ימות המשיח כבר כאן: אחרת איך תסבירו שיתד נאמן מראיין משיחיסט

1.

צל”ש לעיתון בקהילה. אין ספק שהכתבה של משה ברקוביץ על האסיר מרדכי יצחק סאמט מרתקת.

זהו סיפורו של אברך ירושלמי שעבר להתגורר בארה”ב, הכלוא כבר 14 שנים בכלא על זיופים ועבירות הון שונות שביצע.

אב ל-11 ילדים, שלדבריו לא זכה להיות בחתונת שמונה מילדיו. מצמרר בכל קנה מידה.

ובכל זאת, אי-אפשר בלי כמה הערות:

• אפשר היה לוותר על הכותרת הפומפוזית המבשרת לקוראים: “עם ישראל עקב בדריכות אחר ביקורם של גדולי ישראל אצל הנשיא רובי ריבלין למען שחרורו של האסיר היהודי ר’ מרדכי יצחק סאמט מהכלא בארה”ב”. שכן, עם ישראל לא ידע על המפגש. אפילו בבית הנשיא לא ידעו מהי מטרת הגעתם של האדמו”רים וראש ישיבת פוניבז’, עד שלא שמעו מפיהם במפורש על מטרת בואם – השתדלות עבור אסיר. אז “עם ישראל עקב בדריכות”, נו, באמת.

• “הפגישה ההיסטורית”, מכתיר כתב העיתון את הפגישה. שוב, התיאור הפומפוזי, כאילו החלה ההיסטוריה בעשר-עשרים השנים האחרונות. כאילו לא אירעו מפגשים כאלו של רבני ישראל, ובראשם מרן החזון איש עם ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון, כאילו לא נפגש הנשיא הקודם שמעון פרס עם גדולי הרבנים, ובראשם הגר”ע יוסף זצ”ל. וגם שז”ר כאילו לא היה.

• הפגישה, “שחברו אליה בכירים מהעסקונה בארץ ובארה”ב” – לא קצת הגזמתם? עסקן מארה”ב (שלמה ורדיגר) ועוד אחד מהארץ (אברהם חשין). לא העסקנים הם שעשו את הפגישה לחשובה, כי אם גדולי ישראל שנכחו בה (האדמו”ר מויז’ניץ, האדמו”ר מרחמסטריווקא, הגאון רבי בערל פוברסקי).

• “המשלחת הנכבדה הגיעה אל הנשיא לא רק בשביל האסיר, אומר הרב יצחק רביץ מלשכת הנשיא…” – הייתי רוצה להאמין שהוא צודק. למען כבוד הנשיא, שהושם ללעג בפגישה. למרבה הצער, זו הסיבה היחידה שהביאה את הרבנים אל משכנו. היא, ואין בלתה.

לא היסטוריה. לא הכרה בנשיא.

2.

ביקשתם לדעת מדוע הכנסת עדיין אינה מתפקדת?

אליבא דיתד נאמן, בטורו הפוליטי של העיתונאי אריה זיסמן, הסיבה: “מחלוקות פנימיות בליכוד ובמחנה הציוני”.

והוא מרחיב: “הקרב העיקרי מתנהל במחנה הציוני על ראשות ועדת הכלכלה בין חברי הכנסת כבל ויחימוביץ. הדבר קשור שם גם להתמודדות הפנימית על ראשות סיעת העבודה”.

תתפלאו (או שלא) אבל אף מילה על המחלוקת סביב איוש הוועדות ביהדות התורה. אגודת ישראל ודגל התורה מתגוששים על מספר הוועדות שיוקצו לכל אחת מהן. אלו דורשים 40-60 לטובתנו, ואלו – בדיוק להיפך, או לכל הפחות 50-50.

אבל אין להאשים את הכתב. רוב הסיכויים שהוא כתב גם על העימות הפנים החרדי, אלא שהמבקר או העורך השמיטו.

כדרכם של יומונים מפלגתיים.

3.

ימות המשיח כבר כאן.

אחרת קשה להסביר איך יתד נאמן (בכתבתה של ט’ כץ – השמטת שם הכותבת הוא מבחירתה, שכן העיתון מפרסם שמות נשים), מראיין משיחיסט מוצהר.

