“זה לא אייטם” אמר העורך לכתב הנבוך

הבה נגילה

“למה אתם תמיד יוצאי דופן, מתבדלים בתוך הערים שלכם? תצאו, תחגגו את העצמאות של המדינה שלנו. הידד, אנחנו מדינת עצמאית”, הם העירו למשפחה החרדית שהלכה מולם ברחוב.

וכשאומרים הם, הכוונה לקבוצת נערים, כיפות צבעוניות לראשם, דגלי כחול לבן בידיהם, ורגליהם מקפצות ברחובות העיר, פניהם זורחות מאושר, עיניהם בוהקות, וכל כולם משדר משיחיות. עוד מעט יקום הרצל מההר – לפחות ככה הם בטוחים – ויגאל אותם.

“אתם יודעים מה”, משיב להם אבי המשפחה, “אתם צודקים. בואו נחגוג. אפשר להצטרף אליכם?”…

הם פתחו את עיניהם לרווחה, לא מאמינים למשמע אוזנם. הוא, השחור-לבן הזה, רוצה להצטרף אליהם? האם המשיח באמת הגיע? האם מוכן הכבש לגור עם הזאב?

“יאללה, בואו נחגוג עצמאות”, הוא השיב להם, “נחגוג עצמאות עם חיילי צה”ל ונזכיר להם איך ידיהם כבולות להשיב מלחמה שערה אל מול האויב. איך הם חוטפים מבול של אבנים ממחבלים, ואסור להם אפילו לדרוך את הנשק. ואבוי לחייל שיעז לדרוך את נשקו, ישר לכלא”…

“כמובן, נזמין לחגיגות גם את החילונים ממעמד הביניים, הרי הם בעצמם כל היום בוכים שלפיד שהבטיח לדאוג להם, שכח אותם בבית. אולי הם ירגישו את העצמאות האמיתית”…

“ובל נשכח כמובן את השכבות החלשות, שרוצים לחגוג איתנו ביחד, רוצים לנופף על המנגל, אבל אאוצ’, לא נעים, אין להם כסף לקנות אפילו כנפיים וכיוצא באלו לרפואה. בשקלים הבודדים שנשארו להם, הם בקושי קונים לחם וחלב לילדיהם”…

“וכמובן, כמובן, לא נשכח את ניצולי השואה, שבוודאי יחגגו את העצמאות שלהם, הם לגמרי עצמאיים. בלי שקל בארנק, בלי כסף לתרופות, ובלי חשמל כי חברת החשמל ניתקה אותו, כי לא היה להם מהיכן לשלם את החשבונות”…

“ואתם, נוער גבעות יקר, בואו, תחגגו, למה לא. רק היזהרו נו שלא לחגוג אי שם בגבעות, עוד עלולים לפנות אתכם באמצע החגיגה. לצה”ל יש חולשה לפנות מאחזים באמצע הלילה”…

“אז מה אתם אומרים? שנחגוג?”…

“לדלל את החרדים“

ואם כבר חוגגים, איך אפשר שלא לחגוג בלי המאכל המסורתי ששמו “קניידלך”, או “קניידלעך” בלע”ז. לפחות לפי שדרני הרדיו של צבא העם, גללי צה”ל, כל החרדים מסריחים, בגלל הקניידלך. ציטוט אמיתי ששודר בליל יום העצמאות, לא נגענו.

בתוכנית “לא רוצים לישון עצמאות” ששודרה בתחנת הרדיו הצבאית, בהגשת נועה צינמן ותמר עמית יוסף, שוחחו משתתפי הפאנל בנושאי צער בעלי חיים וצמחוניות, אחרי תהיות רבות שעלו במהלך הפאנל ששודר אל תוך הלילה, אחד המגישים אמר ללא כל היסוס כי מבחינתו – אם רק הייתה לו אפשרות – הוא היה אוכל בני אדם.

“אני מבחינתי באמת הייתי אוכל בעלי אדם, בעלי אדם, בכיף כי בחיות לא בא לפגוע”, אמר חבר הפאנל שהזכיר לנו תקופות אפילות עוד מימי גרמניה הנאצית, והוסיף משפט מבחיל נוסף, “בא נדלל את האוכלוסייה, זה יהיה נהדר”.

המגישה שלא הבינה מהם כוונותיו של חבר הפאנל המסית, תהתה לפשר דבריו: “את מי למשל? כי זה שילוב נורא בעייתי, זה צריך להיות מישהו שאתה רוצה להרוג אותו ואתה לא אוהב אותו ומישהו שלא דוחה אותך לאכול”?

