וכפר אדמתו עמו • גרינבוים נזכר בפגישה

את אותה פגישה לא אוכל לשכוח. הימים ימי השמיטה של שנת תשס”ח. לפתע אורו פניו, וביישוב הדעת פנה כמי שעומד לספר עוד סיפור מהרבבות שאצורים בזיכרונו החד. “אני מכין צוואה”, הוא אמר ועיניו מחייכות. “לצוות את בניי ואת ביתי אחריי”.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שזכיתי להסב לצדו של הרבני החסיד רבי שמואל מרדכי מינץ זצ”ל, יו”ר ‘קרן השביעית’ ומזכ”ל אגודת ישראל. במשך כשמונה שנים ישבתי אחת בשבוע ורשמתי מפיו את סיפור חייו. הפעם הוא היה דרוך. יותר מתמיד. הפעם דיבר על הצוואה.

שתי צוואות הכין באותן שעות. צוואה אחת על קנייניו בעולם הזה. צוואה אחת על קנייניו בעולם הבא. הצד השווה שבשתיהן ניכרה מידת השתוותו, חסידותו ויראת חטאו הקודמת לחכמתו. לשתיהן התייחס באותה רצינות תהומית, שהייתה מנת חלקו כל הימים.

כשסיים לכתוב את הטיוטות ביקש שאעתיק אותן למסמך ממוחשב, כשהוא מקריא לי מילה במילה. אלה היו רגעים יקרים מאוד: ביישוב וצלילות הדעת, מאפייניו כל הימים, הקריא את צוואתו שלו כמי שקורא צוואת אדם שלישי. ואז הגיע לעניין ההלוויה, הקבורה וההספדים.

בהתרגשות וברטט הסביר שנעשית טובה עצומה לנשמה כשקוברים את האדם בזריזות האפשרית. משיבים אותו אל עפר ומקיימים את רצון יוצר האדם מאדמה.

ואז הוסיף בקשה לא שגרתית ולא פשוטה. מבחינה מסוימת, לאיש דגול שכמותו היא גם לא פשוטה לביצוע. “איני חפץ שיכתבו עליי כלום, לא בפטירה וגם לא בשנה”. בנחרצות ובעיניים יוקדות הכתיב לי את ההוראה: לא לכתוב על המצבה מאומה מלבד “פ”נ הרה”ח ר’ שמואל מרדכי מינץ בהרבני החסיד רבי מתתיהו ז”ל”.

מעשרות שנים של יגיעה, עסקנות, שליחות ציבור, קירבה וחיבה מגדולי ישראל, אהבת תורה ורדיפת חסידות – לא ראה דבר שראוי להתפאר בו ולחקוק אותו. רק שלוש מילים בודדות משירת האזינו הסכים לחרות: “וכפר אדמתו עמו”. הא ותו לא.

לפליאתי, שיבר את אוזניי. מדרש חז”ל אומר שמצוות השמיטה יכולה היא שתרחם ולהוציא את האדם מגיהינום. לאחר פטירתו מצאתי את הדברים שאליהם התכוון ככל הנראה. וכך כותב מדרש שוחר טוב: “אם הוציאו את המעשרות ועשו את השמיטים וכל המצוות שנצטוו בהן, אותה שעה היא מרצה מעשיה לקדוש ברוך הוא. מנין אף המתים, שנאמר ‘וכפר אדמתו עמו’. מי מכפר על עמו, אדמתו”.

והוא, שהיה אמון משך חמש שמיטות על ‘קרן השביעית’ ובשנים האחרונות פעל במכון ‘הליכות הארץ’ שהקים וייסד להטמעת ערכי השמיטה ומצוותיה, הוא שנתמנה על ידי גאב”ד קוממיות זצוק”ל לחולל את מהפכת השביעית בארץ הקודש – ביקש לבוא רק עם זכות זו לפני בית דין של מעלה.