בכתבה מרואיינים פרופ’ אברהם דיסקין, הפובליציסט ד”ר דרור איידר, האסטרטג ליאור רוטברט וגם… העיתונאי (המוערך מאןד) מ’ישראל היום’ מתי טוכפלד.

אז מחד בכתבה על האסון בנפאל בחר העיתון שלא להזכיר את מנהלי בית חב”ד במקום, מאידך  -מראיינים משיחיסט.

מצד שני, כשאתה מראיין איש מקצוע, אתה לא ממש נכנס לחייו האישיים. כפי שלא בדקו את דעותיו של רוטברט, למשל, מדוע שיבדקו את דעותיהם של האחרים.

4.

אהבתי את הסיפור (הבלעדי) שחשף העיתונאי אריה זיסמן במדורו ‘מקור נאמן’: ראש מועצת רכסים, איצ’ה רייך, הגיע לכנסת, ונכנס אל חדר ועדת הכספים. מולו ראה פקיד (סרוג כיפה) יושב ומסדר מסמכים בתוך ארגזים.

“אתה מהקדנציה החדשה או הקודמת”, התעניין רייך.

הפקיד (הלא נחמד) השיב בהתרסה: “אתם עוד לא נכנסים לכאן. חלוקת הצ’קים שלכם תתחיל רק בשבוע הבא…”

הרב רייך לא נשאר חייב: “אולי לפחות תגלה לנו מהו סדר הגודל של הצ’קים כפי שאתם חילקתם בקדנציה החולפת לטובת המוסדות שלכם?…”

הפקיד: “אנחנו נתנו בעיקר להתנחלויות”.

הרב רייך: “יש גם ערים חרדיות מעבר לקו הירוק, ולא ידוע לי שהייתם כל כך נדיבים כלפיהן…”

סיפור מעניין. תזכרו לשלוף אותו כשיטיחו ‘סחטנים’.

5.

הכותרות המבריקות של השבוע:

המוצלחת מכולן היא זו שבה הוכתרה כתבתו של מ’ כרמלי בהמודיע, המתאר את המצב הפוליטי: “אסטרטגיה של איומים”.

במקום השני הכותרת לטורו של יוסי אליטוב במשפחה: “מחלק הארטיקים מבלפור”.

ויש גם: “ושבו שרים” – אריה זיסמן מיתד נאמן, ו”חריקות” – יעקב ריבלין, ‘בקהילה’.

מה שצרם לי, אפרופו הכותרת השמה ללעג את ראש הממשלה שנכנע ל’אסטרטגיה של איומים’, פותח הטור הפוליטי במחמאה הבאה:

“נתחיל בחדשות הטובות לכאורה: נראה שבנימין נתניהו למד לשלוט. הקדנציה הרביעית שלו מתחילה בכך שהוא הפנים שהוא זה שקיבל 30 מנדטים, שזה עדיין רק רבע מהעם אבל יותר מאשר קיבל כל אחד אחר”.

הכל הייתי אומרת על השבוע האחרון. אבל שהוא הוכיח שנתניהו למד לשלוט?

מה שכן, אין ספק ש’המודיע’ מרוצה. לא בכל יום אתה מקבל את משרד הבריאות, כשהחברים בדגל התורה נלחמים על כל פיסת ועדה לרפואה.

6.

אהבתי.

• את חשיפת מ’ כרמלי ב’המודיע’ המספר כי ראש הממשלה נלחץ מהתמונה בה נצפה גלעד ארדן (אז עדיין ח”כ זועם) לצידו של גדעון סער (אזרח זועם) ביום ירושלים. “רב הכותל אפילו התבקש לספק הסברים ללשכת ראש הממשלה מה טיבה של התכנסות לא חוקית זו”.

• את הגילוי הנאות בטורו של הכתב שמעון ברייטקופף במשפחה. בטורו הוא מתאר פגישה שנערכה בביתו של אבינועם ערמוני במושב רמת רזיאל, מי שהחליט להקדיש את חיוו לפעילות פילנתרופית. באירוע הושקה באופן רשמי עמותת ‘המכון החרדי’ למחקר מדיניות, “הפועלת בשנה וחצי האחרונות בשקט ומתחת לרדאר וזוכה להצלחות גדולות המעידות בעיקר על הוואקום הגדול שנפער בתחומים שבהם היא פועלת”. כחצי טור הוקדש למיזם, אבל היה שם גם הגילוי הנאות: “בראשות המכון עומד מו”ל עיתון ‘משפחה’, אלי פלאי”. כך נכון לנהוג.

