ה’ריקודגלים’ בירושלים: ריקודים, התפרעויות ערבים – ומעצרים • צפו בחגיגה

מה שכתב רבה”ק (על הגאולה ועל התמורה אות מ”ד דף פ”ח מדפה”ס) וזלה”ק: והנה דבר ברור שעצם הכניסה למלחמה זו הי’ באיסור, ומה גם לכוף את כלל ישראל לצאת וללחום באומות ולהכניס עי”ז את ישראל לסכנה הוא נגד דעת תורתנו הקדושה, וכל העובר על זה וכופם למלחמה ומפקיר דמי אלפים ורבבות נפשות ישראל לסכנת הריגה שלא ברשות והופך דעת תורה ה”ז רוצח גמור ושופך דם. ואשמת דמי ישראל תלוים בראשו וכו’, עכלה”ק, ושם (באות מ”ה) כתב וז”ל אלא אפילו לשיטתם הכוזבת שחפצים ורוצים בקיומה של המדינה להיות ככל הגוים, ולמלאות תאות לבבם בעקירת הדת והתוה”ק בכח הממשלה, אבל איך יעיזו פניהם הדתיים הנגררים עמהם לומר שהיה מלחמתם ברשות התורה וכו’ עכלה”ק.

ואחרי כל אלה ראיתי בקובץ איגרות מאת הגאון החזון איש זלה”ה (סי’ צ”ז), וכדאי להעתיק דבריו, וז”ל, עניני ההלכה קבועים הם ע”פ התורה שעיקרן בכתב ופירושן בתורה שבע”פ, ואף נביא אין רשאי לחדש עד שמצאו להן סמך בתורה, וכשם שהגרעון בכלל נליזה מהתורה, כך ההוספה על מצות התורה נליזה מהתורה וכו’, כן קביעת תענית לדורות הוא בכלל מצוה דרבנן, ומה שיש בידינו הוא מזמן שהיתה עדיין נבואה, ואיך נעיז פנינו דור שטוב לו השתיקה – להרהר כזאת לקבוע דברים לדורות, והרי ההצעה הזאת מעידה עלינו כמתכחשים בכל חטאתינו ושפלינו, בזמן שאנו מלוכלכים בעוונותינו ובפשעינו, דלים ורקים מן התורה וערומים ממצוות, אל נא נעבור לגדולות ממנו, נחפשה דרכינו ונשובה, וזוהי חובתינו כמו שנאמר הלא זה צום וגו’ עכ”ל.

והנה דבריו הנ”ל אמורים כלפי ההצעה לקבוע תענית לדורות אחר חורבן יהדות איירופא, ומכ”ש ששייכים הדברים בנוגע לעניננו.

ושוב נדפס באחד מכ”ע היוצאים באר”י (מיום ועש”ק בחקתי כ”ו אייר תשכ”ח מ”א לעומר) בזה”ל: לשאלת רבים, הננו מוסרים שמרן הגאון ר’ יעקב קניבסקי זצ”ל נשאל על דבר שמציעים לומר הלל בברכה ביום כ”ח אייר ולבטל בו דיני ספירה, והשיב בזה”ל: “שזהו איסור חמור ונורא של ברכה לבטלה ושל עקירת יסודות בדיני תורה”ק ר”ל”