‘תורה ועבודה’ נגד ההפרדה באקדמיה: בריחה מהמציאות

מנכ”ל תנועת ‘נאמני תורה ועבודה’ מתנגד ליוזמה להקים כיתות נפרדות באקדמיה • “אני לא חושב שבחברות החרדיות יש קדושה גדולה יותר מבחברה המעורבת • אנחנו חיים בחברה מעורבת, יש פיתויים, יש יצרים וצריכים להתמודד. אם יוצרים מסגרת נפרדת, דוחים את ההתמודדות למקומות אחרים • אדרבא יכול לצאת מזה שידוך – וזה לא כזה נורא”

יוזמה של עמותת ‘בית מדרש ישיבתי’ להקמת כיתות נפרדות לגברים ונשים באקדמיה, זוכה להתנגדות דווקא מצד תנועת ‘נאמני תורה ועבודה’.

תנועת ‘נאמני תורה ועבודה’ מגדירה עצמה כ”תנועה ציונית-דתית המבקשת להחזיר את הציונות הדתית לשורשיה, ומגמתה לפעול לשילוב התורה עם המדע, עם חזון הציונות, ועם החיים המודרניים”.

התנועה מפעילה תאים בכל הקמפוסים אשר מטרתם לחזק את הסטודנטים הדתיים ”המעורבים עם הבריות”, מתוך מחויבות להלכה וערכי הצניעות.

שמואל שטח, מנכ”ל התנועה, הסביר לערוץ 7 מדוע הם מתנגדים לכיתות נפרדות: “אנחנו חיים בחברה מעורבת, יש פיתויים, יש יצרים וצריכים להתמודד. אם יוצרים מסגרת נפרדת, דוחים את ההתמודדות למקומות אחרים, ששם זה עלול להתעורר, הרי מקומות העבודה הם מעורבים ושם הבעיה גדולה יותר כי זה כבר אנשים נשואים, באוניברסיטה אדרבא יכול לצאת שידוך וזה לא כזה נורא”.

לדבריו, חברה נפרדת אינה קדושה יותר מזו המעורבת. “גם בחברות הנפרדות, כשיש הפרדה בין נשים לגברים, באופן מעשי בעולם המודרני אין יכולת לחסום את היצר, זה קיים בכל מקום. אז במקום להתמודד יוצרים חסמים טכניים, אבל הבעיות עוברות למקום אחר, אני לא חושב שבחברות החרדיות יש קדושה גדולה יותר מבחברה המעורבת.

לדבריו, “כמו בכל מציאות בה אנו חיים, סטודנטים הלומדים בקמפוס כללי ומעורב אכן עלולים להיסחף, להתפרק מכללי ההלכה ולאבד את זהותם הדתית”.

לדעתו, “הדרך למניעת שחיקה תורנית באה על ידי בניית עולם רוחני, אשר ידע להתמודד עם ספקות, ביקורת ושגרה ואינו מבוסס על תמימות בלבד. מעבר לכך, על האדם ליצור לעצמו גבולות ברורים ועוגנים הלכתיים אשר יחזקו אותו בהתמודדות החברתית”.