7.

הגם שהדבר ידוע ומפורסם הייתי מצפה לשורה של גילוי נאות בסופו של הטור הפוליטי של אברהם רוזן בביטאון יום ליום: הכותב מכהן כדובר יו”ר ועדת החינוך.

כך ייראו הדברים אותם כותב בשבחו של ח”כ יעקב מרגי נאותים.

“אף שח”כ הר’ יעקב מרגי עדיין לא נכנס לתפקידו כיו”ר ועדת החינוך הוא כבר החל לפעול במרץ רב למען רווחתם של השקופים החרדיים, אלו שאין להם. מרגי שלח מכתב לשר החינוך ח”כ נפתלי בנט וביקש ממנו לתקן את אפליית הילדים החרדים ממיזם בית הספר של החופש הגדול המופעל על ידי משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי”.

אפרופו מכתב, השמיט כתב העיתון את העובדה לפיה גם סגן שר החינוך, מאיר פרוש, שיגר מכתב דומה.

והנה עוד סיבה מדוע חשוב הגילוי הנאות.

8.

יעקב ריבלין בבקהילה, לעומת זאת, בחר שלא להזכיר את המכתב של יעקב מרגי, והסתפק רק בזה של מאיר פרוש.

“משראה סגן השר הרב מאיר פרוש שהעסק תקוע, ולא היה קשה לו לגם להבין מדוע, לא נותר לו אלא לפנות בדחיפות לשר האוצר ולדרוש את התערבותו. במכתב המתפרסם כאן, מציין פרוש, את ההסכם הקואליציוני המפורש בסעיפים אלו ואת תשובתם המתחמקת של פקידי האוצר. כחלון טרם השיב על המכתב, אבל בלשכת פרוש שוררת אופטימיות שכך יקרה בימים הקרובים”.

לידיעה מצורף גם המכתב עצמו.

לשבחו של ‘בקהילה’ נציין כי העוול כלפי מרגי תוקן בעמ’ 12, בידיעה עליה חתום משה חזן.

תחת הכותרת “תיקון אפליה” נכתב שם כי “ביוזמת יו”ר וועדת החינוך המיועד ח”כ יעקב מרגי מתקנים את אפליית הילדים החרדיים בקייטנות הקיץ”. לידיעה צורף הנוסח המלא של מכתבו של מרגי.

9.

האם איים השר אריה דרעי בישיבה השבועית של סיעת ש”ס לפרק את הממשלה באם לא יעבור חוק מע”מ אפס או שלא?

מחלוקת שררה השבוע בנושא.

גרסת עורך יום ליום, יצחק קקון:

“מי שחשב בטעות כי אחרי הקמת הממשלה לא יקוים ההסכם, הרי הוא טעה. יו”ר תנועת ש”ס, השר הרב אריה דרעי, הגיב בחריפות בפתח ישיבת סיעת ש”ס בכנסת ביום שני השבוע על הפרסומים כביכול שהאוצר אינו מתכוון לקיים את ההבטחה לש”ס על מע”מ אפס למצרכי יסוד, כי “נעמוד על יקום ההסכם הקואליציוני על קוצו של יו”ד”.

כך הייתה גם גרסת דובר ש”ס גואל ועקנין, כפי שהעבירה לעיתונאים מיד לאחר הישיבה: “ראיתי פרסומים על כך שבאוצר מתנגדים להורדת המע”מ על מוצרי יסוד, זה היה חלק מהדרישות במ”מ הקואליציוני ואעמוד על כך שזה ייושם”, הייתה ההודעה ה’פושרת’.

גרסת העיתונאי יעקב ריבלין בבקהילה:

“כחלון טרם אמר את דברו בנושא, אבל האנשים שסביבו נתנו לש”ס להבין שזה לא יעבור אצלו, משיקולים כלכליים טהורים. בתגובה החליט דרעי לצאת ולאיים בהפלת הממשלה”.

הגרסה האחרונה, היא הנכונה. הייתי שם, בישיבת הסיעה. במו אוזני שמעתי.