הגיע הזמן לקיים דיון על ה’ליבה החרדית’

החינוך החרדי מתמודד עם הרבה בעיות: אפלייה, סמינרים, צפיפות, חוסר תקציבים, לימודי ליבה, וההתנכלות ל’פח השמן הטהור’.

בימים אלו עולה על כסאו של השר מבית ‘יש עתיד’, שי פירון, מיניסטר חדש: נפתלי בנט, איש ‘הבית היהודי’. בנט, אינו בהכרח דמות חרדית, אבל עם זאת הוא מצליח לעורר הרבה פחות אנטגוניזם מן השר שהשתייך למפלגתו של יאיר לפיד. מה עוד שלצידו ישמש כסגנו מאיר פורוש מיהדות התורה.

האם הגיעו ‘ימי השובע’ כפי שבחרו חלק מכלי התקשורת החרדיים להכריז? או שיש עדיין מה לתקן בחינוך החרדי?

חרדים 10 פנה לעשרה אנשי חינוך ותקשורת מובילים, וביקש מהם לשרטט את מפת הליקויים – כפי שהם רואים אותם – בחינוך החרדי, לצד הצעות שיפור.

 יוסף גולדרינג: הגדרת הליבה החרדית

נפתלי בנט שלום,

עם כניסתך כשר חדש למשרד החינוך, צפוי להתעורר שוב הוויכוח המוכר על רקע דרישתה של מערכת החינוך הכללית להכנסת ‘תכנית הליבה’ לבתי הספר החרדים, מול העמדה החרדית, המתנגדת לכך .

בתפיסה החרדית קיימת אמונה פנימית, כי הלימודים המתקיימים, והערכים הנרכשים במוסדות החינוך החרדי הינם מספקים כדי לרכוש יכולת לקיום אורח חיים תקין ברמה החברתית והאישית, לבוגרי המערכת שבאחריותה.

כעוסק בחינוך שנים רבות ובתפקידים שונים, סבורני שהגיע הזמן לערוך בירור מהי ה’ליבה החרדית’.

העובדה היא שאין במערכת החינוך החרדי הסכמה על ‘ליבה חרדית’. כפי הנראה גם לא התקיים מעולם דיון בעל אופי שכזה.

המצב הקיים הוא, שכל מגזר ותת-מגזר מכתיב לאנשיו את תכני הלימוד במוסדו. ישנו חוסר בהירות במערכות השונות בדבר התוצר, היעדים הברורים והחזון. במקרים מסוימים אפילו דעתם של גדולי הדור איננה נשמעת במוסדות החינוך, כשבהקשר לכך ניתן להזכיר את שאלת ההספקים הלימודיים בעיון בישיבות הגבוהות או קבלת תלמידות למוסדות חינוך.

לפיכך, עולה הקריאה לבסס ולנסח את תכנית היסוד/הליבה לצעיר החרדי המתחנך במוסדות הקהילה החרדית. לנוכח האתגרים שהתקופה מציבה בפנינו, נדרש לנסח תכנית שתיתן מענה הן ביחס לדרישות הסף השומרות את מקומו של הצעיר בקהילה, והן ביחס לשמירת המשכיותה של הקהילה על ידי חינוך לערכים ולידע מתאים.

בד בבד לצייד את החניך בידע, שלדעת  קובעי המדיניות הוא זקוק לו כאזרח וכאדם במציאות העכשווית והאקטואלית.

לדעתי, לא זו בלבד שהמצב הקיים גורם לחוסר בהירות של יעדי החברה, אלא שגם החברה כשלעצמה יוצאת נפסדת: הן כלפי פנים והן כלפי חוץ.

דרוש אם כן בירור מעמיק ורחב, בשיתוף רבנים, אנשי חינוך ואנשי מקצוע להגדרת לימודי ‘הליבה החרדית’, שייתן מענה הן ברמה החברתית והן ברמה האישית.

ניתן גם  לטעון שבמידה ותוצג ‘ליבה חרדית’, שתהווה אמירה של הקהילה החרדית בדבר דרישותיה היסודיות מכלל הבוגרים של מוסדותיה, ישקלו הדברים בצורה מקצועית יותר אל מול דרישות המערכת הכללית.

• הרב יוסף גולדרינג הוא מנהל מרכז חינוך תורני על יסודי אהליך, ומפקח בכיר במשרד החינוך.