החינוך החרדי מתמודד עם הרבה בעיות: אפלייה, סמינרים, צפיפות, חוסר תקציבים, לימודי ליבה, וההתנכלות ל’פח השמן הטהור’.
בימים אלו עולה על כסאו של השר מבית ‘יש עתיד’, שי פירון, מיניסטר חדש: נפתלי בנט, איש ‘הבית היהודי’. בנט, אינו בהכרח דמות חרדית, אבל עם זאת הוא מצליח לעורר הרבה פחות אנטגוניזם מן השר שהשתייך למפלגתו של יאיר לפיד. מה עוד שלצידו ישמש כסגנו מאיר פורוש מיהדות התורה.
האם הגיעו ‘ימי השובע’ כפי שבחרו חלק מכלי התקשורת החרדיים להכריז? או שיש עדיין מה לתקן בחינוך החרדי?
חרדים 10 פנה לעשרה אנשי חינוך ותקשורת מובילים, וביקש מהם לשרטט את מפת הליקויים – כפי שהם רואים אותם – בחינוך החרדי, לצד הצעות שיפור.
הרב בצלאל כהן: שוויון הזדמנויות בחינוך החרדי
מערכת החינוך החרדית בישראל, שבה ועולה מפעם לפעם לסדר היום הציבורי והתקשורתי. מצד הקהילה החרדית מרבים לציין את מעלותיו של החינוך החרדי, את תלמידי החכמים הגדלים בעולם הישיבות, את הערכים החינוכיים המועברים לדור הצעיר, ואת ההישגים הלימודיים של הבנות החרדיות.
מצד החברה הישראלית הכללית מלינים על היעדר לימודים כלליים בחינוך הבנים החרדים, על שיעורים נמוכים של הגשה לבגרות גם אצל בנות חרדיות, ועל שיעורי הנשירה הגבוהים ממערכת החינוך החרדית.
ברור לכל בר דעת, שלא ניתן יהיה לכפות על הקהילה החרדית לחנך את בניה ובנותיה באופן שהיא אינה חפצה בו, אולם מאידך ברור גם שבתוך הקהילה החרדית עצמה ישנם רבים וטובים המבקשים לתת לבניהם חינוך שונה במידה כזו או אחרת מהמקובל עד כה.
לאור זאת, אין ספק שהדרך הנכונה והיעילה ביותר לטובת כולם, היא ביצירת אפשרויות חינוכיות שונות שיעמדו בפני ההורים החרדים המבקשים מוסד חינוכי מתאים לילדיהם.
לשם כך, אין צורך לפגוע במוסדות החינוך הקיימים, אלא למצוא את הפתרונות הנדרשים עבור מי שמבקש להציע לחניכים החרדים מסגרות חינוכיות חדשות וחדשניות ונתקל בדרכו בקשיים שונים.
מניסיוני בשנים האחרונות בהקמת וניהול ישיבת ‘חכמי לב’ – ישיבה תיכונית חרדית בירושלים, אני משוכנע כיום שבמודל זה ישנו פוטנציאל גדול להצמיח בוגרים רבים בעלי זהות חרדית מובהקת עם ידע תורני רב, ועם הידע הכללי הנדרש להמשך דרכם בכל תחומי החיים.
אולם הבעיה העיקרית המונעת זאת היא העלות הכלכלית של מודל חינוכי זה, שבמצב הנוכחי היא אפשרית לעשירים בלבד.
השילוב של לימודי קודש ישיבתיים ברמה גבוהה, עם לימודים כלליים עד לזכאות לבגרות, כשנדרשים לשם כך גם להשלים פערים משנים קודמות, מחייב יום לימודים ארוך ואינטנסיבי, המצריך גם הזנה מלאה ובמקרים רבים תנאי פנימייה מלאים. העסקת מורים מקצועיים במגוון רחב של תחומי דעת, עם צורך בחלוקה של כל כיתה לרמות שונות, מייקרת עוד יותר את המודל המדובר.
מודל “הישיבה התיכונית החרדית” הוא היחיד שיאפשר את צמיחתו של דור חדש של חרדים נורמטיביים בעלי יכולת להשתלב בעולם העבודה בגיל צעיר ובתחומי עיסוק איכותיים. כל מודל אחר שיפנה לנערים חרדים נושרים ויסתפק בחינוך מקצועי וטכנולוגי, לא יביא את השינוי הנדרש.
אולם המודל התקציבי הקיים כיום בישראל איננו מאפשר באמת הקמת מוסדות כאלו עבור משפחות חרדיות שאינן משופעות בממון.
מתן שוויון הזדמנויות בחינוך ישיבתי-תיכוני לבנים חרדים ממשפחות בעלות רקע סוציו-אקונומי נמוך היא חובת השעה.
• הרב בצלאל כהן הוא ראש ישיבת חכמי לב