חבר הפאנל אמר בתגובה כי היה רוצה לדלל את האוכלוסייה החרדית. “זה בדיוק הפרדוקס, כי אנשים שהכי הייתי רוצה לדלל את האוכלוסייה שלהם זה החרדים, אבל בטח יש להם את הטעם הכי מגעיל, זה בטח נורא דלוח”.

“כי זה כשר”, קבע מגיש נוסף. “בגלל הקניידלעך, כשר זה הכי מגעיל, מסעדות כשרות אילו מסעדות דוחות”, השיב חבר הפאנל שמעוניין לדלל את הציבור החרדי.

אז אם ממש בא לכם להתגייס לצה”ל, ואתם לא מתחברים לקניידלך, כדאי מאוד שתתחילו להתחבר למאכל הזה. אולי זאת האופציה היחידה שלא יאכלו אתכם. כי יש מצב שמפרום הם דווקא כן אוהבים.

ואם חשבתם שמישהו במערכת הפוליטית יגנה את האמירות, מסתבר שטעיתם. לאף אחד לא אכפת. למה, אתם שואלים? כי אנחנו סתם אזרחים סוג ג’. אנחנו לא אתיופים או סודנים, שאם מישהו יזרוק מילה עליהם, אפילו ראש הממשלה מיד יוציא הודעה גינוי. אנחנו סתם שחורים, בלי טוויסט, בלי טעם, דלוחים, כמו קניידלך.

זיכרון להסתה

טוב, מה הפלא שבגלי צה”ל לא אוהבים לאכול אותנו, ומסיתים נגדנו. הרי התרגלנו כבר לזה. תמיד יחפשו את אותם שני חרדים שעושים מנגל ביום השואה, וידאגו להשחיר את פניו של כל המגזר. ומה עם החילונים שמחללים את יום השואה והזיכרון? אה, זה לא אייטם. חרדים זה אייטם. “חרדי עשה על האש ביום השואה” – פותח מהדורות חדשות. “חילוני חילל את יום השואה” – נו באמת, את מי זה מעניין.

כך זה היה נשמע השבוע באחד מחדרי העריכה, שכל כלי התקשורת החילוניים, שלא אוהבים לאכול אותנו:

– כתב: יש לי תמונות של חילונים משחקים כדורגל ביום השואה…

– עורך: לא מעניין

– כתב: ערבים חוגגים בעיר העתיקה?

– עורך: מה אכפת לי מהערבים

– כתב: טוב נו, יש גם וידיאו מטושטש שרואים שני חרדים עושים מנגל…

– עורך: מצויין. יש לנו את זה. תשלח לי זריז. נכתוב שעשרות חרדים עשו מנגל. גדול אתה. ותדאג לתגובה מלפיד…

תרגיל לתקשורת

ואי אפשר בלי סיום טוב.

תכירו את “פרויקט דוסים”, שהוקם ומתופעל על ידי קבוצת צעירים חרדים, שחשו בצורך הדחוף להגן על החברה החרדית כולה מפני מסע הדה-לגיטמיצה ההרסני שנערך על ידי קומץ “הוגי דעות” קיצוניים בכלי התקשורת החילוניים, אשר קולם מקבל חשיפה ניכרת בתקשורת ובאמצעי המדיה השונים, ויוצר אוירה ציבורית מתסיסה ומסיתה כנגד ציבור שלם על כלל מרכיביו וגווניו.

השבוע, הם החליטו לעשות “תרגיל לתקשורת”. במהלך הצפירה ביום הזיכרון, הם נעמדו ליד מנגל בוער בפארק ציבורי, וחיכו לכלי התקשורת שיביאו. צלמי ערוץ 2 שראו מרחוק חרדים ליד מנגל, רצו עם המצלמות לכיוון המנגל, בכדי לתעד את האייטם הבא שיפתח את מהדורת החדשות, משהו בסגנון כמו “בזמן שכל המדינה מתאבלת, החרדים חוגגים ועושים על האש”.

להפתעתם, כשהם הגיעו למקום, הם ראו על המנגל עשרות נרות נשמה דלוקים, ובחורים חרדים עומדים וקוראים תהילים לעילוי נשמת חיילי צה”ל, כשלצדם מונח השלט “די להסתה”.

הצלם הנבוך צילם את הבחורים, ומיהר להתקשר לעורך שמעליו. הבחורים עמדו לידו וניסו להאזין לשיחה. “זה לא אייטם”, השיב העורך לצלם, “אין לי מה לעשות בהסרטה הזאת”…

ואולי זה בכלל אמור להחמיא לנו: כלב נשך אדם – זה לא אייטם. אדם נשך כלב – אייטם, ועוד איך אייטם.

 •מדורו של אפרים גלעד מתפרסם בעיתון יום ליום