עוד ילד או עוד תואר? • הטור של מירי שניאורסון

מירי שניאורסון
|
ט' אייר התשע"ד / 09.05.2014 09:51
המנחה המופתע שאל: “מה עושים עם הלימודים? כמה מרוויחים בעקבותיהם?” יכולתי רק לסלוח לו על שאלתו • מירי שניאורסון מניחה על השולחן שאלה: תואר ראשון לאישה החרדית – בשביל מה?

תואר ראשון לאישה החרדית. בשביל מה?

תאמרו בשביל הידע: קודם כל עדיף לדעת את מה שהתורה מצווה אותנו.

תאמרו בשביל הפרנסה: העובדה היא שמרבית הנשים החרדיות העובדות אינן בעלי תואר אקדמי. יש להן תואר בגידול ילדים, בבניית בית של תורה. אבל לא בהכרח כזה שהגיע מהאקדמיה.

תאמרו בשביל השכר:  בעידן הפוסט-אקדמי, אין הרבה הבדל בין אימא בעלת תואר לאימא נטולת תואר. שתיהן צריכות להתמודד עם הסתייגות המעסיקים מהעסקת אישה מטופלת בילדים ומשפחה. יתרה מכך, זאת בעלת התואר בוודאי רוצה שכר גבוה יותר. ובצדק.

תאמרו שאני כותבת את הדברים בגלל שלי עצמי אין תואר – אז תאמרו. הייתי פריקית של לימודים. רשימת התעודות שצברתי במהלך השנים ארוכה מאוד. ואתם יודעים מה, הקורס היחיד שתורם לי גם כיום הוא “פסיכולוגיה יהודית על פי תורת החסידות”. היה בו כל מה שאני צריכה לניהול הבית היהודי, לשיפור הזוגיות ולשיפור האני שלי.

אה, וזה היה הקורס האחרון שלקחתי. לפני מספר חודשים החלטתי להיגמל מההתמכרות ללימודים. גדול תלמוד. למה? כי הוא מביא לידי מעשה. אין כל תועלת בלימוד שממנו לא מפיקים מעשה. להבדיל מלימוד התורה הקדושה שהוא עצמו מעשה. מעשה מצווה.

המנחה הופתע

אני מלאת הערצה לגב’ עדינה בר-שלום, לנחישות שלה ולמלחמת החפירות שניהלה במשך כל השנים, על מנת להחזיק את מסגרת הלימודים האקדמאיים שהקימה לחרדים. כי אני מכירה את התחום הזה מקרוב. הייתי שם וראיתי עד כמה “משתדלת” המדינה לעזור לציבור החרדי לצאת לעבודה. אצל הגברים יש איזו עזרה כלשהי, במקרה של הנשים, כמעט ואין כלום. כל מה שהושג, אם על ידי עדינה ואם עלי ידי אחרים, הושג בדם, יזע ודמעות.

אבל, כן. יש אבל, אבל גדול. בשביל מה לימודים אקדמיים? אם כבר, בואו ללמוד תורה. בקריאתי אני מכוונת לציבור הנשים. על הגברים החובה מוטלת בין אם ירצו בכך ובין אם לא.

ישבתי בפאנל שעסק בנושא לימודים לנשים לצידה של עדינה בר-שלום. 20 נשים ישבו בפאנל וכל אחת מהן הציגה מגוון עשיר של תחומי לימוד לנשים, הן לימודי תעודה והן לימודי תואר. כאשר הגיע תורי (ייצגתי את מכללת ‘אור חיה’), פתחתי והבהרתי שאיני מהווה תחרות לאף אחת מהנוכחות. אני לא באתי להציע לימודי מקצוע. באתי להציע לימוד תורה, לימוד הנושאים הרלוונטיים לבית היהודי, לקיום התורה והמצוות, לאמונה היהודית.

המנחה המופתע שאל: “מה עושים עם הלימודים? כמה מרוויחים בעקבותיהם?” יכולתי רק לסלוח לו על שאלתו. מה מרוויחים? מרוויחים ילדים יראי שמים. מרוויחים בית של אור תורה וחסד, בית של חום יהודי. מה שווה יותר מזה? בשביל מה אנחנו עובדות כל-כך קשה אם לא בשביל הבית, המשפחה והילדים שלנו.

מימוש עצמי אמיתי

אישה שלומדת תורה, הלכה, מוסר, חסידות, עבודת המידות, פרקי אבות, הבית היהודי, זוגיות ואימהות היא זו שביתה יהיה בית רגוע יותר, שליו יותר ושמח יותר. לאישה כזו יהיה קל יותר למלא את שליחותה בעולם הזה. מימוש עצמי זה נחמד, אבל רק אחרי שאנו מממשים את השליחות לשמה ירדה נשמתנו לעולם.

אני לא יכולה להתייחס לעניין הזה מבלי להביא תקציר משיחה שניהלו כ”ק אדמו”ר מליובאוויטש זצ”ל ויבדל”א האדמו”ר מבעלזא שליט”א. בפגישה שהתקיימה לפני 33 שנה עסקו שני האדמו”רים בלימוד תורה אצל נשים.

הרבי מבעלזא: האם לדעת הרבי יש ללמד בנות משניות או גמרא?

הרבי מליובאוויטש: משניות הן הלכות. אם כן בוודאי שהבנות צריכות ללמוד.

בנוגע לגמרא, הסביר הרבי מליובאוויטש, כי בדורנו, דור פתוח בו כל אחד יכול להגיע למידע, עדיף שהבנות תלמדנה את עיקרי הדברים בדרך הטהורה ולא תגענה לכך ממקורות אחרים.

הרבי מבעלז: אם כן, מה נכנס בגדר תִּפְלוּת? (חז”ל הורו לא ללמד נשים גמרא ואמרו כי כל המלמד בתו גמרא כאילו למדה תפלות).

הרבי מליובאוויטש: הדיוק שלי בדבר הוא, שכיום את לימוד ה”תפלות” יש כבר להן כבר ממילא. אלא שבידינו להעמידן על דרך הישר.

 • הכותבת היא בעלת “הבחירה שלי”, מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו

 [email protected]