חשבון נפש • שלי יחימוביץ’: “הפסדנו בגלל התנשאות וניכור של השמאל”

מי שראה את הסרט ‘הרצוג’ – סרטה של העיתונאית ענת גורן ששודר בתכנית ‘המקור’ בערוץ 10 –  עלול לחשוב שההפסד של המחנה הציוני בבחירות לכנסת ה-20 נובע בעיקר מהבליץ התקשורתי שביצע ראש הממשלה בנימין נתניהו בימים האחרונים לפני הבחירות.

פרשנים ועיתונאים מרימים על נס את קמפיין “הערבים נוהרים”, כאחד הגורמים המכריעים שהובילו למפלת השמאל.

אלא שהקלטה שחושף העיתונאי ישי פרידמן באתר ‘מידה’ מגלה, כי דווקא בתוך מחנה השמאל ישנם קולות שמוכנים להודות כי הכשל בבחירות הוא הרבה יותר עמוק.

בסוף השבוע שעבר הגיעה ח”כ שלי יחימוביץ’ לכנס שהתקיים ב’יד טבנקין’ ברמת אפעל לדיון שכותרתו הייתה: “סדר יום חדש בשמאל”. בהקלטה מהדיון נשמעת ח”כ שלי יחימוביץ’ מודה כי ההפסד של השמאל בבחירות האחרונות לא נגרם בגלל דברי נתניהו על “נהירת הערבים לקלפיות”, אלא בשל היסטוריה ארוכה של התנשאות וניכור של השמאל כלפי חלקים בחברה הישראלית.

“יש לנו נטייה להיות מאוד קצרי רוח בכל מה שנוגע לחשבון נפש”, קטלה יחימוביץ’ את תרבות חשבון הנפש של השמאל. “אנחנו עושים שתי דקות חשבון נפש ואז נמאס לנו, ואנחנו חוזרים להיות תוקפניים וכועסים על עצמנו שבכלל העזנו להטיל ספק בצדקת דרכנו”.

לדברי יחימוביץ’, התהליך הזה חזר על עצמו בבחירות האחרונות: ”הייתה התפרצות זעומה וסמלית של הכאה על חטא בעקבות ‘הגרבוזיידה’ ומיד זקפנו את ראשנו בגאווה שאין לה שום סיבה וחזרנו לרטוריקה הישנה”.

לדבריה, מאז ומתמיד הייתה למפלגת העבודה בעיה עם היחס למזרחים. “כשהייתי עיתונאית, כל פעם שעסקתי בזה (-באפליית מזרחים) חטפתי על הראש ובגדול, ממש חטפתי על הראש”. אך לדבריה זה לא יעזור: “נגזר עלינו לנהל את השיחה הזאת ואם לא, מישהו ינהל את הדיון הזה בשבילנו. זהו אחד החרישים העמוקים שאנחנו צריכים לעשות ולא די באותה בקשת סליחה סימבולית שאהוד ברק ביקש בשעתו”.

בשלב הזה בקשה יחימוביץ’ לטפל בסוגיית גרבוז: “תמיד יבוא הגרבוז שלנו”, אמרה, והוסיפה כי למרות שמבחינה טכנית גרבוז איננו איש מפלגת העבודה אלא מרצ, נזקו לא ישוער: “תמיד יבוא הגאון התורן. בין אם זה דודו טופז או גיגי פרס (-האח של שמעון פרס) שדיבר על ‘הפלנגות של עמיר פרץ’ שהשתלטו על מפלגת העבודה, או תיקי דיין שקראה למצביעי הליכוד אספסוף. קצרה היריעה”.

יחימוביץ’ חשפה כי בנושא הזה יש השתקה שיטתית במפלגת העבודה, דבר שחוותה בעצמה במהלך מערכת הבחירות של 1999, כאשר כעיתונאית עסקה בדבריה של תיקי דיין אודות ה’אספסוף’ בימין.

