילו לא שעת חסד אחת.

הוולגריות שלה היא מה שמנחה אותם, אך זה לא הוגן להציג זאת כך. מדוע? משום שאת אורנה בנאי, למשל, שעשתה קריירה מוולגריות וגסות רוח – הם מקבלים. למה? כי היא שמאל קיצוני.

אפשר לומר רק דבר אחד על ההתנהגות שכנגד מירי רגב: גזענות. כזאת מבית היוצר של גרבוז.

בכלל, ההתנהגות של כל גורמי תקשורת היא פשוט בושה. הגיע הזמן לשמוע קולות הגונים של אנשי שמאל גם כלפי אנשי ימין מובהקים. תנו למירי מאה ימי חסד ואת ההתחשבנות תעשו על פי ההישגים שלה. רגב הפכה להיות חלק בלתי נפרד מההוויה הפוליטית הישראלית, ואין ספק כי עוד נכונה לה עשייה.

הגרבוז השבועי שלנו הפעם הוא שלום חנוך, אמן אשר הוביל את המוזיקה במשך שנות דור. שירותו למען המדינה הוא בזה ששירת בלהקה צבאית מול שרת התרבות שהגיעה עד דובר צה”ל.

שיא הצביעות נמצאת אי-שם בשמאל הגזעני. במידה ויקום הציבור הנמצא במרכז ימינה ויחליט להתחיל להחרים אמנים ועסקים התומכים בעמדות השמאל, יקפצו מיד ויאמרו שזו סתימת פיות, אבל  כאשר באים לסתום את פיות הימין זאת הדמוקרטיה?

 ישראל כץ: המפרגן של המדינה

הבולדוזר של המדינה אמרנו כבר. אז החל מהשבוע אפשר לומר גם: המפרגן של המדינה.

במקום אשר האגו יוצא מכל הכיוונים, אנו מוצאים את המהלך הפוליטי של השבוע. בעת החתימה על בניית הנמלים, הזמין שר התחבורה את יאיר לפיד לטקס החתימה.

כץ לא שכח כיצד לפיד הלך איתו למהלך החשוב של בניית הנמלים החדשים.

לפיד הודה לשר כץ על המהלך.

ארדנינו: איזו נקמה הוא מכין 

ארדן חזר השבוע לכיסא המיניסטר. אירוע שאמור היה להיות משמח, אך עבר בחמיצות המהולה בחלום הנקם שינקום בנתניהו שלא נכנע לגחמות שלו.

שיהיה ברור: ארדן היה מלך התקשורת כל זמן שעשה שרירים, אך ברגע שזחל לממשלת נתניהו, הפך להיות שק החבטות.

בעתיד עוד נראה מהי הנקמה שארדן יכין לנתניהו.

הרצוג: אלף אדלרים לא יעזרו

שלי יחימוביץ’ צדקה כשאמרה שאסור היה להכניס את העיתונאית ענת גורן לקמפיין הבחירות של הרצוג.

נכון שענת גורן נתנה להרצוג לרכך את המצגת הרעה שעשתה עליו (ואין ספק שלא הייתה עושה זאת לנתניהו), אך זה לא עזר לתדמית שנוצרה לבוז’י.

אם לפני הבחירות ניסה להסתיר את הבוז’י, עכשיו כבר אלף ראובן אדלרים לא יעזרו לו.

מרכז הליכוד: המבחן האמיתי של נתניהו 

בעקבות החלטת בית משפט המחוזי, תעלה למרכז הליכוד הצעת החלטה ולפיה יתברר באיזו שיטה יבחרו חברי הכנסת: האם תמשיך שיטת הבחירות המקדימות או יחזרו לשיטה שמרכז המפלגה בוחר את המועמדים?

ראוי לציין כי תמיד העדפתי את שיטת המרכז. גם כאשר לא הייתי חבר מרכז, וגם היום איני חבר מרכז.

אך הטענות כי מרכז המפלגה משחית – מושחתות מעצם הווייתן. ומדוע? משום שההתנהלות של הח”כים אל מול התקשורת, עלובה מהתנהגותם אל מול החמכ”זים.

מה שצריך המחוקק בליכוד ליצור הוא גורם הרתעה אל מול כאלה שינהגו בצורה לא אתית ויכפישו את מרכז הליכוד. הליכוד חייב ליצור ועדת אתיקה שבסמכותה להרחיק חברי גוף בוחר. היה ולא תעשה המלאכה – נמצא אותנו עם מרכז ליכוד שיהיה מרוט נוצות.

חברי המרכז צריכים לזכור כי ברגע שיהפכו להיות אלו שקובעים מי יהיה חבר כנסת, מאותו הרגע הם ובני המשפחה שלהם מסומנים כמי שלא יוכלו לכהן בתפקידים.

מנגד, יש את אלה שמתנגדים למרכז בוחר. רוב אלה שמתנגדים למרכז, הם אלה שלא מסוגלים לפקוד מתפקדים אז שהם נגד מרכז בוחר. חלק מהם באמת מאמין כי פריימריז טוב יותר.  צריך רק לזכור כי כדי להתמודד בפריימריז צריך מאות אלפי שקלים.

בכל מקרה, עכשיו זהו מבחנו של נתניהו – האם יצליח למנוע את המהלך בניגוד לרצונו או שנקום לשחר חדש-ישן?

סיעת הליכוד:  מבצע הפרד ומשול נכשל

נתניהו חילק תפקידים – ולמי לא נשאר? לחזן ג’וניור.

מקורב לחזן כבר אמר: “הם עוד יחפשו את האצבע שלו”.

סאגת חלוקת התפקידים בסיעת הליכוד הגיעה לסיומה: נתניהו נהג בהתחשבנות עם חברי הסיעה, כאשר לא אהב את החברות של אמסלם, ביטן, ג’קי לוי, ונגוסה.

נתניהו ניסה לבצע הפרד ומשול בסיעה, אבל לא הצליח לפרק את החברות של ביטן ואמסלם. אם כל אחד מהם היה בא בפני עצמו – היה מקבל עולם ומלואו, אך החברות ניצחה.

חבר הכנסת ג’קי לוי צפוי להתמנות לסגנו של השר יואב גלנט במשרד הבינוי. במקביל חבר הכנסת ירון מזוז יתמנה אף הוא לסגן שר במשרד התשתיות והאנרגיה.

ח”כ דוד ביטן יתמנה ליו”ר ועדת הכנסת למשך שנה ולאחר מכן יתמנה לסגן שר התחבורה.

בנוסף, לאחר שנה יתמנה ח”כ יואב קיש ליו”ר ועדת הכנסת במקומו של ביטן. יו”ר ועדת הכנסת הוא תפקיד פוליטי רגיש, שכן אליו מתנקזות סוגיות פוליטיות נפיצות.

ח”כ דוד אמסלם יתמנה ליו”ר ועדת הפנים, ח”כ אברהם נגוסה ליו”ר ועדת הקליטה, ח”כ מיקי זוהר יהיה מרכז ועדת הכספים מטעם הקואליציה, ח”כ נאוה בוקר תתמנה למ”מ יו”ר ועדת הפנים, וח”כ נורית קורן תתמנה לסגנית יו”ר הכנסת ברוטציה למשך שנה.

• אריק זיו הוא עורך אתר ליכודניק: http://www.likudnik.co.il