כתב הגנה על שניים מאנשי נתניהו

אביחי מנדלבליט. אני לא חושב שמזכיר ממשלה יכול להפוך ישר ליועץ משפטי לממשלה. נשמע לי הזוי שבן אדם שהיה איש של נתניהו, כפוף לו, יצטרך ביום אחד להפוך את עורו ולעמוד מולו כיועץ משפטי.

יחד עם זאת, מה שנעשה למנדלבליט בסיפור של החקירה הפלילית נגדו – זה טירוף. דוגמא נוראית לכמה עוול יכולות לגרום רשויות החוק לאדם ולאיזו רמה של שיגעון הגיע סיפור הרפז הבלתי נגמר.

חטאו של מנדלבליט מסתכם בכך שבהיותו הפרקליט הצבאי הראשי, לא דיווח מידית ליועץ המשפטי לממשלה על כך ששמע מהרמטכ”ל אשכנזי, שמסמך הרפז נמצא בחזקתו.

הוא אפילו הסתיר אקטיבית את העובדה הזאת מעוזרו של היועץ המשפטי, רז ניזרי, בדיוק כשהפרקליטות הכינה בקשה לבית המשפט לחייב את ערוץ 2 למסור את המסמך.

ייתכן שזה לא בסדר, אולי מנדלבליט טעה כשרצה ‘לישון לילה’ לפני שהוא מייעץ לרמטכ”ל מה לעשות (יש גם תיאוריה שהוא בכלל כבול בחיסיון לקוח כלפי הרמטכ”ל, אבל בוא נתעלם ממנה לצורך הדיון).  אבל איך זה מגיע לחקירה פלילית? איך מפה מגיעים לעשרות שעות של חקירה באזהרה?

אין מילים לתאר את גודל העוול שנעשה פה.

עכשיו כבר סוגרים את התיק סוף-סוף, אחרי שעינו את האיש היטב, אבל עדיין מישהו בפרקליטות לא מוכן לרדת מהאקליפטוס ורוצה שהתיק ייסגר מ’חוסר ראיות’ ולא מ’חוסר אשמה’.

סגירת תיק בעילה של חוסר ראיות, מבחינת מנדלבליט, חוסמת אותו לכל תפקיד שיפוטי בכיר, שופט או יועץ משפטי.

זה המקום להזכיר שהתיק הלא ממש דל בראיות נגד השופט העליון יורם דנציגר נסגר באופן די מסריח מחוסר אשמה.

אם דנציגר קיבל חוסר אשמה, למנדלבליט מגיע צל”ש מהפרקליטות, ואם ארגון הפרקליטים רוצה להבין למה כל-כך צריך שהילה גרסטל, נציבת הביקורת על הפרקליטות, תשב להם על הזנב, אז ההתנהלות סביב התיק הבלתי נגמר הזה היא דוגמא טובה.

שלמה (מומו) פילבר. פילבר שימש עד לא מזמן כראש מטה הבחירות של נתניהו. הוא הולך איתו הרבה שנים, עוד מקמפיין 99 הכושל. בדרך הוא שימש כמזכ”ל מועצת יש”ע, בתפקיד בכיר ברכבת ישראל ועוד.

כעת מדובר בו כמועמדו של ראש הממשלה נתניהו לתפקיד מנכ”ל משרד התקשורת.

העיתון ‘כלכליסט’ מצא איזה מאמר בחתימתו מלפני 20 שנה בו פילבר תומך בטענות הקונספירציה בעניין רצח רבין. פילבר הסביר כי אכן חתם, אבל לא כתב את המאמר כלל.

אני לא אומר ש’כלכליסט’ לא היה צריך לפרסם, אבל זו באמת מסוג הידיעות שעושות עוול לאדם, בטח בצורה המנופחת בה שווקה.

עשרים שנה עברו, ברור לחלוטין שפילבר לא מאמין בתיאוריות הללו ובוודאי לא מפיץ אותן, הוא מתנער מהן בגלוי, בדרך הוא עשה מיליון ואחד דברים שלאו דווקא מזוהים עם קיצוניות וחוסר מקצועיות, ומעל לכול – זה ברור שהידיעה באה בניסיון בוטה לטרפד את מינויו.

פילבר כתב בפייסבוק שלו שזו ידיעה של עיתון, שרוצה לפגוע בנתניהו. אני יכול להבין למה הוא מרגיש ככה. זה בדיוק מסוג הידיעות שגורמות לצד של נתניהו להאמין שרודפים אותם, לא על בסיס ענייני.

נתניהו נתן לפני מספר ימים כמה סיבות מספיק טובות לחשוד בכוונותיו לגבי משרד התקשורת. ברגע שפיטר כפי שפיטר את מנכ”ל משרד התקשורת, אבי ברגר, הוא כבר הכתים כל מועמד משלו שיבוא לשם, בטח מועמד עם זיקה פוליטית.

לא צריך לחפש מתחת לאדמה עוד משהו כדי לבלום את זה.

• מתוך הבלוג של רביב דרוקר: http://drucker10.net