שיר חג: הנה חתן, הנה כלה. ואיה חופה?

עטופת הילה ונסוכת זוהר-

כתובתה מרובה ומלאת מוהר.

הבט חתן, שא אל כלה עין-

התקדשו נא עתה בברכת היין.

התבונני כלה, הסירי הילת הינומך-

יגאל חתן את ימי עלומך.

אילת אהבים, משוש כל לב-

לזאת כל אב, נפשו ישובב.

כלילת מעלה ונטולת חסר-

עטרת בעלה, היא לו הכתר.

תתקע”ד דורות בקרן זווית מונחת-

בידי אב אוהב מטופחת, לרגע לא מוזנחת.

חיזר אביה אחרי כל אומות-

פנה לאנשי ערב, דעותיהם עקומות,

ביקש ידי מערב, הנהגותיהם איומות.

נע לצפון זע לדרום-

וכמעט שביקש להשיאה לבני מרום.

אל עבדו משה ניגש, אל שורש הנשמה-

טרם קראם וכבר הכריזו: “נעשה ונשמע”.

הנה חתן הנה כלה, ואיה חופה-

קידש ההר, התקדשה התקופה.

סיני יועד, אבני ההר מורקו-

ההר הועד ומעשי בראשית שתקו.

ציפור לא צייץ, פר לא געה-

בין אש ומים פייס, כילה הרעה.

בעלי מומין נתרפאו, הן כולם חתניו-

כפופין נזדקפו, ביראה יעמדו לפניו.

שמים וארץ כשני עדים-

אומות העולם המה שושבינים.

בקולות שופר, ברד ותימרות עשן-

נתקדשה הכלה, קידש החתן.

גורלם זה בזה נקשר, חייהם נצחיים-

תורת – ישראל, זהו סם החיים.

*

הביטי כלה, ראי חתנך-

בין גויים שוכן, בגלות מתהלך.

נפשו לך כמהה, שאור שבעיסה מעכב-

בארץ עמים טמאה, את דרכו מנתב.

אך ליבו בל עימו, את כלתו מבקש-

אף כשהיה- דור פתלתול ועיקש.

לפני אביך הפילי תחינתך-

זכרי חסד נעורים, כשראה חינך.

ישוב אבי ונפשי גאלה-

אז אלך אליך כלתי

“לכה דודי לקראת כלה”.