“זה היה בימים כשאהוד ברק היה מלך ישראל והמושיע. אני הייתי העורכת והמגישה של ‘הכול דיבורים’ שמעתי את זה ביומן הבוקר בחטף, אף אחד לא התייחס לזה. כמעט עשיתי תאונה. באותו יום הקדשתי תכנית שלמה לנושא. אחר כך חטפתי הרבה ביקורת על זה שאני מסכנת את סיכוייו של ברק”.

“גרבוז”, המשיכה יחימוביץ’, “הוא לא איש מפלגת העבודה, ההפגנה לא הייתה הפגנה של מפלגת העבודה, אבל הרבה אנשים בחברה הישראלית הרגישו שגרבוז מבטא תחושה עמוקה שקיימת במחנה שלנו. ואתם יודעים מה? הם פשוט צודקים. הם צודקים”.

“הנטייה ליחס לימין הצבעה אמוציונלית, לא רציונלית, הזויה, מלווה בקמעות ופרימיטיבית היא לא נכונה”, אמרה יחימוביץ’. “גם אנחנו מצביעים אמוציונלית. גם אנחנו מצביעים שבטית וזהותית, וגם אנחנו מצביעים למי שפחות מאיים עלינו ולמי שיותר דומה לנו. ההצבעה הלא רציונלית הזו נמצאת גם במחנה שלנו ואפילו יותר חזק. כי מזרחים מצביעים גם לאשכנזים וגם למזרחים ואשכנזים מצביעים רק לאשכנזים”.

לדבריה זה אחד מגורמי הכשל של הבחירות האחרונות: “אנחנו יוצרים קמפיין מאוד שבטי, מאוד זהותי. הקמפיין האחרון הביא את כל השבט, בהמוניו. וגרר אפילו מצביעי לפיד” – אבל האסטרטגיה הזו גרמה לתגובת נגד: “הקמפיין היה כל-כך מוצלח וכל-כך שבטי עד שהוא גרם לצד השני ‘להתקפד’ בתוך עצמו, לגונן על עצמו ולצאת למערכה בחזרה”.

לדבריה, מדובר בעניין עמוק יותר מדבריו של נתניהו על המצביעים הערביים: “זה אולי נתן פיניש מכוער לעניין, אבל זו לא הסיבה. בסוף הייתה כאן ‘התקפדות זהותית’ מול ‘התקפדות זהותית'”.

יחימוביץ’ הצהירה גם על כוונתה לשתף פעולה בתחומים חברתיים וכלכליים עם חלק מחברי הממשלה – בעיקר החרדים.

לדבריה, בכוונתה לתמוך בהעלאת קצבאות הילדים, לסייע לליצמן בהעברת חוקים לטובת ביטוח סיעוד ממלכתי וטיפולי שיניים בחינם לכל.

יחימוביץ’ הפתיעה ואמרה כי יש לה בממשלת נתניהו יותר “שותפים טבעיים” מאשר בממשלת הרצוג, לו הייתה קמה. “הרי אם אנחנו היינו מרכיבים ממשלה אז יאיר לפיד ושריו הניאו-ליברלים היו בממשלה הזאת”, אמרה.

בנושא הזה יחימוביץ’ לא מרגישה לגמרי בבית אפילו במפלגה שלה עצמה, ויש לה ויכוחים עם חלק מבכירי המחנה, כמו למשל עם פרופ’ טרכטנברג.

“ביני לבין טרכטנברג פעורה תהום כלכלית. הוא היה הזרוע המבצעת של נתניהו ומשקיט המחאה ניסיתי להכניס כמה תיקונים במצע, כמו למשל סעיף של ביטוח סיעודי לכל, והוא לא הסכים. לא הצלחתי להכניס. אבל אם ליצמן אומר שהוא יממש את זה, אז תסלחו לי, אני הולכת לתמוך בליצמן למען הגשמת המטרה הזו. כאן אין ‘אנחנו והם'”.