תקדים? בג”ץ נגד היועץ: לתת לרבנות לייצג עצמה בדיון

שופטי בג”ץ אליקים רובינשטיין, נעם סולברג ואורי שהם, מתחו הבוקר (רביעי) ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה – לאחר שלא עדכן אותם כי הרבנות הראשית מבקשת להשתמש בייצוג חיצוני, מאחר שעמדת הרבנות שונה מעמדת היועץ, וכי נודע להם  על כך רק באמצעות כלי התקשורת.

היה זה במהלך דיון בעתירה שהוגשה לבג”ץ המבקשת לאפשר לעסקים להציג עצמם כ”כשרים”, גם ללא תעודה של הרבנות הראשית.

הפרקליטות הציגה לבית המשפט את מתווה האכיפה שקבע היועץ שאינו מתיישב עם עמדת הרבנות. משנוכח בית המשפט כי מתווה זה אינו מקובל על הרבנות, הוא ביקר את התנהלות הפרקליטות על שלא הציגה מיד את העובדה שקיימת מחלוקת בין היועץ המשפטי לממשלה לבין הרבנות הראשית בעניין זה – וקבע שההתנהלות אינה מקובלת עליו.

לאחר שהצדדים הציגו עמדתם ולאחר שהפרקליטות הציגה גם את עמדת הרבנות הראשית בפני בית המשפט, לבקשת בית המשפט, נקבע כי הואיל והעותרים עומדים על עתירתם והואיל ומדובר בנושא הנוגע מהותית לרבנות הראשית, גם אם סמכות האכיפה היא בידי היועץ המשפטי, הדיון יידחה לישיבה נוספת, בה לא יתאפשר ייצוג פרטי של הרבנות הראשית, אולם היועץ המשפטי של הרבנות הראשית יביע את עמדת הרבנות הראשית בפני בית המשפט.

בית המשפט לא הביע עמדה בעתירה לגופה.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין הביע כבר בשבוע שעבר תמיכה בעתירה, וקבע כי בעלי עסק יוכלו להציג תעודות כשרות מכל גוף שיעניק תעודה כזו. קביעה זו תאפשר לכל מיזמי הכשרות האלטרנטיבית לפעול בצורה חוקית.

הרב הראשי, הגאון רבי דוד לאו ביקש לשכור עורך דין פרטי, כדי שזה יציג  בדיונים בבג”צ את עמדת הרבנות הראשית.

וינשטיין דחה את הבקשה וכתב כי רק לשכתו תייצג את הרבנות: “כידוע יש מדינת ישראל אחת, וממשלה אחת, ויועץ משפטי לממשלה אחד, ופרקליטות מדינה אחת שמייצגים את כל גופי המדינה.

“תפקידם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה הפועלות בכפיפות לו בהקשר המשפטי הוא האינטגרציה, כך שבית המשפט לא ישמע מנגינות מתווים שונים, משל היו אלה ‘שטיבלך’ של נוסחים שונים”.

בעקבות כך השופטים הורו על דחיית הדיון, כדי שגם הרבנות הראשית תוכל להציג את עמדתה על ידי היועץ המשפטי של הרבנות.

מדובר ב’ניצחון ביניים’ של הרבנות. מנכ״ל הרבנות הראשית אלחנן גלט אמר: ״אני מברך על הערת השופטים ועל האפשרות העקרונית לתת לרבנות ייצוג אחר כדי שעמדתנו תישמע בבית המשפט כראוי”.

קודם לכן אמר: “לצערי הרב היועץ המשפטי במקרה הזה ממש שוגה בכפליים. ראשית, צריך לומר שנוצר פה מושג מעוות של ‘פה אחד’. לא יתכן שבנושאים מורכבים, ובוודאי בנושאים השנויים במחלוקת, לא תהיה אפשרות לשמוע עמדה שניה, שתבהיר, שכמו שבבית המשפט יש עמדה של רוב ויש עמדה של מיעוט ויש עמדה שונה.

“ספציפית, בנושא הכשרות, לא יעלה על הדעת שעמדת הרבנות הראשית לא תבוא לידי ביטוי בדיון בצורה בהירה וברורה.

“ומעל הכל צריך לומר שלא יתכן שעמדת רוב רובם של אזרחי ישראל שצורכים כשרות ומעוניינים בכשרות על פי הכשר הרבנות לא תבוא לידי ביטוי.

“גם במכתב כותב היועץ המשפטי לממשלה שאם השופטים יבקשו לשמוע את עמדת הרבנות הוא יביא זאת בפניהם.

“אנו מצפים שעמדת הרבנות תישמע פה באופן ברור, אם זה לא ייעשה לא נוכל להמשיך את הסטטוס-קוו ושאזרחים רבים לא ירגישו שהם נדחקים לפינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. אני מצפה שהדבר הזה ייעצר בטרם יהיה מאוחר מדי”.